סבתא עלתה מיגוסלביה

[m a n d e]

שאלה קצת מוזרה- האם יש מחלות גנטיות אופייניות

אני לקראת הריון, ילידת בוסניה. ההורים של אמא שלי מעורבים- אבא יהודי (ממוצא ספרדי), אמא מוסלמית ההורים של אבא שלי מוסלמים משני הצדדים. האם ידוע לכם על בדיקות גנטיות ספציפיות שעושים במדינות שלנו??? כשהתייעצתי כאן עם האחיות שעושות ייעוץ גנטי אין להן מושג, ולא יוצא שום בדיקה שצריך לעשות, אבל זה נראה לי מוזר. או, האם תוכלו להפנות אותי למקורות (גם בשפה שלנו ) שיכולים לתת לי יותר אינפורמציה זה יהיה נהדר. תודה מראש

 

[רובי סרבי]

ספק אם בפורום תמצאי את הישועה - אך הנה בבקשה

mande שלום רב, לדעתי האחיות ענו לך מתוך בורות, בעבר גם אמרו דברים דומים ליוצאי עדות המזרח רק משום שלא היו מספיק מחקרים על אוכלוסיות אילו ולא משום שהייתה פחות תחלואה גנטית, ויש מאפיינים לכל סוג אוכלוסיה. בארופה ובמיוחד בבוסניה תוכלי לקבל תשובה מדוייקת, הנה הפניות. הנה בבקשה לדעתי עלייך לפנות למקור: Office Address Bolnicka 25 Sarajevo 710000 Bosnia and Herzegovina Email Chair Person Email Esma Cemerlic באתר: Email [email protected] Address EuroGentest Gasthuisberg O&N Herestraat 49 Box 602 3000 Leuven Belgium Telephone +32 16 345860 Fax +32 16 345997 כבוד הוא לפורום שפנית בעניין זה! הרבה מזל טוב ובריאות, רובי סרבי

 

[חוזרת בתגובה]

וואו, תודה. שאלתי כאן בשתי מטרות

האחת, לדעת איפה למצוא מידע על זה. השניה, לשמוע אם במקרה מישהו מכם עשה איזה שהן בדיקות /בירר בעבר בנושא הזה. בכל אופן, תודה. כאשר יהיו לי תשובות אני אשמח לחלוק איתכם.

 

[רובי סרבי]

נשמח אם תתארחי בפורום גם בנושאים אחרים

mande ערב טוב, שמח שיכולתי ולו קצת לעזור, אשמח לדעת מה תעשי בסופו של דבר ומהיכן תמצאי עוד מיידע-בהצלחה! גם אני עשיתי בדיקות גנטיות בישראל וסיווגו אותי לפי caucasian white male או משהוא כזה, והכוונה לא קווקאזי. חשוב לדעת אם יש במשפחתך או משפחת בעלך מקרים של תחלואה של מה שקרוי מחלות תורשתיות, זה גם פרט חשוב. מתי עלית לישראל והיכן את גרה? מה את חושבת על מה שקורה באזורנו? האם חווית את המלחמה הנוראה? בכבוד רב, רובי סרבי

 

[m a n d e]

הי

עליתי לישראל ב1991, חצי שנה לפני שהמלחמה החלה. מן גו'ק כזה של גיל ההתבגרות(הייתי בת 19) והגעתי עם אמא ואח. באיזה שהוא מקום אימא שלי חשבה שנעשה טעימה מישראל ונחזור. לכן ההיערכות שלנו לא היתה שלמה, והרבה רכוש נשאר שם. חצי שנה אחרי פרצה המלחמה, ולא היה על מה לדבר מבחינת לחזור. לפני שנתיים נסעתי לראשונה לבקר. הייתי בבוסניה (אצל סבתא שלי ז"ל) ובקרואטיה (יש לי שם משפחה) האמת היא, שהגעתי דרך דוברובניק, ומשם המשכנו למקרסקה ואחר כך פנימה לבוסניה דרך מוסטר ויבלינצה. מה שהימם אותנו זה שבכל מקום שהיינו, ואנחנו מדברים כבר על המון שנים מסיום המלחמה, אנשים לא מפסיקים לדבר על זה כאילו זה היה אתמול. ובכלל, דברים מאוד מאוד השתנו. ולגבי גנטיקה - אין לנו משהו תורשתי במשפחה, אבל עדיין- המודעות כאן בישראל מאוד גדולה, וחבל לי לא להיבדק ולהיות רגועה. מצד שני, באמת אין לי מושג מאיפה למצוא מידע, אז למעט הבדיקות שמומלצות לכולם (3 במספר) לא ידעו להגיד לי כלום. אתה זוכר במקרה אילו בדיקות עשית? (אם כי, לפי הניק שלך המוצא שלנו שונה כך שאני לא בטוחה שזה כל כך רלוונטי) אבל אני מקווה שאולי אחרים יוכלו להצטרף לדיון. אה, והערה- את ההודעה הקודמת כתבתי בטעות מהניק הלא נכון... אבל זו אני.

 

[רובי סרבי]

ניק זה ניק ומאחוריו זו את שחשובה ../images/Emo203.gif

וואו איזה סיפור חיים, מה ראית שכל כך שונה יום ממה שאת הכרת בזמנו? אני לא עשיתי את הבדיקות אלא רק בדיקת דם אחת, אשתי עשתה X שביר, CF, קאנאוואן + שקיפות עורפית בזמן ההריון לשלול אוטיזם יחד עם בדיקת דם נלווית.

 

[רובי סרבי]

אני עשיתי טאי זקס וזה מומלץ לכולם - חינם

 

[רובי סרבי]

והניק שלך חוזרת בתגובה ממש חמוד ../images/Emo66.gif

 

[faridi]

מכיר עוד משפחה בסיפור דומה

חברתי לעבודה, מרינה, ילידת סראייבו, הריחה את שהולך להתרחש ועלתה עם אמה לישראל והסתדרה טוב, ברוך ה'. גם היא מציינת את המצב הנוכחי שם שישראל אמריקה לעומת יוגוסלביה! פה היא הצליחה לעשות קריירה במוסיקה מה שלא היתה מצליחה שם.

 

[faridi]

ונזכרתי

לפני כ-6 שנים, אחרי שעשינו ביחד דיסק, היא הודיעה לי שהיא טסה לתקופה מסויימת לסרביה עקב לימודים של בן זוגה. עוד בתחילת לימודיו קראו לו להתגייס למרות מצבו ולמרות לימודיו. הם נאלצו להתקפל ולעזוב. כיום הם חוששים לחזור מאחר והוא היה בצה"ל, דבר העלול לסבך אותו שם.

 

[יעלנ26]

סבתא עלתה מיגוסלביה

היי לכולם אני חדשה פה בפורום.. אני עדיין לא חרשתי אותו לאורכו ולרוחבו אבל זה מרגש אותי בכלל שהוא קיים. היתי רוצה לשתף אתכם בסיפור של סבתי אולי כדי לדלות פרטים כלשהם...וגם סתם לשתף אתכם כי איפשהו זה סיפור של כולנו. שמי יעל אני בת 26 , אחד המוצאות שלי הוא יגוסלבי (יחד עם רומני ופיני - כן שילוב מוזר) . סבתא שלי ששמה צילה נולדה בסרייבו יגוסלביה , היא עלתה לישראל כשהיתה בת 16 כשהשואה התחילה להשתולל ביגוסלביה. היו לה שני אחים : ארנה (אסתר) - בת 14 ומשה בן הזקונים (אם אני לא טועה הוא היה בן 5 כשסבתי עזבה) . הוריה (יחיאל ושימחה) שלחו אותה ברכבת של תנועת נוער לישראל, לבדה משום שחשבו שאחייה היו צעירים מידי למסע שכזה. כשגדלתי וחקרתי קצת על המשפחה נאמר לי שסבתא שלי רגישה לכל הנושא ועדיף לא לדבר איתה על כך.רק סיפרו לי שכולם נהרגו בשואה - לכל אחד היה את הסיפור שלו : האב - יחיאל התאבד על הגדר החשמלית של מחנה הריכוז , האם - שימחה נפטרה ממחלה כשהיתה במחנה הריכוז , האח - משה - סופר שאיזשהו זקן לקח אותו ועוד 4 ילדים תחת חסותו ושמר עליהם מפני הנאצים עד שמצאו את מחבואם והרגו את כולם. ועל האחות לא סופר לי כלום.כמובן שלא יכלתי להסתפק במידע הזה ובכל זאת באחד הביקורים אצל סבתי חקרתי אותה על כך.התברר שאפשר לדבר איתה בחופשיות על הנושא ואולי אבי (בנה) פחד לעורר שדים ישנים. סבתי סיפרה שאת כל המסופר היא שמעה מפי קרובי משפחה רחוקים ששרדו הכל בגדר שמועות חוץ מהסיפור של משה אחיה -מפני שקיבלה תמונה שלו עם הזקן וארבעת הילדים.במשך המון זמן ביקשתי ממנה לראות את הצילום ולאחר כמה ביקורים היא הראתה לי.זאת הפעם הראשונה ש"ראיתי" את אחיה - ג'ינג'י קטן,מנומש וחמוד עם פנים עצובות...לאחר מכן התברר שיש לה אלבום שלם של כל המשפחה מלפני השואה.בנושא אחותה תחקרתי אותה לא מעט היא סיפרה שרק עליה לא סיפרו לה דבר משום שלא ידעו דבר לגביה והיא בטוחה שגם היא נרצחה.הסיפור לא עזב אותי במשך שנים ולפני שנתיים בערך החלטתי "לחפש" את אחותה . אני וחברתי השגנו את כל מספרי הטלפון של שם המשפחה הזהה לשם הנעורים של סבתי (אלטרץ) והיו די הרבה כאלה התקשרנו לכולם - כולם היו מקסימים וניסו לעזור אך לא מצאנו מידע חדש. יום אחד נכנסתי לאתר האינטרנט של יד ושם בתקווה שאולי אמצא שם משהו , חוץ מהדפי-עד שסבתי פירסמה מצאתי שם מידע ממוזיאון השואה של בלגרד (לא בטוחה בשם) שפירסמו את אותם השמות. בן השמות מצאתי גם את שם אחותה של סבתי - אני כמעט בטוחה שזו היא משום שיותר מידי פרטים מוצלבים : שם האב , שנת לידה , מקום לידה ומגורים ושנת המוות.סיפרתי על כך למשפחתי הם מאוד התרגשו ( גם קצת התאכזבנו איפשהו קיווינו שאולי היא עוד חיה ). התקשרתי לסבתא שלי וסיפרתי לה, היא גם כן מאוד התרגשה אך היא לא היתה מופתעת היא היתה בטוחה שהיא לא בין החיים. אני רוצה להנצל שכתבתי סיפור ארוך אבל זה די חשוב לי ...הנושא לא מניח לי כי הוא לא סגור מספיק בשבילי. כשחיפשתי ביד ושם מצאתי את שמות כל המשפחה וגיליתי שהאבא והבן היו באותו מחנה ריכוז יסנובץ/ק - נכנסתי לאתר המחנה וגיליתי עוד מחנה זוועתי במיוחד. והמחנה השני בו שהו הבת והאמא לפי הרישומים, נקרא דאקובו(לא בטוחה בשם) - בכל רחבי האנציקלופדיה האדירה הזאת שנקראת אינטרנט מצאתי עליו (בעיברית) רק 3-4 שורות. סבתא שלי הקימה משפחה לתפארת עם 3 ילדים ו8 נכדים היום היא בת 83 ולא מזמן כשדיברתי איתה היא אמרה לי שאם היא היתה יכולה להחזיר את הגלגל לאחור היא לא היתה עולה על הרכבת...משפט עצוב אבל אפשר להבין אותו. סבתא שלי היא אישה חזקה, מדהימה , צלולה עם המון חוש הומור. פעם היא רצתה ליסוע לבקר ביגוסלביה אך זה לא התאפשר והיום היא מבוגרת מידי וכמעט עיוורת לגמרי והיא כבר לא ממש רוצה.בכל אופן שמחתי לשתף אתכם בסיפור והייתי רוצה עוד מידע אם יש למישהו בנושא שני המחנות ריכוז הללו או בכלל. נ.ב - היא היתה מכינה פיטיוליטס מדהימיםםםםם (למי שמכיר)

 

[faridi]

מעולה! אפשר לעשות על זה אפילו ספר!

כדאי שתפרסמי זאת גם בשני הפורומים של השואה באתר תפוז. יש מצב שסבתא שמרה תמונות מחו"ל?

 

[רובי סרבי]

סיפור נוגע ללב

ברשותך אודה לך אם תעילי את הסיפור ללוחות הפורום בליווי תמונה או למאמרי הפורום, זו הדרך לראותו בכל זמן בלי קשר להתקדמות הפורום. אני מקווה שמרתה תענה לך כי לה יש יותר מידע, היא חוקרת משפחות. .אחיה של סבתי אאוגן (שהיה שחקן כדורגל מפורסם) התחתן עם בת בוסניה טילדה ממשפחת קביליו והם נרצחו בשואה עם שתי בנותיהם לידיה (לידי) ומירה (ליצי). גם הם במחנות שהזכרת וגם שמותיהם מופיעים ברשימות.

 

[יעלנ26]

איך לעשות זאת?

אני חדשה פה ..איך להעלות את הסיפור ללוחות או למאמרי הפורום?

 

[רובי סרבי]

פתחתי במיוחד 'סיפור משפחתי' במאמרי הפורום

יעל היקרה, לאחר בדיקה נוספת לוחות הפורום אינם נותנים מענה ל 'סיפור משפחתי' משום שהם מוגבלים ל-300 תווים שזה מעט מאוד במיוחד כשמספרים על קורות המשפחה ורצוי לפרט ולא לתמצת, כמו כן יש לקשר לתמונה שקיימת כבר ברשת. לכן מומלץ שתשלחי אליי במסר אישי או במייל [email protected] את הסיפור המשפחתי המפורט כולל שמות מאורעות ותמונות, אני אעלה למאמרי הפורום. פתחתי במיוחד קטגוריה של 'סיפור משפחתי' במאמרי הפורום: מקווה שנסללה הדרך ל'סיפורים המשפחתיים' של חברי/ות הפורום. רובי סרבי

 

[faridi]

רובי, בעמוד הקודם

אחת בשם " mande" מספרת גם סיפור אישי. אולי תשרשר אותן ביחד.

 

[מירי מירי]

תודה ששתפת אותנו בסיפור המשפחתי שלך

לפני השואה, היו כמה יחידי סגולה, ש"קראו את המפה" למה שעתיד לקרות באירופה ושלחו את ילדיהם לארץ ישראל. חברת ילדות של אימי יחד עם שני אחיה נשלחו ארצה לדודתם שגרה בארץ בקיבוץ וכך הם ניצלו. להוריהם היה סוף טרגי .... קשה לתאר איזה אומץ של הורים, לשלוח את הילדים לארץ זרה ולא להיות בטוחים שאי פעם יפגשו שוב ....