סבתא שלי נפטרה היום

Jen74

New member
סבתא שלי נפטרה היום../images/Emo16.gif

אחרי חודשיים שהייתה מאושפזת עם דלקת ריאות שהלכה והחמירה כל הזמן. אחרי שנה וחצי שהיא מחוץ לבית בגלל שכבר לא יכלה לדאוג לעצמה והתגלתה אצלה מחלת האלצהיימר מסוג דימנסיה. אחרי שכבר לא ראיתי אותה די הרבה זמן... ביקרנו אותה בשישי, אני, אחותי ואמא שלי כי אמרו לנו שהיא במצב סופני ולא יודעים כמה זמן עוד נותר לה. היום ישבנו לראות קלטות וידאו של החתונות שלי, של אחותי ושל אחי. סבתא שלי שם כל כך שמחה ומחייכת כל הזמן... וזהו, עכשיו זה נגמר. הסבל שלה נגמר והגעגועים שלי מתחילים. מחר אני אדע מתי ההלוויה. אני מתלבטת אם לקחת את הילדות שלי איתי. הגדולות, בנות 13 בעיקרון כבר גדולות מספיק להתמודד עם הלוויה, מכירות את הסבתא הזאת טוב מאוד. האמצעית והקטנה גם מכירות אבל האמצעית בת 11 ורגישה והקטנה בת שש וחצי, לא נראה לי שמתאים לגיל הזה עוד להתמודד עם אווירה של הלוויה, עם התפרצויות של רגשות של המשפחה. אולי רק את הגדולות אני אקח, אני אשאל אותן ונראה אם הן רוצות או לא.
 

little baker

New member
../images/Emo16.gif שלא תדעו עוד צער../images/Emo7.gif

יש שלב כזה, שמחלות הזיקנה כל כך נוראיות, שיש במוות מעין הקלה לאדם שהיה כל חייו פעיל ועצמאי הופך לתלוש ותלוי בסביבתו. לגבי הבנות, הקטנה אכן קטנה מדי ולגבי השאר מציעה שתשאלי אותן ותאפשרי להן להחליט, לגבי האמצעית יש להסביר לה על מה מדובר - עד כמה שאפשר- ולאפשר לה להחליט , בכל מקרה אפשר לתת לה להיות אחראית על ארגון הבית למלווים שיבואו אחרי הלוויה. בכל מקרה את מכירה אותן הכי טוב.
 

Jen74

New member
חזרתי מהלוויה...../images/Emo16.gif

סבתא שלי נקברה, כפי שביקשה וכפי שתכננה, ליד בעלה, סבא שלי. עלינו גם לקבר של סבא השני שנפטר בתחילת 1999. בסוף הלכתי לבד, בלי הילדות. בשעה שקדמה ליציאה לבית העלמין היו איתי בת ה- 11 ובת השש וחצי. כבר צפיתי שיהיה לא קל בעיקר עם הקטנה שתשתעמם מדי ויהיה לה חם וביקשתי מאבא שלה שיבוא לקחת אותה. דיברתי שוב גם עם האמצעית והבהרתי לה שיהיה מאוד לא קל, פיזית ונפשית ואם היא באמת מוכנה לזה. היא החליטה שאולי באמת זה לא טוב שהיא תבוא היום והבטחתי להן, שאם הן עדיין ירצו, בגילוי המצבה, בעוד חודש אני אקח אותן. אחותי לקחה את הגדולה שלה, בת 7 והיא הייתה מאוד בוגרת וחזקה לאורך כל מסע וטקס הלוויה. הייתה לוויה שקטה, בלי הרבה בכי, כולנו אמרנו שסוף סוף היא נחה עכשיו, ממש כפי שאומרים - מנוחתה עדן
 
למעלה