סגירה אחרי פתיחה

ORית37

New member
סגירה אחרי פתיחה

שלום לכולם,

הרבה זמן לא יצא לי להיות בפורום (כנראה שהחיים עם טבעת נכנסו לשיגרה).

אשמח לעזרתכם, אני מטובעת כבר שנה וארבע (13.1.12), סגורה על 9 עם ירידה של 25 קילו.

לפני מס' שבועות נתקע לי אוכל והגעתי למצב שאפילו מים לא עברו אז נגשתי למיון ב"מאיר" כ"ס ופתחו לי 1/2cc (לאחר התעקשות שלי שכן רצו לפתוח 1cc)...ונשמתי לרווחה.
אוסיף ואציין שלפני הפתיחה, הסגירה היתה אולטימטיבית עבורי מכיוון שהתחלתי לרדת במשקל אחרי תקופה ארוכה של עמידה במקום אך מבחינת איכות חיים זה היה קשה, הייתי צריכה לאכול הרבה זמן לפני שינה כי היו לי כל הזמן רפלוקסים ובהתחלה הקאתי המון עד שלמדתי את הקצב הנכון.

אחרי שבוע סגרתי שוב 1/2cc במרפאה של אבינוח אך הפעם אין את ההגבלה שהיתה לי קודם ושוב אני תקועה במשקל. השאלה האם כדאי ללכת לסגור עוד 1/4? אני חוששת/מתבאסת שעוד פעם זה יחנוק אותי :(

ועוד משהו קטן, ראיתי שרשמו כאן בפורום שאסור לאכול פסטות, האם נכון הדבר?

תודה לכל המשיבים.
 

קוביd1

New member
שלום אורית 37

אני חושב שסגירה נוספת של 1/4 לא תגרום לך להקאות ,אחרי הסגירה תשתי 3 כוסות מים ותראי מה קורה.
בעיקרון מותר לאכול הכל ,אבל כל מיני בצקים עושים קצת בלאגנים לאנשים מסויימים כולל אותי ,אז תוותרי על זה ,לא חייבים לאכול הכל



קובי
 

אופירA

New member
מנהל
אני סבורה שטעות לחזור ולסגור 1/2 אחרי פתיחה

ועוד אחרי שבוע בלבד... מאיפה הרעיונות האלה?
סוגרים ברבעים בודדים, כל 4 שבועות. אם בכלל סוגרים. הסגירה תביא למצב שאיכות החיים שוב תהיה גרועה במיוחד.
אני לא מאמינה בלסגור ולרזות. אני מאמינה בלפתוח, לאכול ירקות ולרזות.
בכלל אני לא מאמינה בלהיחנק ולרזות...
בטח שלא לטווח הארוך. יש פה הרבה אנשים שחנקו ורזו, עד שנאלצו לפתוח את כל הטבעת בגלל הסתבכויות.
היתה להם ציפור אחת ביד, אבל הם רצו שתיים (להיות יותר רזים). אז עכשיו יש להם שתי ציפורים... על העץ! הם שמנו הרבה יותר ממה שהיו אם לא היו חונקים ורוצים לרדת עוד ועוד. יש גם כאלה שהחזירו את כל המשקל הקודם...

היתה פה פעם אחת מנותחת אותו זמן כמוני. היא היתה בעד שיטת הד"ר אבינוח - כל היום נס קפה ותו לא. היא היתה רזה מאוד, והיתה מבסוטית מעצמה, אבל התעצבנה עלי כל פעם שכאשר היא המליצה על הדרך שלה למנותחים חדשים, אני המלצתי להם לעשות ההיפך ולא לשמוע לעצותיו של הד"ר.
היא טענה שזה פורום לא מכיל, כי אין פה מקום לדעות שונות. מישהו מחק את הדעה שלה? שתביא דעות שונות, ואני אביא במקביל את דעותי, והקורא יבחר.
כעבור שנתיים היא נאלצה לפתוח את כל הטבעת באיזה נסיבות, ושמנה ושמנה, וכתבה כמה היא עצבנית ומה לעשות, והתעצבנה על העצות השפויות והמציאותיות שהצענו לה ועזבה את הפורום.
מה לעשות. אני עדיין בפורום, אני מעולם לא רזיתי כמוה, אבל גם לא נאלצתי לפתוח את כל הטבעת ולהשמין חזרה...

אורית, אני לא זוכרת מה כתבת בעבר. גם לא זוכרת אם התקשרת אלי וקיבלת הדרכה.
אבל יש לי הרגשה שאת לא אוכלת לפי כללי הטבעת, כלומר לא רגילה לשתות לפני אכילה, לא אוכלת ירקות, לא אוכלת כל שעתיים שלוש, לא אוכלת עם הפסקות בין הביסים.
אני מבינה שהטבעת שלך הדוקה מידי, ושהיא הדוקה גם כעת, למרות שזו לא בדיוק אותה הגבלה שהיתה לך. ההגבלה שהיתה לך היתה מוגזמת, ואני בטוחה שהקאת איתה, או שצמת. כל ההתנהגויות האלו הן נוסחה בטוחה כמעט להסתבכויות עם הטבעת בטווח השנים הבאות.
אני מבינה שלא רזית הרבה, אם כי אין לי מושג מה משקלך וגובהך, ומה עודף המשקל שלך, ואם החשבון שלך ריאלי (כי משום מה, הרבה אנשים לא עושים חשבון ריאלי של עודף משקל). אבל אני לא מאמינה בלצום ולסבול כדי לרזות. הניסיון הראה לי שלצום ולסבול = לפחות ב-50-60% מהמקרים קלקול הטבעת, שזה ניתוח חוזר/השמנה חוזרת/פצע חמור בקיבה/אשפוזים/מוגלה/כאבי תופת/סכנת חיים (הנשמה, ניתוחי חירום) וכו'.
 

ORית37

New member
תשובה

תחילה תודה על התגובות.

אופירה, כן דיברנו פעם אחת בעבר :)
אני סגרתי את החצי שפתחתי כי תוך שבוע עליתי קילו ונלחצתי. כיום (למרות הסגירה) אני ממש לא מרגישה חנוקה אבל גם לא יורדת במשקל.

אני לא מסוגלת לאכל ירקות טריים, מודה שאני גרועה בשתיה (גם לפני הניתוח), אוכלת כל 3-4 שעות בערך, למרות שלא מומלץ מצליחה לאכול רק מול הטלוויזיה כי ליד השולחן תמיד נתקע לי ואני מקיאה (אין לי סבלנות לשבת כ"כ הרבה זמן ולאכול).

האמת שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי שאין לי מה לאכול, נמאס לי מפרכיות ומעדנים ולפעמים בה לי משהו "שישב" לי בקיבה. אני כן מצליחה לאכול פסטות אבל מבינה שזה לא ממולץ...אז מה נשאר?!

חבל שאין אתר מתכונים למנותחי טבעת
 

רוייקו

New member
רצים לפתוח את הטבעת

כי נתקע משהו שאולי היה יכול להשתחרר אחרי כמה שעות. לרוב זה חוסר הנסיון בהתמודדות החסימה הארעית/זמנית/חולפת. לעיתים נידרש כמה שעות ולעיתים צריך להקיא את החתיכה הסוררת על מנת לשחרר את החסימה. כך או כך, לא כולם מצליחים להתמודד עם השחרור של החסימה ורצים לפתוח. מה שחשוב מכאן להוציא זה את הצורך לנסות ולשחרר את החסימה לבד. צריך לשתות הרבה. לפחות לנסות. לפעמים ההקאה של המיים משחררת את החתיכה הסוררת. יש שמעדיפים לשתות כוס תה גדולה לאורך הרבה זמן: לגימה לגימה עד שמרגישים שהחסימה עוברת.

בנקודת ההגבלה עכשיו כדאי לך לדעת שיתכן ועוד שבוע שבועיים תחזרי להרגיש את אותה הגבלה שהיתה לפני הפתיחה.
 

אופירA

New member
מנהל
שתהיי לי בריאה

את מזמינה צרות צרורות.
הן בגישה של סגירה של כל ה-1/2 שבוע אחרי פתיחה, הן בגישה של "תוך שבוע עליתי קילו אז נלחצתי" (שמלמדת ששום דבר בחשיבה שהביאה אותך להשמנה מורבידית לא השתנה), והן במנהג שלא לאכול ירקות ולא לשתות מספיק.

למזלי, את לא יורדת במשקל. כך שכאשר יישבר לך, תתקשרי ותלמדי שוב איך פותחים ויורדים במשקל, כי אוכלים ירקות ודגנים מלאים, ושותים מים.
את צריכה עזרה איך לשנות את ההרגל לא לשתות מים? בואי ננסה לדבר על זה.

כמה זמן את לא יורדת במשקל? שבועיים?... לא הפנמת את העניין שזה לוקח הרבה יותר זמן ולא משנים גישה כל 3 שבוע שבועיים?
הרי כבר ירדת הרבה במשקל. לא ברור לך שירידה נוספת תהיה יותר איטית מאשר הירידה של השנה הראשונה?

היתה מנותחת שלא ירדה יותר מ-12 ק"ג בשנה, והיתה לה איכות חיים גרועה מאוד. לימדתי אותה לפתוח ולאכול לעיתים קרובות, והיא השלימה תוך שנתיים ירידה של 30 ק"ג.

השבוע קיבלתי טלפון ממנותחת נוספת, שבמשך שנה ירדה 6 קילו בלבד, למרות שכבר חודשיים שיש לה הגבלה משמעותית מאוד. אבל שום ירידה במשקל לא נרשמה. התזונה שלה על הפנים - ממתקים ומעט מאוד שתייה מתוקה, ועצירות מוחלטת. הסברתי שצריך לטפל בסוכר, קודם כל בשתייה. לשתות 2 ליטר ביום, לאכול ירקות ולדאוג ליציאה סדירה. אם קשה לאכול ירקות - אז לפתוח ב-1/4CC. לא לסגור - לפתוח.
היא עשתה שינוי בנוגע לשתייה, והתקשרה להודיע שירדה תוך שבוע 4 קילו.

ללמדכם, שההיגיון שלנו מוזר ולא יודע להוריד במשקל. בלי ידע, לא יורדים במשקל.
ירידה במשקל זה תזונה נכונה, תהליך לטווח ארוך שאינו מתרחש בקצב אחיד ולא בכיוון למטה בלבד (יש גם עליה בתהליך הירידה במשקל הנכון והבריא), והמון סבלנות והתמדה אינסופית.
משמירה על תזונה נכונה לא מקבלים אף פעם פטור. זה כמו לידה של ילד - פעם ילדת, תמיד את אמא. אותו דבר - פעם שמנה, צריכה לשמור לנצח.
 
למעלה