סגירת המרפאה לבריאות הנפש-נון גדול
אני מוצאת כי יש מקום להגיב על ההשוואה בין סגירת המרפאה לבריאות הנפש לבין מימון תחביבי ספורט. וכן ההחלטה על סגירת המרפאה באילת. ההשוואה בין מימון עירוני של קבוצת מתאגרפים, כדורסל, שייטים לבין מימון שירותיים לאנשים קשיי יום, אנשים שבשולים, אנשים שמוגבלותם אינה מאפשרת להם לממן סיוע והם נדרשים לכך, בעצם היותם חיים, אינה במקום, והדעת אינה סובלת השוואה זו. עיריות מעצם תקצובן על ידי הממשלה, משרד הפנים והכנסות התושבים, קרי מיסים, אמורות לתת שירותים לאזרחים, גם אם הם אזרחים פשוטים. עיריית אילת אולי יכולה להיחשב בעיני תושבים אלו ואחרים שמערכת בזבזנית, או כמערכת שנידונה לכישלון, אבל עליה לתת את השירותים הנידרשים. ומחלקות בין משרד הפנים, משרד העבודה לבים העירייה, אינה צריכה לבוא על חשבון התושבים, במיוחד לא אלה הזקוקים לשירותיה, כפליים מאזרחים "בריאים".ולידיעתך, יש בעולם וגם באילת ילדים הזקוקים לשיעורי פסנטר, אם כתחביב ואם כדרך טיפולית, ועלינו כבני אדם, כציבור וחברה שיוויונית, לספק לה צרכים אלו. אם לא באופן ישיר אז באופן עקיף, באמצעות המיסים שאנו משלמים. שהכסף לא ילך למשכורות בלבד. המושג, ישא כל איש בהוצאותיו, יממן את תחביביו, לא קיים במדינת ישראל שהיא כידוע לך מדינת רווחה. כל עוד ילדי סיעת ש"ס מקבלים כספים ללא היכר, ילדי אגודת ישראל ושאר הסיעות מקבלות סיוע תקציבי, על הממשלה והעירייה לתת סיוע למוגבלים, וגם לילדים "הרגילים". האם אלו השותקים, הם אלו הנפגעים ראשונים, כמוהם החירשים, האילמים והנכים. האם הפכנו למדינה שלא מכבדת ומוקירה את אזרחייה.
אני מוצאת כי יש מקום להגיב על ההשוואה בין סגירת המרפאה לבריאות הנפש לבין מימון תחביבי ספורט. וכן ההחלטה על סגירת המרפאה באילת. ההשוואה בין מימון עירוני של קבוצת מתאגרפים, כדורסל, שייטים לבין מימון שירותיים לאנשים קשיי יום, אנשים שבשולים, אנשים שמוגבלותם אינה מאפשרת להם לממן סיוע והם נדרשים לכך, בעצם היותם חיים, אינה במקום, והדעת אינה סובלת השוואה זו. עיריות מעצם תקצובן על ידי הממשלה, משרד הפנים והכנסות התושבים, קרי מיסים, אמורות לתת שירותים לאזרחים, גם אם הם אזרחים פשוטים. עיריית אילת אולי יכולה להיחשב בעיני תושבים אלו ואחרים שמערכת בזבזנית, או כמערכת שנידונה לכישלון, אבל עליה לתת את השירותים הנידרשים. ומחלקות בין משרד הפנים, משרד העבודה לבים העירייה, אינה צריכה לבוא על חשבון התושבים, במיוחד לא אלה הזקוקים לשירותיה, כפליים מאזרחים "בריאים".ולידיעתך, יש בעולם וגם באילת ילדים הזקוקים לשיעורי פסנטר, אם כתחביב ואם כדרך טיפולית, ועלינו כבני אדם, כציבור וחברה שיוויונית, לספק לה צרכים אלו. אם לא באופן ישיר אז באופן עקיף, באמצעות המיסים שאנו משלמים. שהכסף לא ילך למשכורות בלבד. המושג, ישא כל איש בהוצאותיו, יממן את תחביביו, לא קיים במדינת ישראל שהיא כידוע לך מדינת רווחה. כל עוד ילדי סיעת ש"ס מקבלים כספים ללא היכר, ילדי אגודת ישראל ושאר הסיעות מקבלות סיוע תקציבי, על הממשלה והעירייה לתת סיוע למוגבלים, וגם לילדים "הרגילים". האם אלו השותקים, הם אלו הנפגעים ראשונים, כמוהם החירשים, האילמים והנכים. האם הפכנו למדינה שלא מכבדת ומוקירה את אזרחייה.
