וואו. אני אמור להיות עדיין אדום, לדעתי.
שכחתי מכל הקטע הזה של אדומים בכלל. כבר מזמן נטשתי את תפוז. אני זוכר שבמתישהו בשנת מתישהו פתחתי את קומונת סונטה ארקטיקה, וכדי לצרף אנשים פשוט חיפשתי בתפוז מי בחודש האחרון כתב את הביטוי "סונטה ארקטיקה" וקראתי לו לבוא. אם אני לא טועה, ככה הבאתי את טל, שהביא את ג'ים. ככה גם איכשהו עידן, אולגה ונדיר הגיעו. יעל גם כן. סווטי גם הגיעה ובישרה שהיה פעם פורום של הז'אנר של הלהקה הזו, וקראו לו פורום פאוור. בחיי שעד אז לא שמעתי על הביטוי פאוור מטאל. אבל רציתי פורום לסונטה, אז זה הספיק. ואז הפורום נפתח מחדש, ויעל ועידן ניהלו, ואז ג'ים ניהל וקרה מה שקרה. ובתכל'ס, היו לי זמנים מדהימים פה. האנשים שהכרתי פה היו האנשים הכי משמעותיים בחיים שלי, ואני עדיין מצטער על זה שאני כבר לא שומר על קשר עם אף אחד. ג'ים, שבשלב מסוים היה האדם הכי קרוב אליי. אולגה ונדיר, שהיו בשלב מסוים החברות הכי טובות שלי. ומאיה, וסער (שבכלל שונא את סונטה ארקטיקה)... ואני שוכח אנשים ואני מצטער על זה, אבל זה משהו שאתם באמת חייבים לדעת: שיניתם לי את החיים. כולכם. הגיע הזמן שהפורום יסגר. מדי פעם אני נתקף פרץ נוסטלגיה ומבקר פה ורואה כמה שהוא מת, ולפעמים אני מסתכל אחורה ונזכר בזמנים האדירים שהיו פה, הדיונים, המשחקים, המפגשים. מפגש פאוור הראשון בבית של נועה. שאר המפגשים בעזריאלי. מפלצת הברוקולי של נדיר. מסורת שבירת הפחית. מסורת המכות של סער עם כולם. החוליה החלשה. מי רוצה להיות אלדד. הייתי פאקינג ילד קטן, והתבגרתי פה. עוד חודש ומשהו אני בן 18. עכשיו תחשבו כמה זקנים אתם. וכמה שיניתם את החיים של ילד מתלהב קטן בן 13 שלא מבין כלום מהחיים שלו.
אנשים
