סגירת התיק נגד השופט החשוד

סגירת התיק נגד השופט החשוד

בעבירות מין נגד בתו, מהווה תקדים חשוב. התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות שהיא דרגת חומרה גבוהה יותר מחוסר אשמה. במלים אחרות "יש משהו" אבל הוא לא יכול להבשיל לכתב אישום.

למרות זאת חזר השופט לעבודתו הסדירה.

בעבר הרבו בתי המשפט לעסוק בעילות הסגירה של תיקים שלא הסתיימו בהעמדה לדין, וחזרו והדגישו את החשיבות של סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה. סגירת התיק בעילה זאת מטהרת את החשוד ומנקה את שמו.

בחוק סדר הדין הפלילי הוכנס תיקון לפני כמה שנים שקבע שכאשר תיק נסגר ללא אשמה יימחק הרישום הפלילי מרישומי המשטרה.

יוצא שהחוק מייחס חשיבות גדולה מאוד לעילות הסגירה וכעת מתברר שלעילות האלה אין שום חשיבות שכן השופט חזר לעבודתו למרות שיש לו רישום פלילי.

לדעתי ההחלטה להחזירו לעבודה היא נכונה. המשטרה איננה בית משפט והרישומים שהיא מבצעת לא צריכים להגביל אדם ואף לא להכתים את שמו. הגיע העת שההתייחסות לשופט תמצא את ביטויה בחוק. יש לקבוע בחוק שלעילת הסגירה אין שום משקל והיא אינה פוגעת בחזקת החפות.

מכאן ואילך לאור התקדים בענינו של השופט לא תוכל רשות ציבורית לפגוע באדם בגלל שתיק פלילי נגדו נסגר בעילה ששונה מחוסר אשמה.

כרגיל במקומותינו היחס למורמים מעם הוא שתורם לזכויות האדם. כלומר צריך להיות מורם מעם כדי לקבל יחס שראוי להינתן לכל אדם במדינה דמוקרטית, ורק אז לאחר שהיחס הזה ניתן הוא הופך לתקדים.
 
למעלה