הפרוש שלי לחלום
מעניין שאת בחרת בשם "סגירת חלון" למרות שזה היה בסוף החלום ולא היה נושא החלום. יש לכך משמעות!
החלום מראה מצב מאד לא נעים למשפחה. את וכל המשפחה הגרעינית מחכים הרבה זמן למשפחה המורחבת, כדי לקיים אזכרה שנתית לאביך ז"ל ומגיעים רק שניים? אחיו ועוד קרוב. בחלום חסרה עוד אחות אחת לא כן? (איזו אחות נמצאת זו שאת בקשר טוב איתה או זו שבעלה בוגד בה? אולי יש לכך חשיבות)
חסר לי מידע על טיב הקשרים בין המשפחה הגרעינית לבין שאר בני המשפחה, וזה קשור. מהמידע שיש לי – אביך נפטר לפני הרבה שנים ואחיך הבכור מילא את מקומו ולא לטובה. היחסים לפחות באותם ימים – לא היו כל כך טובים. אימך לא היתה חברה, אחיך היכה אותך, ואני מניחה שהאבל על מותו הטרגי והפתאומי – היה קשה לכולם עד מאוד.
בקטע הפתיחה (אני מתעלמת מכך שאחות אחת חסרה) כל המשפחה הגרעינית ביחד, מכבדים את זכר אבא. אמנם זה מצב של אבל, אבל אחרי הרבה שנים – האבל הוא מצב רגיל ( בעיקר לך, שכן הוא נפטר כשאת היית ילדה קטנה), אבל מה שלא רגיל הוא הרגעים הקסומים (!) של התכנסות המשפחה יחד, כדי להתפלל ולזכור אותו. זו גם זכות ( מצווה) וגם חובה. כולם חיים וכולם בסדר, גם אח של אבא ועוד קרוב, מגיעים. את מאמינה שאביך רואה זאת מלמעלה ושמח שזוכרים אותו לטובה.
קטע הפתיחה הוא מעין תיקון למשפחה שלך. שלא התייחסה אלייך כל כך טוב. כאן אתם מאוחדים. אבל... הקטע הבא מראה שהתיקון אינו שלם ואף גרוע מכך.
אתם מחכים זמן רב והמשפחה המורחבת אינה מגיעה. השעה מאוחרת. אחיך (שהוא עכשו האבא) , קובע הכל סוגר את החלון. כלומר סוגר את העולם החיצוני. והאוויר הצח אינו נכנס הביתה וגם קולות מבחוץ. אחיך אינו שואל אף אחד- לא את אימך ולא את הדוד. אבל – את שואלת אותו! את מבינה שהוא סוגר אתכם בין ארבעה קירות ובשאלה שלך – את בעצם מוחה על הסגירה הזאת! רק את מעזה לומר מילה! ברור שאם זה היה מעשה רצוי, לא היית שואלת "למה?" הוא עונה תשובה לא הגיונית (אבל בחלום הכל אפשרי). תשובתו – אף אחד לא יגיע. מבחינתו תם הטקס... אבא מת מזמן והוא השולט.
פרוש נוסף שאני יכולה לשער, שיש איזה שהוא נתק במשפחה המורחבת, אולי קרע ביניכם שאינו מאפשר איחוי. החלון היה פתוח בהתחלה, היתה הידברות. בסוף החלון נסגר ואין הידברות ( אולי בגלל אחיך?) וסגירת החלון הזאת – מציינת סיום לא טוב. משהו שנכלא בבית, מועקה, שתיקה, אבל, צער וגם השפלה כל שהיא ( = חיכיתם והמשפחה לא הגיעה לאזכרה). אם קודם היה איחוד ביניכם והיה רגע טוב, עכשו כבר לא. רק את מפרה את הדממה בבית, אבל אחרי כן, גם את שותקת. התפילה אינה מתקיימת (בחלום) וגם זה סימן שלא קיימת מצווה שהיא חובה, וזה למרות שבמציאות אתם מקפידים על אזכרה מדי שנה. אבל בהעדר רקע מורחב, איני יכולה לקשר את העדר התפילה או האזכרה, למשהו קונקרטי. את אולי יכולה לחשוב על כך, אם את מתחברת לפרוש.
אשמח לחוות דעת למה התחברת ולמה לא ואולי יש לך פרוש משלך.
