סגירת מעגל

  • פותח הנושא Navva
  • פורסם בתאריך

Navva

New member
סגירת מעגל

היום הרגשתי שאני סוגרת מעגל: הלכתי בצהריים להורי, עברתי עם מתן העגלה בגינה (שבה גם ממוקם גן הילדים שאני היתי בו.). את אותה גינה חציתי לא מעט פעמים בשעות אחר הצהריים כאשר היא הומה ילדים ועגלות עם תינוקות. הלב היה ניצבט, מתי אני? הפעם אני זו עם העגלה, לא עצרנו (בגיל 1/2 7 שבועות מוקדם מידי לנדנדות) אבל הגינה היתה הומה ילדים שיצאו מהגן ובי"ס הסמוך, והפעם הרגשתי טוב מאוד וחיכתי מאוזן לאוזן. מיהרתי, אמא שלי חיכתה לי עם ארוחת צהריים. כמו כן כמו שכתבתי כבר השבוע, הולדת שיר של חנה וליאור, לידת התאומות של עינת ורונן, ההופעה בפורום של אנשים ש"נעלמו": שירלי, ליט, שרון שלומי ואוסנת, הארועים האילו מחזירים אותי למפגש שהיה אצל עינת ורונן לפני קצת פחות משנתיים. זה היה המפגש הראשון בו השתתפנו, המפגשים עשו ועושים את הפורומים (פוריות והריון לאחר טיפולים) לבית אמיתי לא רק וירטואלי.
זה המקום לאחל בהצלחה לכל אילו שעדיין מנסות ומנסים, להריוניות הריון קל ולידה קלה, והורים החדשים אושר, גידול קל ועיקר לילות של שינה ארוכה. נאוה
 

ligo

New member
הי נאווה

אכן סגירת מעגל. אני שמחה בשבילך. אני זוכרת שפעם שנאתי לראות נשים בהריון או נשים עם עגלות בכל מקום, ועכשיו אני כמותן, מסתובבת לי עם הבטן ובקרוב (קרוב-רחוק) גם עם עגלה. מקווה שכל מי שמנסה בסוף תגיע לנקודה הזאת.
 
נאווה מבינה אותך לגמרי../images/Emo141.gif

יום שישי לפני שבועיים הלכתי לחברה שלי, ברגל, עם העגלה, היה זה יום שישי שבין יום המשפחה לפורים וכנראה בגנים עשו מסיבות והיו בדרך המון הורים עם ילדים קטנים ועגלות ופתאום גם אני הולכת עם העגלה עם הילד שלי שאני עדיין לא קולטת שהוא שלי....ופתאום היה לי רון בלב ואת ביד...וכמו שאת אומרת פעם ראשונה לא הרגשתי צביטה בלב, ואפילו הרגשתי את האביב מתקרב...
ואתמול היה ה28 לפברואר שזה המחזור האחרון שלי וכל פעם הייתי אומרת את התאריך בשנה האחרונה וגם בשבילי זו אכן סגירת מעגל!!!! אז מצטרפת לאיחולים לכל ההריוניות המשך הריון קל ולכל המנסות שתעברו לכאן בקרוב מאד!!!!!!! ונאווה - שמחה לראות אותך בפורום, נורא כייף שאנחנו ממשיכות להיות פה גם כאימהות
.
 

רונית+3

New member
גם לי יום שישי בצהריים עושה משהו...

בעלי נסע לטיול (שיחררתי אותו ל-10 ימים ואני מרגישה שמגיע לי צל´ש) והלכתי אחרי הגן להוציא את הילדים ומשם נגררנו ברגל להורים שלי לארוחת צהריים. שעה 1300 בצהריים של יום שישי היא שעה של המולה, כל הילדים יוצאים מהגנים ומבתי הספר ולמרות שבקושי זזנו מעייפות, חשבתי לעצמי כמה אני אוהבת את השעה הזאת וכמה היא כייפית כשיש לך ילדים ואתה חלק מעולם ההורים. אחד מימי השישי שחרותים בזכרוני הוא יום השישי הראשון אחרי אחת ההפלות שהיו לי, כדי לעודד אותי יצאנו קצת בצהריים לרבוץ באיזה פארק והניגוד הזה בין אז להיום, פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש.
 
למעלה