רק באמצע העשור שעבר טרחו בכלל לעשות קו אוטובוס בין נתב"ג לירושלים, קו 485. עד אז החיבור העיקרי היה באמצעות מוניות שירות כי משרד התחבורה בחר לחשוב שתיירים נוסעים במוניות. כיום עוצרת בנתב"ג רכבת לירושלים כל חצי שעה.
כשנותנים לציבור תח"צ ראויה הוא משתמש בה. כשבוחרים לא לתת תח"צ או לתת תח"צ ברמה נמוכה - הציבור נאלץ למצוא פתרונות אחרים ויקרים יותר.
לא מדוייק.
עד שנת 2004 קו 947 (ירושלים- צומת רעננה- נתניה- חיפה, קו שעד פתיחת כביש 6 היה נחשב קו אקספרס מהיר) נכנס לתוך נתב"ג ועצר במסוף האוטובוסים מחוץ לטרמינל.
לאחר פתיחת טרמינל 3 ואי הרלוונטיות של כניסת קווים "על הדרך" לנתב"ג, הופעל קו 5 שכלל כרטיס מעבר חינמי לקו 947.
לא מדובר היה בפתרון אידיאלי - תדירות נמוכה חצי שעתית של קו 5 וסנכרון שלא הצליח ותאם בגלל אופי המסלול של 947, קו 947 היה עמוס מדי ובתדירות נמוכה מדי, והמעבר בצומת אל על לכיוון ירושלים היה מסורבל וכלל הליכה וחציית כבישים בינעירונים ברמזור (לכיוון נתב"ג היה יותר פשוט כי המעבר היה באותה תחנה).
משרד התחבורה חשב (בצדק או שלא בצדק) שאין הצדקה לקו ישיר תדיר רק בין ירושלים לנתב"ג בגלל מספר הנוסעים הנמוך שעלה לקו 947 (גם בעידן טרמינל 1 וגם לאחריו).
רק בשיטת המכרזים שהתעלמה ממספר הנוסעים תוך הפעלת קו שעתי 24 שעות ביממה + הגידול המשמעותי במספר הטסים לפני כעשור וקצת, הייתה הצדקה בהפעלת קו שכזה (אכן באיחור ניכר).
חלק מהצלחת הקו הייתה גם בגלל קריסה מקבילה של חברת נשר שמפעילה את מוניות השרות בין ירושלים לנתב"ג מבחינת מחיר מול שרות, אמינות, נוחות, מסלול מיטבי וכדו'.
אין ספק שרכבת חצי שעתית 24/7 (כל שעה בלילה) היא עולם אחר נצרך עבור החיבור לירושלים.
אגב - כמעט בכל מקום בעולם השירות לשדה התעופה יקר יותר. היה ניתן להגיע לנתב"ג בתחב"צ (דרך תל אביב ורכבת לנתב"ג, דרך רמלה או דרך צומת אל על), זה פשוט היה לא יעיל ונוח.