סדנת בכי
מיומנו של ילד עני אתמול הלכתי לבקר חבר ונורא התפלאתי שהבּוילר אצלם פתוח המון שעות וראיתי שהנורה דולקת ואף אחד לא צועק לכבות את הבוילר כמו אצלנו בבית. אמא שלו היתה נחמדה והציעה לי לשתות, כשפתחה את המקרר ראיתי שיש להם המון המון בקבוקים בכל הצבעים. אצלנו יש רק מים. אמא אומרת שזה יותר בריא. ואני אומר שזה פחות טעים. אז היא הציעה לי גם ממתק, ובאמת כשפתחה את ארון הממתקים התחילו לפול משם ממתקים שכבר לא היה להם מקום על המדף. אחר כך הלכה להכין לעצמה קפה וחיטטה בין כל הצנצנות שעל כל אחת מהן היתה תוית עם שם אחר של קפה. אחד היה אבקה, אחד היה מגורען, היו שם המון שמות של קפה שאני לא מכיר. אבל מה שהרג אותי היה שהיא מילאה קומקום שלם של מים בשביל כוס אחת. אמא שלי לא מרשה למלא את הקומקום שלנו כי היא אומרת שזה המון חשמל לחמם קומקום מלא בשביל כוס או שתיים. לחבר שלי יש מלא צעצועים חדשים ומחשב עם מסך שטוח ודק ואיזה בגדים היו לו... ממש יפים עם תוית ושמות... של מותגים. לא כמו אצלנו שאמא שלי מביאה מהשוק רק דברים שעולים 5 או 10 שקלים ואומרת שלא חשוב בכלל מאיזה פירמה הם העיקר שהם מחממים אותנו. ובכל זאת קינאתי בו כי הוא כמו כל הילדים בכיתה ומראה לכולם את התוית, גם בנעליים, ולא כמוני שמקבל את הנעליים מהאח הגדול שלי. גם התיק שלו לבית ספר ממש משודרג כי את התיק שלו לא קנו בכמה שקלים באיזה שוק רמלה-לוד, אלא בחנות גדולה. אחר כך הגיע אבא שלו עם המון המון שקיות ניילון. התחיל לפרוק את השקיות במטבח וחשבתי איזה כיף להם שיש לו אוטו. הוא בטח לוקח את הילדים שלו כל סוף שבוע ומטייל איתם ומראה להם פרחים יפים ועצים, ויכול להיות שהוא גם נוסע איתם לחוץ לארץ לפעמים. אבא שלהם נוסע למקומות גדולים כדי לקנות מצרכים לבית . בטח הולך לו בין המדפים ומוריד כל מה שמתחשק לו בלי לבדוק בכלל כמה זה עולה. ולא כמו אמא שלי שיורדת למכולת הקטנה על יד הבית ובודקת אלף פעם כמה זה עולה ואולי אפשר לקחת משהו יותר זול. ושמתי לב שאמא שלו תמיד מאופרת ומסורקת כמו בעיתונים וגם יש לה ציפורניים צבועות במדויק כאילו היא לא עושה כלום והם לא נשברות לה כמו לאמא שלי שמנקה לבד את הבית ואין לה עוזרת. פתאום נכנס האח הגדול שלו ורץ אל האמבטיה ופתח את זרם המים אל תוך הז'אקוזי החדש שלהם, הזליף כל מיני סבונים למים אבל עדיין לא סגר את הבוילר. וזה ממש שיגע אותי. כי באותו רגע אמא שלו הדליקה את המזגן ואבא שלו נזכר שצריך להפעיל את מכונת הכביסה. איזה כיף להם שהם לא שומעים כל הזמן את ההורים נוזפים בהם לסגור את הבוילר ואת האורות כשיוצאים מהחדר. ובכלל אני חושב שזה לא פייר שיש ילדים עניים . יותר כיף להיות ילד עשיר עם הרבה חדרים והרבה בגדים הרבה צעצועים וכל מיני פטנטים בבית. אני לא כועס על ההורים שלי כי הם לא אשמים. ככה זה יצא שהם יצאו דווקא עניים . אולי כשאני אהיה גדול אני לא אהיה כמוהם וגם לי יהיו הרבה דברים יפים. כמו לחברים שלי. אולי ....
