סדר עליית הנשמה
סדר עליית הנשמה כאשר הנשמה יוצאת מהגוף היא נכנסת למערת המכפלה ורואה שם את אשר היא ראויה לראות, ומשם היא נכנסת למקום אליו היא אמורה להיכנס. היא מגיעה לגן העדן התחתון, )האמונה אומרת שקודם צריכים להיכנס לגן העדן התחתון ולאחר זמן מסויים מגיע כרוז שמודיע מי הגיע זמנו להיכנס לגן עדן של מעלה(. בדרך לגן עדן היא פוגשת בכרובים שהם מלאכי החבלה, ואת להט החרב המתהפכת אשר ה´ שם כדי לשמור את דרך עץ החיים, אם היא ראויה להיכנס אז פותחים לה את השער והיא נכנסת. מחכים לנשמה בשער ארבעת המלאכים שהם, מיכאל גבריאל אוריאל ורפאל, על מנת להלביש אותה בעת כניסתה לגן העדן, הם מחזיקים בלבוש הרוחני העשוי מאותם יסודות רוחניים - הדומה לצורת הגוף שהיה לנפטר בעולם הזה. הלבוש הוא ה"חלוקא" )"דרבנן אשר נעשה מהמצוות שעשה האדם בחייו"(. כאשר הנשמה מתלבשת בלבוש היא שמחה. הנשמה יושבת בגן עדן של מטה במדור הראוי לה עד לזמן שנגזר עליה לשבת שם, כי בגלל העוונות נמנע מהנשמה לעלות מיד לגן העדן העליון - ששם הוא מקום מנוחתה. לאחר שהנשמה "תוקנה" בגן העדן התחתון, יוצא כרוז המכריז כי לנשמה הגיע זמנה לעלות לגן העדן של מעלה. http://zap.to/spirit/ אוצר הנשמות המקום - האוצר שבו נמצאות הנשמות מאז יצירתן- בראשית הבריאה - שמו "גוף". בכמה מקומות בתלמוד מצוין מקום הנשמות לפני ירידתן לעולם הזה בשם "גוף". לרש"י כמה פירושים לשם "גוף": במקום אחד הוא מבאר כי יש "אוצר" ששמו "גוף" ומבראשית הבריאה נוצרו כל הנשמות שעתידות להיוולד, והן נמצאות שם ב"אוצר". )רש"י עבודה זרה ה,א( במקום אחר מבאר כי ה"גוף" הוא חדר,מקום המיוחד לנשמות העתידים להיוולד.)נדה יג,ב( ובמקום נוסף כותב רש"י כי "הגוף" הוא פרגוד החוצץ בין השכינה למלאכים, ושם נמצאים הרוחות והנשמות שנבראו בששת ימי בראשית - והעתידות להינתן בתוך הגופים שעתידים להיבראות. נציין כי בזוהר מצויין הרקיע השביעי ששמו "ערבות ושם נמצאות כל הנשמות של בני האדם לפני שהן יורדות לעולם הגשמי, הן נמצאות לפני ה´. נשמתו של צדיק לאחר שנסתלקה מהעולם היא חוזרת לרקיע השביעי )מתוך חגיגה יב,ב( הנשמה יורדת לעולם בעל כורחה "שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד,ועל כרחך אתה חי,ועל כרחך אתה מת". אבות ד, כב הנשמה אינה רוצה לרדת לעולם הזה, היא אינה אוהבת את העולם הזה, היא מואסת בו. אך המלאך שממונה על ההריון (שהוא המלאך גבריאל) לוקח אותה בכוח ומורידה לעולם הזה. תהליך החזרה לחיים לאחר המוות ע"פ היהדות היהדות מאמינה בהישארות הנפש,בחיי נצח. היום מתחזקת האמונה בעיקר בגלל עדויות של אנשים שהיו במצב של מוות קליני ולאחר שהתעוררו תיארו כי שמעו את הרופאים אשר טיפלו בהם ואת כל הנוכחים שהיו בחדר. יותר מזה החוזרים ידעו לתאר בדיוק מה עשו עימם על שולחן הניתוחים, וכל זאת בזמן שהם היו מוגדרים במצבשל "מוות קליני" או כ"צמח". המפליא שיש דימיון רב בין התיאורים למרות מכלול הסיבות השונות אשר הביאו אותם להיפגש עם המוות. ראיית השכינה לפי המדרשים ולפי הזוהר הקדוש, אדם לא עוזב את העולם הזה מבלי לראות באותה שעה את אור השכינה הפסוק: "יראני האדם וחי,בחייהם אינם רואים - אבל במיתתם רואים". יותר מכך רבי אלעזר קובע שראיית השכינה לפני המיתה - לפני יציאת הנשמה מהגוף הוא חלק בלתי נפרד מתהליך המוות. ראיית קרובים וחברים ע"פ הזוהר: כי בשעה שהאדם מת ניתנת לו הרשות לראות, והוא רואה שבאים אליו קרוביו וחבריו שכבר נפטרו". הם נראים כפי שנראו בעת חייהם בעולם הזה. אם הנפטר הוא איש צדיק, כולם שמחים עימו ומקדימים לו ברכת שלום. עוד למדנו בזוהר: "כי בשעה שיוצאת נשמתו "של האדם מגופו הולכים כל קרוביו וחבריו הנמצאים בעולם העליון ומראים לו את מקומו שם". המת שומע ויודע את כל מה שנאמר בפניו בחז"ל נמצאו מקורות רבים לכך שהנשמה שומעת ,יודעת, ורואה את כל אשר מתרחש עם הגוף. מתוך הגמרא
שבת קנב,ב),"כי כל מה שאומרים בפני המת, המת יודע". השאלה עד מתי המת יודע? ישנן דיעות חלוקות, רבי חייא אומר- שהמת יודע ושומע את כל הנאמר עד שיסתם הגולל, כלומר, עד לשלב של כיסוי הקבר או הארון. ואלו רבי שמעון אומר- כי המת יודע את המתרחש עד לעת שיתעכל הבשר. כלומר,עד לזמן שגופו בקבר כלה ואבד. http://zap.to/spirit/
סדר עליית הנשמה כאשר הנשמה יוצאת מהגוף היא נכנסת למערת המכפלה ורואה שם את אשר היא ראויה לראות, ומשם היא נכנסת למקום אליו היא אמורה להיכנס. היא מגיעה לגן העדן התחתון, )האמונה אומרת שקודם צריכים להיכנס לגן העדן התחתון ולאחר זמן מסויים מגיע כרוז שמודיע מי הגיע זמנו להיכנס לגן עדן של מעלה(. בדרך לגן עדן היא פוגשת בכרובים שהם מלאכי החבלה, ואת להט החרב המתהפכת אשר ה´ שם כדי לשמור את דרך עץ החיים, אם היא ראויה להיכנס אז פותחים לה את השער והיא נכנסת. מחכים לנשמה בשער ארבעת המלאכים שהם, מיכאל גבריאל אוריאל ורפאל, על מנת להלביש אותה בעת כניסתה לגן העדן, הם מחזיקים בלבוש הרוחני העשוי מאותם יסודות רוחניים - הדומה לצורת הגוף שהיה לנפטר בעולם הזה. הלבוש הוא ה"חלוקא" )"דרבנן אשר נעשה מהמצוות שעשה האדם בחייו"(. כאשר הנשמה מתלבשת בלבוש היא שמחה. הנשמה יושבת בגן עדן של מטה במדור הראוי לה עד לזמן שנגזר עליה לשבת שם, כי בגלל העוונות נמנע מהנשמה לעלות מיד לגן העדן העליון - ששם הוא מקום מנוחתה. לאחר שהנשמה "תוקנה" בגן העדן התחתון, יוצא כרוז המכריז כי לנשמה הגיע זמנה לעלות לגן העדן של מעלה. http://zap.to/spirit/ אוצר הנשמות המקום - האוצר שבו נמצאות הנשמות מאז יצירתן- בראשית הבריאה - שמו "גוף". בכמה מקומות בתלמוד מצוין מקום הנשמות לפני ירידתן לעולם הזה בשם "גוף". לרש"י כמה פירושים לשם "גוף": במקום אחד הוא מבאר כי יש "אוצר" ששמו "גוף" ומבראשית הבריאה נוצרו כל הנשמות שעתידות להיוולד, והן נמצאות שם ב"אוצר". )רש"י עבודה זרה ה,א( במקום אחר מבאר כי ה"גוף" הוא חדר,מקום המיוחד לנשמות העתידים להיוולד.)נדה יג,ב( ובמקום נוסף כותב רש"י כי "הגוף" הוא פרגוד החוצץ בין השכינה למלאכים, ושם נמצאים הרוחות והנשמות שנבראו בששת ימי בראשית - והעתידות להינתן בתוך הגופים שעתידים להיבראות. נציין כי בזוהר מצויין הרקיע השביעי ששמו "ערבות ושם נמצאות כל הנשמות של בני האדם לפני שהן יורדות לעולם הגשמי, הן נמצאות לפני ה´. נשמתו של צדיק לאחר שנסתלקה מהעולם היא חוזרת לרקיע השביעי )מתוך חגיגה יב,ב( הנשמה יורדת לעולם בעל כורחה "שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד,ועל כרחך אתה חי,ועל כרחך אתה מת". אבות ד, כב הנשמה אינה רוצה לרדת לעולם הזה, היא אינה אוהבת את העולם הזה, היא מואסת בו. אך המלאך שממונה על ההריון (שהוא המלאך גבריאל) לוקח אותה בכוח ומורידה לעולם הזה. תהליך החזרה לחיים לאחר המוות ע"פ היהדות היהדות מאמינה בהישארות הנפש,בחיי נצח. היום מתחזקת האמונה בעיקר בגלל עדויות של אנשים שהיו במצב של מוות קליני ולאחר שהתעוררו תיארו כי שמעו את הרופאים אשר טיפלו בהם ואת כל הנוכחים שהיו בחדר. יותר מזה החוזרים ידעו לתאר בדיוק מה עשו עימם על שולחן הניתוחים, וכל זאת בזמן שהם היו מוגדרים במצבשל "מוות קליני" או כ"צמח". המפליא שיש דימיון רב בין התיאורים למרות מכלול הסיבות השונות אשר הביאו אותם להיפגש עם המוות. ראיית השכינה לפי המדרשים ולפי הזוהר הקדוש, אדם לא עוזב את העולם הזה מבלי לראות באותה שעה את אור השכינה הפסוק: "יראני האדם וחי,בחייהם אינם רואים - אבל במיתתם רואים". יותר מכך רבי אלעזר קובע שראיית השכינה לפני המיתה - לפני יציאת הנשמה מהגוף הוא חלק בלתי נפרד מתהליך המוות. ראיית קרובים וחברים ע"פ הזוהר: כי בשעה שהאדם מת ניתנת לו הרשות לראות, והוא רואה שבאים אליו קרוביו וחבריו שכבר נפטרו". הם נראים כפי שנראו בעת חייהם בעולם הזה. אם הנפטר הוא איש צדיק, כולם שמחים עימו ומקדימים לו ברכת שלום. עוד למדנו בזוהר: "כי בשעה שיוצאת נשמתו "של האדם מגופו הולכים כל קרוביו וחבריו הנמצאים בעולם העליון ומראים לו את מקומו שם". המת שומע ויודע את כל מה שנאמר בפניו בחז"ל נמצאו מקורות רבים לכך שהנשמה שומעת ,יודעת, ורואה את כל אשר מתרחש עם הגוף. מתוך הגמרא
שבת קנב,ב),"כי כל מה שאומרים בפני המת, המת יודע". השאלה עד מתי המת יודע? ישנן דיעות חלוקות, רבי חייא אומר- שהמת יודע ושומע את כל הנאמר עד שיסתם הגולל, כלומר, עד לשלב של כיסוי הקבר או הארון. ואלו רבי שמעון אומר- כי המת יודע את המתרחש עד לעת שיתעכל הבשר. כלומר,עד לזמן שגופו בקבר כלה ואבד. http://zap.to/spirit/