סובלנות

סובלנות

כתבתי את המחשבות שלי על שלום בפורום דו קיום וקבלתי תגובות נזעמות..... חוסר קבלה וחוסר סובלנות מדהימים... אני לא מבינה למה קוראים לזה דו קיום. וגם בפורום מדיטציות כשניסיתי לשתף במה שאני עושה, קיבלתי תגובות מתנשאות.... אז לפי התכנית שלנו אני קודם כל בודקת את עצמי. האם כתבתי בגאווה? יכול להיות. מה רציתי להשיג? פרסום? ואם באמת רציתי להעביר מסר אני צריכה לקבל את חוסר הקבלה שלו... בקיצור, קצת עצוב לי מזה. למזלי חזרתי כרגע מפגישת 12 הצעדים ושם יש הכל. אהבה קבלה, סובלנות, הבנה. תודה רבה על הקבוצה שלנו!
 
../images/Emo140.gif יחידתנו הצופיה...

מין הסתם, פורום דו קיום הוא פורום טעון עד אין סוף, כולם רוצים בדו - קיום (או לא..) מה שברור שללא מימוש אהבה ורצון עצמיים - ללא יכולת לחיות בדו קיום עפ עצמך - דו קיום היא רק "צמד מילים חסר תוכן" אל תעלבי, ובעיקר נסי להבין מהיכן נובעת הכמות הבלתי נדלית של הכעס וחוסר הסובלנות... עצוב לך? נהפוך הוא !!! צריך להיות "מאוד שמח לך" שאת, עם התובנה האישית, עם החלון הפתוח לנשמה, עם היכולת להבין את מרכיו של האחר - כיבדת אותם בנוכחותך.... המצער הוא שלא כולם מקבלים "לטיפה, אהבה, חיוך" פשוט כמו מה שהם: פתיחות ואהבה. אני רק ממשיכה לחייך לאותם שאין להם חיוך משלהם. לאהוב את אותם שלא יודעים אהבה מהי.. ולחבק את אלה שידעו רק חבטות בחייהם... ואת? המשיכי לעשות את אותו הדבר ולקוות כי החיוך שלך, האהבה שבך - יצברו אנרגיה ויתפשטו הלאה הלאה....
 
בהמשך נושא הסובלנות

אחרי שנרגעתי מההתנפלות עלי, נזכרתי שרק לפני כמה שנים גם אני הגבתי בתוקפנות על דעות שמאלניות. אז זה כנראה השיעור שלי. להבין את האחר.
 

zoro3

New member
לוותר זו מילת המפתח

שעושה את החיים יותר פשוטים ורגועים כשאני לומד לוותר אני בעצם לא נלחם יותר בכלום שאני לומד לוותר אני פחות ופחות נפגע שאני לומד לוותר אני בעצם לא מקשיב לראש החולה שלי שגורם לי לשפוט בצורה לא נכונה את המציאות שלי מכיוון שמחלת ההתמכרות מעוותת לי אותה שאני לומד לוותר אני נותן לאלוהים להכנס לחיי שאני לומד לוותר אני לומד להקשיב ולהבין שאני לומד לוותר אני מבין סבלנות מהי אני לומד לוותר עד שהויתור כבר לא ויתור החוזק שלי נמצא בקצה גבול יכולת הוויתור שלי שבת-שלום לכולם
 
למעלה