סוגיה לדיון:

[אני כותב]

סוגיה לדיון:

עמיר פרץ קובע כי תם "עידן הגנרלים". "החברה הישראלית בשלה למהפך. הגיע הזמן שאנשים עם קורות חיים כמו שלי יתפסו את ההגה. הציבור מאס בגנרלים." מתוך אתר YNET גנרלים בראשות המדינה. טיעונים בעד ונגד -

 

[kgjghy]

השאלה היא לא גנרלים או לא, אלא

מנהיגים טובים או לא. גנרל טוב יכול להיות מנהיג גרוע, ולהיפך. אותו הדבר כשמדובר באדם שבא מהתחום האזרחי. הגנרל דה גול היה מנהיג בעל שיעור קומה עבור צרפת. הגנרל אייזנהאור היה נשיא בינוני ואולי פחות מזה. צ'רצ'יל היה מנהיג גדול של העולם החופשי במלה"ע ה-2 בלי להיות איש צבא. כנ"ל בן גוריון.

 

[אני כותב]

מסכים חלקית

ומה לגבי סוגית ביטחון המדינה? האם אדם שעמד בראש ארגונים משקיים ופיזר כל כך הרבה הבטחות בעניין - יצליח גם למצוא את הזמן להעמק באסטרטגייה הצבאית-מדינית? לכל אדם יש זוג שפתיים.. וזוג ידיים - מה יבנה מנהיג-גנרל? ומה יבנה אחד חברתי?

 

[ארח חיים]

אף אדם אינו מומחה בכל, יש שהתמחו

בתחום הבטחוני ויש שהתמחו בתחום הכלכלי-חברתי. לכן מערכת שלטונית וממשל מורכבים מצוות ולא מאדם בודד (אפילו בדיקטטורות יש למנהיגים יועצים). ראש ממשלה המבין יותר בתחום המדיני-בטחוני יסמוך יותר על שותפיו בממשלה ובמערכת בתחום הכלכלי-חברתי ולהיפך. לכן, שאלה חשובה אחת אינה בהכרח המומחיות של האדם, אלא דווקא יכולתו להנהיג צוות. נשאלת גם השאלה האם במצב הנוכחי התחום המדיני-בטחוני עדיין עומד בראש סדר העדיפויות או אולי חשוב שבעת הזו התחום הכלכלי-חברתי יעמוד בראש סדר העדיפויות ולמי מהמועמדים יש תוכניות עדיפות בתחומים הללו, ולא בהכרח מה הרקע של כל אחד מהם. מההיסטוריה של מדינת ישראל אפשר להיווכח כי עם תחום המדיני-בטחוני כל מנהיג נאלץ להתמודד, ללא קשר לרקע שלו, ואילו התחום החברתי-כלכלי בהחלט יכול בקלות להידחק על ידי מנהיגים יותר מדי "בטחוניים" לעדיפות נמוכה יותר. מהבחינה הזו, דווקא למועמד "חברתי" יש יתרון. לכן חשוב לבחון מה מציע כל מועמד ולא מה היה בעבר ומניין בא.

 

[אני כותב]

תגובה טובה

סיימת אותה עם המשפט - "לכן חשוב לבחון מה מציע כל מועמד ולא מה היה בעבר ומניין בא." אני מאמין שפרץ, באומרו מילים אלו, הציע למעשה קווים של פשרה מדינית למען בטחון המדינה.. השקפת עולם שונה - כאשר היא מודגשת ע"י מנהיג, באה לבטא כיוון שונה. וכאן מדובר בסוג של "מהפך"..

 

[kgjghy]

שר הביטחון לא צריך להיות בהכרח גנרל

שר הביטחון הוא *דרג אזרחי* ותפקידו לראות את הביטחון ולדאוג לו במסגרת המדיניות הכוללת. בארה"ב היו רק שניים או שלושה שרי הגנה שהיו אנשי צבא. בצרפת היתה לאחרונה אישה בתפקיד הזה. רק בבריה"מ תמיד היה מרשל שר ההגנה. אצלנו דיין היה שר ביטחון גרוע ופרס דווקא שר ביטחון טוב. גם שרון היה שר ביטחון גרוע.

 

[ישענר זאף]

הוא טועה

עוד לא הגענו לעידן של שלום ושגשוג, איש תחת גפנו ותחת תאנתו. נכון, הטרור הפלסטיני שכך משהו. נכון, עירק לא איום. נכון, סוריה חלשה וחיזבאללה לא רלבנטית. אבל בל נשכח. יש את אירן, ויש לאירן תכנית גרעין. וזאת סכנה ממשית. ולדעתי הנושא הזה יהיה אחד מהנושאים של מערכת הבחירות הבאה. יכול להיות ששרון יעלה את הנושא כספין. אבל לדעתי זה לא הפחדה, זה איום ממשי. ובכל מקרה, הגולם יקום על יוצרו, והנושא יהיה בעוכרו של שרון. כי העם לא יסמוך על מי שהביא לו את מלחמת לבנון, שיטפל בגרעין של אירן.

 

[אני כותב]

ומי לדעתך יטפל בנושא טוב יותר?

אשמח אם תנמק תשובתך -

 

[ישענר זאף]

זאת השאלה הגדולה

זה משבר המנהיגות הגדול. העם לא יסמוך בנושא הזה לא על שרון לא על העבודה ולא על הליכוד. יכול להיות שכשנושא הגרעין ימשיך לתפוס כותרות, יצוץ מישהו. מישהו אולי מבין הגנרלים לשעבר. מישהו שיכול להיתפס כאוטוריטה ממשית לנושא. יש לי הרגשה שזה יקרה. תכנית הגרעין של אירן זה כבר לא צחוק.

 

[אני כותב]

אין על מי לסמוך מלבד שרון, כרגע -

העתיד מלא שאלות. כמו בכל דבר לא ארצה לדמיין לעצמי ממשלה בשעת חרום שבראשה עומדים נתניהו או פרץ.

 

[ישענר זאף]

בינתיים

לא על שם פרץ רשומה מלחמת ברירה אווילית שעלתה בחייהם של עשרות אלפי ישראלים. רק ששרון לא ישתולל באירן. אני ממש מפחד. אני לא נגד תקיפה. אני נגד ששרון יהיה האדריכל של התקיפה. ראינו כבר את האסטרטג הגאון הזה בפעולה

 

[אני כותב]

אם לא תרפה מן העבר -

לא תמצא את עצמך חושב קדימה

 

[ישענר זאף]

דבריך זועקים את המשפט

"מי שלא למד מההיסטוריה נועד לחזור עליה"

 

[אני כותב]

ללמוד מההסטוריה זה נכון -

לחיות אותה מבלי לקבל את השינויים.. זה פשוט חבל.

 

[ארח חיים]

בנושא האיראני דווקא אפשר לשאול

את קדימה שאלה מכשילה: האם שמעון פרס, שהתנגד להפצצת הכור העיראקי, יתמוך בפעולה צבאית ישראלית כנגד הגרעין האיראני? אולי מול פרץ יש לשרון יתרון בתחום זה, אבל מה בדיוק יתרונו בתחום הספציפי הזה אל מול נתניהו למשל? הרי דן חלוץ הוא הרמטכ"ל של כל ראש ממשלה שיבוא, ובתחום הצבאי-אופרטיבי הוא והמטכ"ל שלו יהיו דמויות המפתח. לכן השאלה היא לגבי המדיניות שינקוט בה ראש הממשלה. אז מה היתרון של מדיניות שרון אל מול איראן לעומת מדיניות נתניהו מולה?

 

[אני כותב]

לשרון "גב" דיפלומטי רחב יותר.

זה יכול להבטיח פעילות ממוקדת וחזקה יותר למען הסרת האיום.