סוגיה מביכה...

[tianmi]

סוגיה מביכה... ../images/Emo12.gif

שלום לכולם, על אף האנונימיות, נבוכה מאד לשתף ולהתייעץ, אבל לא מוצאת מקום מתאים יותר לעשות זאת... בת 30, בזוגיות טובה וחזקה ומלאה באהבה. לפני כשנה התחלנו בטיפולי פוריות בשל בעיה רפואית אצלי. לפני כ 4 חודשים התחלתי טיפול ברפואה סינית כליווי ותמיכה במהלך הטיפולים. מיותר לציין שעוברת תקופה לא קלה ומתמודדת עם תופעות פיזיות לא נעימות ומצב נפשי עדין ושביר למדי... אני מרגישה שהטיפול עוזר לי, בעיקר בהיבט הנפשי - פחות מתוחה וחרדה. הבעיה היא שבשבועות האחרונים התחילו לעלות ולצוף רגשות מסוימים כלפי המטפל, הן במהלך הטיפול והן בין הפגישות. חשוב לציין שהמטפל מקצועי ביותר ואין שום דבר בהתנהגותו שמעודד רגשות מסוג זה!!! אני מרגישה קצת מאוהבת, קצת נמשכת, מצפה מידי לטיפול. בסופו של דבר, התחושות האלו גורמות לי למבוכה ואי נעימות בפגישות עצמן, וכתוצאה מכך אני קצת 'נסגרת' ומתכנסת בעצמי, במקום לשתף במה שעובר עלי. ומתעוררים גם רגשי אשם כלפי בן הזוג... אני מניחה שאיני הראשונה או האחרונה שמתאהבת במטפל. אבל מה עושים? מחליפים מטפל? ממתינים שיעבור? מאד אשמח לתגובות, הן של מטפלים/ות והן של מטופלים/ות. תודה!

 

[יעל ארנסט]

רגשות כלפי מטפלים

בוקר טוב, את צודקת- אינך הראשונה ואינך האחרונה שמתפתחים בה רגשות כלפי המטפל/ת.

יש בזה משהו מאוד טבעי, שהרי האדם עוזר לך ומצליח להרגיע דברים שאחרים לא מצליחים/הצליחו. כדי לנחם אותך עוד ולגרום לך להרגיש שאת לא לבד בסירה הזו- פסיכולוגים מדברים על זה רבות- הם קוראים לזה העברה אם אני לא טועה. גם עם רופאים רואים את זה. המטפל נכנס בעצם לתהליך שעד כה היה שלך ושל בן זוגך בלבד, תהליך מאוד אינטימי, ובעיקר כאשר את אומרת שהקושי נובע מאיזה שהוא חוסר איזון אצלך- הנה מגיע איש אחר מבן זוגך, שיכול לעזור, שמרגיע, שתומך... זה בעיניי מאוד טבעי שהוא יהפוך להיות אדם משמעותי בחייך. אני יכולה להבין את תחושותייך לגבי בן הזוג, מאידך אין לך על מה להרגיש אשמה- אין לנו שליטה על הרגשות שלנו, ואינך בוגדת בבן זוגך. אז כדאי לזכור את זה. הפתרונות- את מנית בעצמך את כולם. אם את מרגישה שהרגשות גורמים לך להסתגר ועלולים לפגוע בטיפול, אז אולי באמת כדאי למצוא מטפל אחר- ואולי הפעם למצוא מטפלת, וכך תוכלי למנוע מראש את התפתחות הרגשות מבחינתך? את יכולה גם לנסות לראות לאן זה לוקח, יכול להיות שזה באמת יירגע. ההחלטה היא שלך בלבד. המלצה שלי היא להחליט, ובעיקר להקפיד שאת לא מעמידה את עצמך במקום שאת לא יכולה להתמודד בו, שיכניס אותך לעוד רמות של מתח וחרדה. הדבר החשוב הוא הטיפול. בהצלחה ומקווה שדבריי עזרו קצת, יעל

 

[RanLoel]

התאהבות במטפל

בוקר טוב, את מעלה פה סוגיה שגם אני נתקלתי בה. וכמו שיעל כתבה, זה קורה, זה טיבעי וזה מובן. קל מאוד לבלבל בין האינטימיטות שנוצרת בקליניקה לבין אינטימיות אמיתית, כזו שקיימת גם בחיים שמחוץ לחדר הטיפולים. עצתי לך, דברו על זה בינכם. אני יודע שזה לא פשוט ודורש הרבה אומץ מצידך, אבל אומץ אנחנו כבר יודעים שיש לך, עובדה שהעלת את ההודעה הזאת... ספרי למטפל שלך בדיוק מה את מרגישה. מה עובר עליך במהלך הטיפול ואחריו. למה לדעתך זה קורה. השיחה הזאת עשויה להפיל הרבה מאוד מחסומים. חשוב להבין שלאי הנעימות, למבוכה ולהסתגרות שאת חווה יש ביטויים אנרגטיים המשפיעים על הטיפול. מטפל מנוסה ידע להתבונן בתחושות שלך במקצועיות ולתרגם אותן לשפתו ולעבודתו הקלינית. הרבה הצלחה, רן

 

[tianmi]

תודה רן. איך היית מגיב?

בסיטואציה שכזו? אין לי מושג איך להעלות את הנושא הזה. יודעת שזה טבעי ונורמלי. אבל חושבת שאחת הסיבות שהמצב הזה כל כך מביך אותי הוא שמדובר במישהו צעיר. הוא מבוגר ממני רק במספר שנים. רגשות שבסיטואציה אחרת שאינה יחסי מטפל-מטופל היו לגיטימיים לחלוטין... לא מדובר באיזו דמות-אב חליפית. חוששת שהוא יהיה יותר נבוך ממני... איך בכלל מדברים על זה ומתמודדים עם זה? האם כמטפל לא היית מעדיף להפנות את המטופלת למטפל אחר? טוב, כמו שיעל כתבה - צריכה לקחת אוויר ולהחזיר דברים לפרופורציות הנכונות... תודה!

 

[RanLoel]

כמטפל הייתי מנסה להתנתק רגשית.

קודם כל לקחת אוויר זה תמיד חשוב... אני חושב שפה נמדדת מקצועיותו של המטפל. סביר שהרגעים הראשונים יהיו מביכים לשני הצדדים. לאחר שתעברו את המבוכה הראשונית הכדור יעבור לידיו של המטפל. הוא יוכל לבחור להמליץ לך על מעבר למטפלת אחרת, מצד שני הוא יוכל לפרש את המשיכה שלך כרגישות יתר או כסינדרום סיני רגשי אחר. לדעתי שיחה גלויה שכזאת תוכל לקדם מאוד את הטיפול. רן

 

[ינוקא1]

היי

אני לא בעד לדבר עם המטפל על זה , לדעתי זה יכול ליצור תגובה בדיוק הפוכה , אני כן בעד לעבור מטפל. להגיד לו תודה כמובן ושהטיפול עזר מאוד , אבל להמציא משהו שבגללו את צריכה לעבור. בסך הכל היית איתו ארבעה חודשים שזה פרק זמן לא קצר , ולפעמים צריך להגיד שלום. ובפעם הבאה למצוא מטפלת . . .

 

[tianmi]

תודה לכולכם על התגובות התומכות והמעניינות...

נראה לי שאעשה מאמץ לשוחח על המצב בפגישה הקרובה השבוע ולהוריד את זה מהלב + הראש. בכל מקרה, מעדיפה להתמודד עם המבוכה, לומר את האמת ולעבור לטיפול אחר מאשר "להמציא משהו". אני מאמינה שטיפול שהתחיל על בסיס של אמון וכנות יש גם לסיים כך... לא הייתי רוצה שהמטפל שלי "ימציא משהו" כדי להפסיק את הטיפול. שוב תודה!

 

[RanLoel]

מסכים איתך.

מגיע למטפל שהשקיע בך לשמוע ממך את האמת ולהבין למה בדיוק את בוחרת לעזוב. כל הכבוד ובהצלחה, רן

 

[shovalili]

אני עם רן ...

יכול מאוד להיות שהמטפל ידע לראות האם זה כשינוי או סינדרום של הטיפול ... אולי צריך לשנות את הטיפול ? בכל אופן אני גם הייתי מצפה שיגידו לי את האמת מאשר להמציא לי סיבה, למה את עוזבת. אני לעומת זאת לא הייתי מחליטה חד- צדדית שאני עוזבת מכיוון שיכול מאוד להיות שהתופעה היא ריאקציה לטיפול בכיוון מסויים ואולי זאת הייתה המחשבה של המטפל. אם הוא מטפל טוב הוא ידע להיות ישר ואמין והם יוכלו להחליט ביחד מה הכיוון שהיה כדאי לפעול בו, בין היתר יכול להיות גם שהכיוון של להחליף מטפל (אולי גם יוכלו המטפלים לשתף פעולה בכדי שהמטופלת לא "תתחיל מהתחלה" אם הטיפול אכן עזר במשהו.

 

[ינוקא1]

תאמיני לי שגם מטפל

מבין כשמטופל עוזב , בסך הכל אנחנו לא אמורים ללוות אנשים לכל החיים. אנשים באים , מקבלים מאיתנו "משהו" , לפעמים נרפאים מהבעיה שלהם , לפעמים פחות , וממשיכים הלאה. אני כמטפל מודה לכל מטופל שנתן בי אמון והגיע אלי ואפילו אם זה היה רק לפעם אחת , וכל שכן מי שהיה איתי תקופה. יש לי פינה חמה בלב לכל מי שהלכתי איתו או איתה כברת דרך. אני גם מקבל בברכה כאשר מטופל מחליט לסיים - ולא תמיד אומרים לי למה. זה בסדר , וזה נורמלי , ולפעמים זה אפילו סימן טוב. טיפול זה לא חתונה קתולית. אמון וכנות זה נהדר , אבל אם תגיד לי מישהי "החלטתי לסיים את הטיפול איתך כי נדלקתי עליך" , ובמיוחד מטופלת נחמדה ונשואה , זה יכול לייצר גם אצלי בלגן בראש. אני אישית הייתי מעדיף שלא יגידו לי דבר כזה.

 

[RanLoel]

שלום יוסף

חבל לי שאתה חושב ככה. מאוד חבל לי. אף אחד לא דיבר על ליווי לכל החיים או על חתונה קתולית. אנשים באים ואנשים הולכים והכל בסדר. גם אני מודה לכל מטופל שנתן בי אמון וגם אני מקבל בברכה מטופלים המחליטים לסיים, גם אם אינם תמיד אומרים לי את הסיבה. ההמלצה לא הייתה להגיד "החלטתי לסיים את הטיפול איתך כי נדלקתי עליך". ההמלצה הייתה לפתוח את הנושא בעדינות ולדבר על הדברים. אני חושב שלמטפל מגיע לדעת מה עובר בראשה של מטופלת. וכן, אני סומך על המטפל שידע להתגבר על "הבלגן שנוצר לו בראש" ולהעריך את הכנות. אני בטוח שגם יוזמת השיחה תרגיש הרבה יותר טוב בסופו של דבר. דעתי בלבד.

 

[ינוקא1]

סבבה. אנשים שונים , דעות שונות. למה חבל ?

אני גם יכול להתגבר על בלאגן שנוצר אצלי בראש , אני פשוט מעדיף לא להיכנס אליו מלכתחילה.

 

[RanLoel]

חבל כי...

בדיעותך אתה מעודד מטופלים להסתיר מידע ולא להיות גלויים במאה אחוז עם המטפל. ולמה? כדי לחסוך מעצמך "בלגן בראש". ומה בדבר התשאול הראשוני? גם שם יש פרטים שהיית מעדיף לא לשמוע?

 

[tianmi]

לא מטפלת במקצועי אבל גם אני עובדת עם אנשים

ביעוץ ארגוני. יש לקוחות שאני מלווה תקופה ארוכה ועוברת איתם איזהשהו תהליך. לא מדובר בתהליך רגשי, או פיזי, אבל בכל זאת, שני הצדדים משקיעים לא מעט בתהליך הזה ובקשר ומצפים לתוצאות. אם לקוח מחליט לעזוב לפני סיום התהליך כפי שהוגדר על ידי החברה שלי ושלו, או מבקש לעבוד עם קולגה שלי ולא עימי, ארצה לדעת את הסיבה - מקצועית, אישית? אז כשמדובר על הפסקת הטיפול, אני מקבלת החלטות לא רק בהקשר של טיפול ברפואה סינית ויחסי מטפל-מטופל, אלא גם יחסי אנוש בסיסיים... בכל מקרה, לא רציתי ליצר ויכוח, ומודה לשלושתכם על העצות והתובנות

 

[ינוקא1]

וויכוח זה טוב , ועוזר ללבן דברים.

אני מכיר את רן עוד מתקופת הלימודים וזה נעשה ברוח טובה.

לגוף העניין , אני לא אומר לנטוש אותו בלי להגיד לו כלום. אפשר להגיד לו "משהו" אפשר אפילו לקנות לו בונבונירה קטנה לפרדה - כמו שפעם הביאה לי מטופלת שלי. אבל להגיד למטפל שהיה איתך הרבה זמן , אני מפסיקה כי אתה מעורר בי רגשות , נראה לי לא לעניין. אולי גם בו יש רגשות דומים כלפיך , בזמן טיפול עם אנשים רגישים אנרגטית מספיק לפעמים עוברים רגשות ומחשבות מאחד לשני - זה דבר שאני אישית חווה אותו. כלומר - יתכן מאוד שזה דו צדדי. אין כאן איזושהיא השפעה על מהלך הטיפול כי את מתכוונת לעזוב , ולהגיד תירוץ קטן , לא יזיק במאומה ורק יחסוך מבוכה.

 

[ינוקא1]

לגבי תשאול ראשוני

יש השפעה על מהלך הטיפול , אז כדאי שהמטופל לא יסתיר פרטים מהותיים. חוץ מזה שברור לי שגם בתשאול הראשוני יש הרבה פרטים שאני לא שומע - ואני לוקח את זה מראש בחשבון. לבן אדם יש זכות לפרטיות גם מול המטפל שלו. כאן זה שונה - היא מתכוונת לעזוב למיטב הבנתי , ואין שום הבדל בין להגיד תירוץ קטן לבין להגיד את הסיבה שנאמרה כאן.

 

[אורון44]

סוגיה מביכה

שלום למטופלת המתלבטת, רגשותייך כלפי המטפל וההתלבטות בעקבות כך בהחלט מובנות. כמטפל ותיק, וכמי שנתקל במקרה דומה בעבר, עצתי לך, סיימי את הקשר הנוכחי שלך עם המטפל בהקדם האפשרי ומבלי לשוחח עמו על כך כלל. המשך הקשר או שיחות עמו, עלולים להעמיק את הבלבול ולפגוע בקשר עם בן זוגך הנוכחי. ישנם כמה וכמה מטפלים טובים מאוד בתחום הגניקולוגיה והפוריות, כך שניתן די בקלות למצא מטפל אחר. ואולי מטפלת? בהצלחה

 

[tianmi]

"יצאתי מהארון" - דברתי, שיתפתי ומרגישה הרבה

יותר טוב. השד לא היה כל כך נורא ומרגישה שעשיתי את הדבר הנכון. תודה לכולם על העצות והתמיכה!