סוגיה מהתקנון הרומנטי המוסרי - תזרמו?

סוגיה מהתקנון הרומנטי המוסרי - תזרמו?


כיצד לדעתכם נכון לנהוג כאשר בת הזוג של החבר הטוב ביותר
שלכם מתחילה אתכם? או לחילופין, כשבן הזוג של החברה
הטובה ביותר שלכם מתחיל אתכן?
ומה למעשה הבחירה הטובה, אם קיימת כזו.
האם תספרו לאותו חבר טוב שלכם? גם במחיר שהדבר
עלול לגרום לקרע בזוגיות שלהם?
ואם נניח תבחרו שלא לספר, האם זו בגידה בחברות שלכם
עם אותו חבר טוב?
האם הייתם רוצים לדעת לו הבן הזוג שלכם מתחיל עם חבתרתכם הטובה?

יום טוב שיהיה לכולנו, אשמח לתשובות כנות מכם.
 

Doctor Goblin

New member
אחת השאלות היותר תלוית נסיבות ששאלו אותי

עד כמה החבר טוב? עד כמה הבחורה עושה לו טוב? עד כמה הקשר פוגע בהם? מה עשוי לקרות אם אספר? האם אני משוכנע שזו עבירה שחוזרת על עצמה?

כל כך הרבה גורמים ומשתנים... קשה לענות.

הדחף הראשוני הוא לא לספר ולא להרוס קשרים שעושים לאחרים טוב. אם אני חושב שגם בלי זה הקשר הוא הרסני יש מצב שאנצל את ההזדמנות. אבל שוב, זה פישוט של המצב עבור אנשים כדוריים בריק.
 
ציינתי דוקטור ברישא, החבר הטוב ביותר.

ואמרתי כי הם בזוגיות.
לא ניתן באמת ניתן לפרוס מפרט של קשר זוגי, יהא אשר יהא.
 

Doctor Goblin

New member
אני לא חושב שיש לי חברים טובים באמת

האנשים הקרובים אלי באמת הן כולן מהמין היפה.
אז יש עדין חשיבות לשאלה "עד כמה החבר טוב" מבחינתי
 
כפשוטו, מאמי.

אומר דבר מה שלא משתמע לשני פנים.
או אפילו שולח יד.
ואגב, גם לחילופין היא מפלרטטת איתו,
ואף נוגעת בו ולמעשה משדרת "אני מעוניינת".
-
ותגידי, אם הדבר היה הורס את הקשר בינהם,
עדיין היית מוצאת מקום לומר?
ערך החברות עולה על הכל לטעמך?
 
שיהרוס את הקשר

אם הוא בוחר לפלרטט עם לא פחות מאשר החברה הכי טובה שלי,
שולח יד, אומר דברים שאינם משתמעים לשני פנים...

אז כנראה שהקשר כשלעצמו לא כזה משהו ושהכל מבחוץ זו מסיכה.
לפחות מהצד שלו.


---

אין לי בעיה עם פלירטוטים תמימים, אך לכל דבר יש את הגבול שלו.
ובטח שלא עושים את זה עם החבר הכי טוב.

בקיצור, מה שאדון פוס אמר.
 

puma141

New member
אוקיי. עכשיו תחשבי על עצמך-

את יוצאת עם מישהו, שממש יופי לך במחיצתו, אבל הוא מתחיל עם החברה שלך..
היא לא מספרת לך, ואת ממשיכה באשליה שלך..לגבי הבחור...

מה את חושבת על זה?
 
אני מודה לה על זה

א. אם הוא כזה דרעק, אני אגלה את זה במוקדם ובמאוחר ואזרוק אותו מכל המדרגות.
ב. אם היא תספר לי על זה עוד בזמן שאני באופוריה, זה עלול לשבור לי את הלב מצד אחד ולגרום לי לחשוב שמא אולי היא עושה משהו שגורם לו להתעסק איתה מאחורי גבי ואז אני כמובן אסיים את הקשר שלי עם שניהם.
זה אמנם לא קרה לי אף פעם אישית, אבל שמעתי סיפורים כאלה בהמונים.

שמעו, אני לא יודעת מה איתכם, אבל הדברים כמו שכבר כתבתי הם הרבה יותר מורכבים מכפי שהם נראים לכם. אין לי מספיק פרטים כדי להחליט לכאן או לכאן. הנטיה שלי היא לא לספר עד שאני רואה מה קורה ואיך זה מסתדר.
 

puma141

New member
זה מוזר:) שאני רואה את זה בצורה קיצונית

לכיוון ההפוך...

תקשיבי-אם הייתי יודעת, שהיא לא סיפרה לי, מבחינתי זה היה בלתי נסלח-נקודה.
אמון זה דבר בסיסי וראשוני בעיני, למערכות יחסים למיניהן...בטח שבערך של חברות.

גם התירוץ של "ראיתי שאת מאושרת ולא רציתי להרוס לך" לגמרי מקולקל בעיני..
כי זה משתווה לעובדה שאת יודעת שאני טוחנת מים עם אותו יצור-ואת מניחה לי לעשות את זה!
מה גם, שאם את באופוריה, ותכנסי לאופוריה חזקה יותר ותתאהבי בו, כי הוא יודע איך לטשטש? מה אז?
אין לי ספק-שתכעסי..עליה כשתהיי עמוק בבוץ איתו..

לא יודעת, אני הייתי נפגעת ממנה הרבה יותר מאשר ממנו.....
 
את יודעת שכל החלטה בנדון

קשורה גם לאופי של שני החברים או שתי החברות.
אני מטבעי לא אדם אימפולסיבי הממהר להסיק מסקנות. אין אצלי שחור ולבן. אני חייבת לבדוק הרבה דברים מסביב עד שאנקוט בפעולה כלשהיא.

היה לנו מקרה כזה בחברה. אני לא אשכח, לפני שלושים שנה, באחד המפגשים של כמה זוגות חברים, התברר לי שאחד החברים בוגד כבר המון זמן באישתו עם המזכירה שלו. כל החברים ידעו כולל נשותיהם שהיו חברות של אשתו. רק אני לא ידעתי כי אני כזאת שלא רואה אף פעם דברים כאלה. בכל אופן, אף אחד מהחברים לא חשב שהוא צריך לספר על כך לאישתו של החבר. לאחר כמה שנים הדבר התגלה במקרה דווקא ע"י הבת הגדולה של הזוג הזה אשר התחילה לעבוד בחברה של אבא שלה ואז היא שמה לב למערכת היחסים הזאת עם המזכירה. מכאן ועד הגירושין הדרך היתה קצרה. החבר שלנו התחתן עם המזכירה שלו שהתגרשה גם היא והוא דווקא זה שנשאר עם חבריו מילדות ואילו אישתו נעלמה מחיינו. כיום מזכירתו היא אישתו והאישה לשעבר לא כעסה עלינו על כי ידענו ולא סיפרנו. אם נגזר עליהם להתגרש, זה בסופו של דבר יקרה.

אמנם המקרה שהובא כאן לדיון הוא שונה, אבל עדיין אני לא חושבת שיש למהר ולספר. זאת דעתי וכנראה היא נובעת מהאופי שלי שהוא מאוד לא אימפולסיבי ולוחמני במצבים האלה. גם אם כתוצאה מכך החברה שלי תכעס נורא בהתחלה, בסופו של דבר זה יעבור לה והיא תבין שפעלתי לטובתה. הפזיזות היא מן השטן.
 

lefler11

New member


מסכים, מחזק ומתחבר הן לרישא והן לסיפא (לסיפור באמצע אין לי שום קשר...
).
 

lefler11

New member
ואוסיף ואחדד

לדעתי תזמון וזהירות מינימלית לא צריכים \ חייבים לגרום לפגיעה באמון...
 

puma141

New member
המקרה אכן שונה לחלוטין! ואין פה שאלה של אופי

אימפולסיבי או לוחמני. אני האחרונה בעולם-שאפגע ברגשות חברים שלי...
אבל שתינו רואות את זה מכיוון שונה כנראה, שאין מצב שנוכל לשכנע בנדון:)
בכל מקרה שוב-זה לא קשור לאופי, זה קשור יותר לתפיסת עולם, זה קשור יותר לסדר העדיפויות שלך
לגבי מה שאת מחפשת בקשר חברי אמיתי.
 

Aronsona

New member
משום מה התשובות אצלי לסוגיה הן חד משמעיות

ערך החברות הוא בעיני אחד העליונים שבערכים ולכן אין לי בכלל ספק שהייתי מספר לחברי הטוב ונותן לו להחליט איך להתנהג.
כל התנהגות אחרת היא סוג של בגידה בעיני.
 
למעלה