סוגיה שעלתה לי...

סוגיה שעלתה לי...

כשאני חושבת על זה, תמיד אני פנויה בעצם אף פעם לא הגדרתי את עצמי כפנויה ומחפשת.
ובאמת אף פעם לא חיפשתי, מקסימום ניצלתי הזדמנויות שנקרו בדרכי, לא שזה הוביל למשהו אמיתי.
ולפעמים זה מרגיש כל כך רע ובודד להיות לבד ואני ממש רואה כמה צורך יש בזוגיות.
או אפילו סתם רואה איך שרבים, וזה מרגיש שכולם או כמעט כולם בזוגיות וזה נראה ורוד ומאכזב שלי אין.
וכמו שאמרתי, אני לא מחפשת.

אז אני תוהה עד כמה זה בוער בי ועד כמה זה בוער בנו.
אני תוהה לגבי זה שאם זה באמת היה כזה בוער וכזה חשוב אולי לא הייתי נחה על זרי הדפנה, אולי הייתי מחפשת ומתאמצת ומוצאת בן זוג.
אני תוהה עד כמה נכונה הגישה הזו של לתת לזמן לעשות את שלו ומה שיבוא, אם וכשיבוא...פשוט יבוא!

איך אתם?
האם אתם חושבים שאם הייתם מחפשים יותר או מקדישים לחיפוש אחר זוגיות/ מין יותר זמן וחשיבות זה היה הולך לכם יותר?
 

Light18m

New member
כשחיפשתי

הכרתי הרבה בנות זוג פוטנציאליות,
אבל במקרה את הקשרים הרציניים הכרתי כשלא חיפשתי במיוחד.

אני בכ"ז חושב שיש קשר חיובי, ואם מחפשים אז הסיכוי למצוא גדל.
 
אני מאוד מאמינה בכך שצריך לרצות ולחפש

אהבה בצורה פעילה, כי אם יושבים בבית זה לא יקרה מעצמו.
אני הייתי מאוד פעילה במציאת אהבה-יצאתי לאינספור דייטים, ברמה שהפסקתי לספור אבל בשלב מסוים מיציתי את זה ודי התייאשתי, אז לקחתי הפסקה ואז יצאתי לדייט שהיה שידוך של חברה משותפת והכרתי את בעלי.

לגבי חוסר הניסיון המיני- היו לי אפשרויות והיו מצבים שהייתי קרובה לזה אבל לא הרגשתי מוכנה ולא הרגשתי שזה עם האנשים הנכונים עד שהגיע בעלי...איתו הרגשתי בנוח.
 

iba90

New member
תמיד חיכיתי שזה ייפול מהשמיים...

אבל כן....אם הייתי משקיע בלחפש זוגיות כמו שאני משקיע בדברים אחרים יכול להיות שהייתי מצליח בסופו של דבר (יגעת ומצאת - תאמין) אבל יש לי עוד כמה וכמה דברים לסגור עם עצמי בחיים כרגע שאני כאילו "מוותר" על זה עכשיו למרות שאני מאוד רוצה להיות כבר במסגרת של זוגיות
 

אריאל362

New member
אני מגדיר את עצמי "פנוי ומחפש נצחי"


הלוואי ויום אחד אשנה את הסטטוס
 
אני מאמינה שכן.

אני חושבת שאם הייתי וצאת יותר ומרחיבה את המעגל החברתי, יש סיכוי טוב שהיום הייתי במצב אחר לגמרי בכל התחום של הזוגיות..

אני מגדירה את עצמי "פנויה ומחפשת", אבל חוץ מלחפש ברחבי הרשת ובעיניים (ולהאדים למוות כשסוף סוף מיישרים אליי מבט), אני לא עושה יותר מדי \:

אין לי יותר מדי חברים, ואלו שכבר יש, לא נמצאים בעיר.. ולבד אני לא ממש רוצה לצאת. מרגיש לי מוזר
 

Tripon1

New member
אני חושב שכן

היתה תקופה שהיו לי דברים אחרים בראש, כמו לימודים, חיפוש עבודה אחרי הלימודים,
וזוגיות איך לומר, לא היתה ממש בראש.
מצד שני, אני חושב שאולי בגלל שפעם הייתי מאוד ביישן אז זה גם תרם קצת לדחוק
את זה הצידה.

אני חושב שצריך תמיד לנסות ולא לשבת ללא מעשה, ואם רוצים בזה
אז זה יגיע מתישהו.
 
כרגע אני לא מחפשת כלום.

פשוט רוצה סקס


אבל סקס במסגרת זוגיות.
וזוגיות לא רוצה.







מה שנשאר לי כרגע זה לחפש לסבית סקסית
ולעשות איתה דברים מעניינים
 

turangaleela

New member
אז כמו כולנו,

רוצה לאכול את העוגה והלשאיר אותה שלמה :)
אבל, איך לסבית תעזור לך?
 

צפיתניק

New member
מזדהה לגמרי..

אני לא באמת מחפש.. אלא רוצה. רוצה ולא כל כך מתאמץ שזה יקרה כי כאילו עדיין מאמין שזה סתם ככה יבוא לי, משום מקום.
והבדידות מרגישה נוראית לפעמים.. אבל אני משתדל לא לתת לה להשתלט לי על החיים.. ההרגשה הזו באה והולכת מדי כמה זמן.. במיוחד כשרואים זוגות אחרים וכו'.
 

חן1

New member
מחט בערימת שחת

הי קופיפיה (מוזר לפנות אליך ככה...
),
גם אני פנויה, אבל לא יכולה להגדיר את עצמי עדיין כמחפשת.
למה? כי לפעמים החיפוש הזה מרגיש לי כמו חיפוש של מחט בערימת שחת...
ולחפש מחט בערימה של שחט זה מאד מעייף ומאד מתסכל.
אני קצת אחרת, וככל שאני קוראת את האנשים כאן, אני מרגישה שגם אתם קצת אחרים...
נראה לי שהפורום הזה יכול להיות מקום טוב גם לחפש וגם להכיר
 
היי..

כשחיכיתי, הגיעו כל מיני בחורים שניסיתי לצאת איתם וזה לא ממש הלך.
בשלב כלשהו עשיתי סוויצ' במוח והבנתי שאין סיבה שאצא עם מי שרוצה אותי, סוג של פשרה בעיניי. למה שאני לא אהיה עם מישהו שהשגתי כי באמת רציתי אותו?
כמעט כל בחור שנראה לי מעניין ושיש לי איתו כימיה (גם אם זה רק מבט) אני עושה את הצעד ראשון. ורק שתדעו בנות יקרות, שבנים מתים על זה!!!! כשאנחנו מתחילות איתם זה מחמיא להם ומעלה להם את האגו (כמו שהם אוהבים), חוץ מזה שיש כמה ביישנים שזה מאד מקל עליהם שאנחנו קימות....
הלוואי שיותר בנות היו מתחילות עם בנים. כולם היו מאושרים יותר
 
טוב שיכנעת אותי

ביישנים שלי..... בואו אליי...
אופס
אל תבואו... אני אבוא אליכם
{חעחעחע צחוק מרושע}















מחכה בקוצר רוח למפגש פורום
 
נראה לי שכן.

הקפאתי את הנושא והתחמקתי ממנו באלגנטיות במשך 8 שנים מסיבותיי שלי. כשהחלטתי שכדאי להפסיק ולהתחיל לחפש או לפחות לפתוח את הראש לזה, התחילו לצוץ בחורים מעוניינים ואפילו מכרים שאלו אותי אם אני מחפשת וניסו לשדך [שזה נוראי, אבל ניחא].
 
למעלה