סוגיות הנוגעות להגדרת "נכס נפקד" לאחר שנת 1967.

[הנדלניסט מהבקעה]

סוגיות הנוגעות להגדרת "נכס נפקד" לאחר שנת 1967.

אני מוצא מקום להביא בפניכם סוגייה סבוכה של ...אימתי יוגדר נכס נפקד המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים [או מקבילו במנהל האזרחי] , מאז ומתמיד שופטי ביהמ"ש העליון התייחסו למושג "נפקד טכני" כלומר תושב כפר פלסטיני באיו"ש שהיה הבעלים ואף עיבד את נחלתו, ו...בשלב מסויים אדמתו סופחה בחתימת שר האוצר לתחומי העיר ירושלים [כדוגמה], והתושב הפלסטיני הפך מפרסום המפה לנפקד "נוכח" מהיותו תושב כפר הנמצא בשליטה ישראלית אך מוגדר כתושב יו"ש, ואילו אדמתו הוקנתה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים.

אומר גם בהערת אגב שבמקביל גם...אדמות יהודים בתחומי איו"ש שנרכשו לפני שנת 1948 , מעמדם דומה והם מוקנות לאפוטרופוס על נכסי נפקדים תחת החוק הירדני התקף ביו"ש.

אני מביא כאן הפניות לשני פס"ד משנות ה-80 של המאה הקודמת , הראשון היא תביעה בבימ"ש מחוזי בירושלים של יורשי קרקע בכפר עקב [ליד ש.ת. עטרות] למנוע העברת קרקעות ל - 2 סוחרי קרקעות יהודים בטענת זיוף הבעלויות , ומאידך סוגיית מיקום הקרקע בתחומי העיר ירושלים ומאן שהקרקע בכלל מוקנית לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, ולבסוף...ערעור לביהמ"ש העליון בראשות 3 שופטים.

פסה"ד במחוזי - http://www.fridman-adv.com/lawyer100012.html
התובעים הוכיחו את טענתם בדבר זיוף עסקת המכר ע"י זייפן פלסטיני ומחקו את רישום הבעלות של מ"י כרוכשת הקרקע מ- 2 הסוחרים.
מאידך, נקבע שהאדמה היא אדמה המוקנית לאפוטרופוס ולכן נרשמה על שמו , ומכאן מדינת ישראל תרשם כבעלים "מהדלת האחורית".

בערעור לעליון וערעור שמנגד - http://www.hamoked.org.il/files/2014/1158730.pdf
נדחה ערעור סוחרי הקרקעות ונקבע שהקרקע מוקנית כדין לאפוטרופוס על נכסי נפקדים.

=========================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914

 

[הנדלניסט מהבקעה]

פסקי דין נוספים שהתייחסו למושג נפקדים טכניים ולמכר האדמה.

אחד מאותם סוחרי קרקעות רכש עם אחר קרקע נוספת באדמות הכפר "בית ג'אלה" הממוקמות בשכונת גילה [וזאת יש לדעת - שכונת גילה יושבת על חלק מאדמות הכפרים - בית ג'אלה, בית צפאפה, מלחה, שראפת, ואל וואלג'ה]

בג"צ 4713/94 במלואו - http://www.hamoked.org.il/files/2015/1159500.pdf
תקציר -
1. העותרים, סוחרי קרקעות, רכשו חלקת קרקע שהוכרזה בעבר כנכס נפקד. החלקה הוקנתה למשיב 2מכוח האמור בחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950 .מימוש הרכישה היה מותנה בשחרור החלקה מן ההקניה. לשם כך פנו העותרים אל המשיב

2.ההחלטה בדבר שחרורו של נכס נפקד נתונה לשיקול-דעתו הבלעדי של המשיב 2 ,אך מכוח האמור בסעיף 29לחוק, אין המשיב 2רשאי להשתמש בסמכותו, אלא אם כן באה על כך – בכל מקרה ומקרה, או בסוג מסוים של מקרים – המלצה של ועדה מיוחדת שמונתה על-ידי הממשלה. הבקשה לשחרור החלקה הובאה אפוא לפני המשיבה 1 ,וזו המליצה שלא לשחרר את החלקה מן ההקניה. ביסוד החלטה זו עמדה כוונתו של משרד הבינוי והשיכון לייעד את החלקה להקמתם של מוסדות ציבור. המשיבה 1המליצה לשלם לעותרים פיצוי חלף הקרקע. העותרים דחו את ההצעה ופנו אל המשיבים בבקשות נוספות, שנדחו אף הן. מכאן העתירה.העותרים סומכים את טענותיהם, בין היתר, על כך שהקרקע נרכשה לאחר שהאפוטרופוס דאז הבטיח לשחררה מן ההקניה, נוכח המדיניות שהייתה נקוטה בידיו לעודד רכישת מקרקעין של נפקדים על-ידי יהודים. עוד טענו העותרים, כי בהיעדר חשש ששחרור הנכס עלול לפגוע באינטרס ביטחוני, פג טעמה של ההקניה למשיב 2 ,ועל המשיבה 1 להמליץ לשחררו.
בית המשפט הגבוה לצדק פסק :
א. [1] השמירה על נכסי הנפקדים היא מטרה הניצבת ביסודו של חוק נכסי נפקדים, אך אין לומר כי זאת מטרתו היחידה – או אף הראשית – של החוק, ושזולתה אין לחוק כל תכלית אחרת [644]
[2] לא פחות משהחוק מכוון לשרת את צורכי השמירה על הנכסים, למען בעליהם הנפקדים ולקיום עניינם, הריהו מכוון להגשים את האינטרסים של המדינה בנכסים אלה:
היכולת לנצלם לקידום פיתוח הארץ, תוך מניעת ניצולם בידי מי שהינו נפקד כמשמעו בחוק, והיכולת להחזיקים – או להחזיק דמיהם – עד לגיבושם של הסדרים פוליטיים בין ישראל לבין שכנותיה, שבהם יוכרע גורל הנכסים על בסיס הדדיות בין המדינות [644 ו-644 ז].
[3] יש שהאינטרסים השונים – של הנפקדים, מחד גיסא, ושל המדינה, מאידך גיסא – מתיישבים זה עם זה. אך במקום שאין הם עולים בקנה אחד, עשויים משקליהם היחסיים להשתנות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה נתון [644 ז-645 א].

ב. [1] למשיב 2נתונות סמכויות נרחבות לניהול נכסי הנפקדים. לעניין נכס מוקנה שהוא מקרקעין, נתונה לו גם סמכות למכור את הנכס למשיבה 3 ; חוק נכסי נפקדים מטיל איסור כללי להחזיק נכס מוקנה, לנהלו או לטפל בו בדרך אחרת, אם לא נתקבלה כך, מראש או בדיעבד, הסכמה בכתב את האפוטרופוס [645 ה-ו].
[2] מאידך גיסא, אין בחוק שום הוראה המגבילה את משכה של ההקניה למשיב 2 ,אך לאפוטרופוס נתונה הסמכות לשחרר נכס נפקד, אם באה לפניו המלצת המשיבה 1 [645 ו-ז].
[3] התנאים שבהם תראה המשיבה 1 להמליץ על שחרורו של נכס נפקד לא הוגדרו בחוק, אך ההסדר שנקבע בחוק לעניין זה מעיד על עצמו, כי אין הוא מכוון לחול אלא במקרים מיוחדים ובהתקיים תנאים שבהם ראוי ומוצדק לסטות מן הכלל ולהורות שנכס נפרד ישוחרר מן ההקניה [645 ז-646 א].

ג. [1] היכולת לנצל נכס מוקנה לצרכים ציבוריים היא אינטרס לגיטימי וחשוב של המדינה ,ובשיקוליה של המשיבה 1יש לאינטרס זה משקל רב [646 ג].
[2] קיומו של צורך ציבורי אינו מכריע תמיד את הכף נגד המלצה לשחרר את הנכס, שכן את משקלו הנכבד היחסי של צורך זה מוטל על הוועדה לקבוע בכל מקרה נתון, על רקע נסיבותיו המיוחדות [646 ג-ד].
[3] בנסיבות דנן, לא הוצג שיקול נגדי בעל ערך לקיומו של הצורך הציבורי; לא עמדו לפני המשיבה 1שיקולים אישיים של הנפקד – שהרי הבקשה לשחרור החלקה הוגשה לא בשמו של הנפקד אלא בשם העותרים – וממילא לא נתעורר הצורך לבחון אם, ועד כמה, ראוי להתחשב בקיומם. נמצא שבהחלטתה של המשיבה 1לא נפל פגם [646 ד-ה].

ד. [1] בנסיבות דנן, קיים מימצא שלפיו מעולם לא הייתה מדיניות כוללת, שבגדרה עודד המשיב 2 עסקאות של רכישת נכסי נפקדים על-ידי יהודים. גם אלה מן הבקשות שנענו בחיוב היו, ברובן, מלפני שנת 1977[647 א-ב].
[2] במקרה דנן, חליפת מכתבים בין בא-כוח העותרים לבין האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בעבר, אינה ראיה לסתירת מימצאיה של המשיבה 1. ממחדלו של האפוטרופוס דאז, לציין כי עסקת הרכישה אינה מחייבת אותו או, למצער, כי היא מותנית בהמלצתה של המשיבה 1 ,אין מתחייב המסקנה שדבר ההתקשרות הצפויה הובא לידיעתו מבעוד מועד, או כי "נתן את ברכתו" להשלמתה [647 ו-648 א].

ה. [1] אין רשות נתפסת על הבטחתה, אם זו אינה ממלאה, בין היתר, גם שני תנאים אלה: האחד, כי ההבטחה הייתה מפורשת וחד-משמעית; השני, כי ניתנה על-ידי מי שהיה מוסמך כדין לתתה [648 ג].
[2] בנסיבות דנן, הדברים אשר ייחסו העותרים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים יכולים כשלעצמם, להתפרש גם כהערכתו האישית על אודות סיכויי בקשתם לפני המשיבה 1 ,ולאו דווקא כהבטחה מפורשת שהחלקה תשוחרר. די בכך כדי לשלול היווצרותה של הבטחה [648 ד].
[3] נוכח סעיף 29 לחוק נכסי נפקדים, אין המשיב 2 מוסמך – כל עוד לא באה על כך המלצת המשיבה 1 -ליתן את ההבטחה או לכבדה, וממילא אין דרך לכפותו לכך [648 ד-ה] .
[4] מקיומה של פראקטיקה בלתי חוקית, אשר הופעלה במקרים ספורים בעבר ואשר הושם לה קץ בהיותה נוגדת את הוראת סעיף 29 לחוק, אין להסיק מסקנות לעניין דנן [649 א].

ו . [1] בנסיבות דנן, העברת החלקה למשיבה 3 נעשתה בדרך המקובלת בעניין נכסי מקרקעין נפקדים ונועדה לאפשר ניצולה לטובת הציבור. גם עיתויה של ההעברה מלמד שהיא לא נעשתה משיקולים זרים [649 ב-ג].
[2] אילו השתכנעה המשיבה 1 בקיום צורך ענייני להמליץ על שחרור הנכס, היה בידה לעשות כן; ההעברה למשיבה 3 אינה מונעת קיום ביקורת שיפוטית על החלטותיה של המשיבה 1 והענקת סעד אפקטיבי לעותרים [649 ג-ד].
=============================================================================

בשנת 2006 והלאה כבר ניתנו פס"ד מאתגרים יותר ע"י השופטים במחוזי ירושלים - "בועז אוקון ויהודית צור שקבעו שקרקעות של נפקדים טכניים תושב לבעלי הקרקע והקנייתם תבוטל...וגם פס"ד אלה הגיעו לעליון.


הנשיא אובמה אגב...ראה את שכונת גילה כהתנחלות וטען שבניה בשכונה פוגעת בהסדרי השלום העתידיים.

מבנני בניה בשכונת גילה - https://michaelarch.wordpress.com/2015/12/16/סיבוב-בשני-מתחמי-מגורים-בגילה-שתכננו-י/

סגנונות בניה מורכבים בגילה - <a href="https://michaelarch.wordpress.com/2015/12/23/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%A8/" target="_blank" rel="nofoll