סוגיית הקרון חלק ב'

סוגיית הקרון חלק ב'

את סוגייה מספר א' והדיון בעקבותיה אתם יכולים לקרוא כאן. ועכשיו אפרוש בפניכם את חלק ב', אני אשמח אם אנשים שענו על סוגייה א' יענו על סוגייה ב', ואנשים שלא ענו על אף-אחת מן הסוגיות יענו על שתיהן: יצאתם לטיול על גשר הסמוך למסילת רכבת. לפתע אתם שמים לב לשישה אנשים שתקועים על המסילה וקרון דוהר לקראתם. בתור פיזקאים שעבדו בחברת הרכבות אתם יודעים מה המשקל הדרוש, סוג ההתנגשות וכו' כדי לגרום לקרון לעצור. לידכם על הגשר עומד אדם גדול-מימדים שללא ספק עובר את "המשקל הדרוש". דחיפה שלו מהגשר אל עבר פסי הרכבת תגרום לקרון להתנגש בו, והצלה של ששת האנשים. אך ללא ספק היא תגרום למוות שלו. הצלה של האנשים בדרך אחרת אינה אפשרית. אין אף אדם אחר בסביבה, ולא תספיקו להגיע אל הפסים לפני שהקרון ייפגע. אתם אינכם שוקלים מספיק כדי שתוכלו להיות אתם אלו שיקפצו. מה תעשו?
 

סֵג

New member
הייתי מחסל את השמנציק

ככל שפעולת ההרג תהיה ישירה יותר, כך תפחת כמות האנשים שיאמרו "כן, הייתי הורג אחד למען שישה". יש לי הרגשה שלמרות שזאת נראית סוגיה אתית, היא כוללת המון רגש. אני למשל לא הייתי מסוגל לזה. זה היה הורג אותי להרוג את הבנאדם הזה, בלי קשר לנכונות של הדבר. אני לא בטוח אם יש שוני בין הסוגיה הזו לסוגיה הקודמת מאשר שקשה יותר להרוג את הפרט בזו. כנראה יש שוני. ובמקרה ויש שוני במידות אתיות, אני חושב שהפקטור הריגשי נשאר בולט מאוד ומכריע ביצירת התשובה.
 

אייל543

New member
ואם השמנצ'יק ערבי?

והשישה יהודים או שהשמנצ'יק יהודי והשישה ערבים היית עושה אותו דבר?
 

גירץ

New member
עברנו מפילוסופיה לפנטזיה?

איך אני אמור, ועוד בתור פיזיקאי מדופלם, להצליח להזיז, לא כל שכן לדחוף מהגשר אדם ששוקל כך שבהתנגשות עם רכבת היא נעצרת? לא הייתי (יכול) משנע אותו למסילה. הגענו לשלב הפגיעה האקטיבית במעטים כדי להציל רבים, אה?
 
לחלוטין נשארנו בפילוסופיה...

ולמיטיב זכרוני כתבתי קרון ולא רכבת. התחמקות יפה - אבל אני אשמח לתשובה אמיתית. יצירת אנלוגיות דמיוניות היא כלי נפוץ בפילוסופיה של המוסר כדי לרדת לסוף דעתם של אנשים. דווקא בפורום הזה מעניין אותי לשמוע את התשובה של האנשים.
 

SDRules

New member
מן הסתם אני לא אדחוף את הבחור,

כפי שאני לא אשנה את מסלולה של הרכבת (בחלק א'). הסוגיות הן זהות, בשני המקרים אתה צריך לבחור בין הריגת אדם חף מפשע כדי להציל את ששת האנשים, או לא להציל את ששת האנשים.
 
במיוחד בשבילך - עוד שתי סוגיות...

אותו מקרה - שישה אנשים במסילה אחת, אין מספיק זמן כדי להגיע אליהם לפני שקרון דוהר יפגע בהם ויהרוג אותם. את נמצאת ליד המפסק, במסילה השניה עומדת מכונית יקרה ונוצצת של אדם שאת מכירה (אבל לא מחבבת במיוחד) ואת יודעת שהוא השקיע את מיטב כספו במכונית, שאף חברת ביטוח לא הייתה מוכנה לבטח לו את המכונית כי היא יקרה להחריד, והוא סומך על מכירת המכונית כדרך שלו לחיות את חייו בבטחה ביום שהוא יפסיק לעבוד. לוחצת על המפסק או לא לוחצת על המפסק? סוגיה נוספת, אותו מקרה- שישה אנשים במסילה אחת, אין מספיק זמן כדי להגיע אליהם לפני שקרון דובר יפגע בהם ויהרוג אותם. את נמצאת ליד המפסק, במסילה השניה תקוע אדם בצורה כזו שרק רגלו על המסילה. לחיצה על המפסק תגרום לכריתת רגלו של אותו אדם. את לוחצת על המפסק או לא לוחצת?
 

SDRules

New member
לא כ"כ הבנתי את הסוגייה הראשונה..

מה אתה בעצם אומר לי?.. שהוא ימות בסופו של דבר כתוצאה ממה שעשיתי? אם כן, אז התשובה שלי היא- לא! אני לא לוחצת על המפסק. למרות שהסוגייה הזו ממש לא ברורה לי. סוגייה שניה- ברור שלא! כמו שאני לא אגרום לאדם למות כדי להציל אנשים אחרים, אני לא אגרום לאדם לאבד את רגלו.
 
כולם ימותו בסופו של דבר...

אבל באותו רגע מה שיקרה לאותו אדם זה שהוא ייאבד חלק גדול מאוד מרכושו.
 
אולי תסבירי את העיקרון המנחה?

האם איבוד חלק ניכר מרכושו של אדם פחות גרוע מאיבוד רגל? את מוכנה לשבת בצד ולתת לשישה אנשים למות רק בשביל לא לגרום לכריתת רגל של אדם אחר אבל את מוכנה להרוס לאדם את רוב רכושו בשביל לא לגרום לשישה אנשים למות. יכול להיות שיש היגיון מאחורי התפישה שלך, אבל ראוי שתסבירי אותו.
 

SDRules

New member
העיקרון המנחה.

לגרום לאדם לנכות נצחית מול לגרום לאדם לאבד חלק מרכושו. רכוש, עד כמה שהוא יכול להיות יקר לאדם מסוים, הוא לא בלתי ניתן להחלפה או להחזרה. הנזק שבכריתת הרגל הוא בלתי הפיך וגדול יותר. את בריאותו של האדם, את היכולת להיות אדם עצמאי, זה דבר שאני לא מסוגלת לקחת. רכוש לעומת זאת, אני כן. לדעתי, כל אדם שפוי היה מוכן לאבד חלק מרכושו ואפילו את כולו והעיקר להיות בריא. ולכן כן, איבוד חלק ניכר מרכושו של אדם פחות גרוע מאיבוד רגלו. אגב- למה אתה לא עונה על הסוגיות שהצגת?
 
דעתי...

קודם כל ברכות לרגל הפורום החדש. שמי לא חשוב... אבל אני תמיד נשאר אני. בכל מקרה הייתי עושה את השיקלול ומבין מה יותר משתלם. עדיף מוות אחד על פני כמה אחרים. אבל לא הייתי זה שבוחר. הייתי מצפה מאותו אחד שיעשה את החישוב ושיבין שזה תלוי בו ו... שירוץ אל מותו. כמו מקרה ידוע מהשואה... כשאלו את האימא איזה מהילדים היא מעדיפה לשמור אצלה... ברור וידוע שאף לא אחד מהם כולל אותה. לסיכום... אם הייתי אותו אדם שבידי להציל אחרים הייתי עושה זאת מעצמי. אבל... ת'אמת... תלוי אם הם קשורים אליי איכשהו... או אם הם (האאממם...) *****. המשך ערב נעים...
 
תראה....

בגלל שזה דבר כזה נורא המוח שלי פשוט מצייר את זה כמו איזה קרטון, כמו פרק בסדרה רן וסטימפי. אני רן שמטייל לתומו על הגשר, פתאום אני קולט 6 אנשים שעומדים להדרס על ידי קרון דוהר אי שם מתחת לגשר, ואז אני שם לב שסטימפי בדיוק בא לעברי! סטימפי שמן מספיק ויכול לעצור את הרכבת אם אני רק אפיל אותו עכשיו. אבל מה אשם סטימפי השמן והמסכן שבדיוק עבר שם? פה אני כבר לא מרגישה שאני אוכל לפעול.
המצפון שלי יהיה פחות שקט אם אני אהרוג את סטימפי ככה... טוב נו אז מה זה אומר עליי פילוסוף יקר?
 
למעלה