אין לי ממש תשובה טובה
פעם היתה לי תשובה נחרצת לשאלה הזו, היום כבר לא. עד לפני חודשיים בערך הייתי אומרת לך, בלי לחשוב פעמיים, לענות לכל השואלים, המתעניינים, דורשי טובתך וסקרנים מזדמנים את התשובה הפשוטה אך המפליאה "אני לא רוצה ילדים". זה מה שאני תמיד עשיתי וזו תמיד נראתה לי התשובה המובנת מאליה ובעצם, היחידה האפשרית. שנים זו היתה התשובה שלי לכל נהג מונית סקרן, דודות דאגניות, מכרים ומחרחרי משפחות אחרים. תשובה זו היתה לא רק האמת המובנת מאליה, אלא גם דרכי להפיץ את הבשורה: להגיד "הנה, תראו, אפשר גם אחרת" או "אני לא רוצה ילדים ובכל זאת אני לא מפלצת טורפנית, נכון?" או "תראו איך העולם לא מתמוטט גם כשאנשים שונים בוחרים צורות חיים שונות, נחמד, לא?" וכן הלאה. לפני כמה חודשים זוגי ואני קנינו דירה בבניין רב דיירים צעירים עם תינוק-אחד-קטן-ועוד-אחד-בדרך-ברוך-השם. כחובבת יחסי-שכנות קרובים הנחתי שיהיה מקסים: מלא אנשים צעירים וחביבים באותו מקום מביאים, בדרך-כלל, להרבה אנשים שנחמד לשתות אתם קפה, להלוות כוס סוכר, לחלוק בישולים ולהשקות עציצים כשנוסעים. הבעיה כנראה התחילה כשהשכנה שצמודה לי לקיר הסלון באה להכיר את השכנים החדשים, כלומר אותנו. היא ישבה, שתתה קפה, כירסמה עוגייה וזעקה "אבל זה לגמרי חולה נפש!" כשאמרתי שאנחנו לא רוצים ילדים. אחד החסרונות של מגורים בבניין כזה, הוא שגם שאר השכנים חולקים כנראה את אותם יחסי קפה-בישולים-כוס סוכר שדיברתי עליהם קודם, וכך קרה שכולם ידעו שאנחנו מפלצות חסרות-לב שלא רוצות תינוקים חמודים עוד לפני שהכירו אותנו. הם כולם מהנהנים יפה במדרגות, אבל נראה לי שהם יעדיפו לעקור לעצמם את הטחול לפני שיבקשו ממני לשים עין על הילד כשהם יוצאים לסידורים או להזמין אותי לקפה ועוגה של סתם. וזה ממש עצוב לי מאד. בקיצור, באופן אישי הגעתי למסקנה שאולי לא תמיד כולם חייבים מיד לדעת עלי הכל בשם האמת והצדק וקידום השיח. אולי יש מקום לשיקול דעת. באופן כללי אני משתפת היום בעניינים האלו נהגי מונית ואנשים אחרים שאתם יש לי מערכות יחסים עמוקות אך קצרות-טווח וברות-ניתוק או אנשים שקרובים אלי. את כל השאר - שכנים, דודות רחוקות, חברים של ההורים, קרובים של בן-זוגי, קוסמטיקאיות ובעלי מכולות שכונתיות - כל אלו שיכולים להזיק לאיכות-חיי היומיומית מחד ושממש לא אכפת לי מהם מאידך, לא יזכו אלא בתשובה חד-משמעית ממשפחת ה"המממ..." (למשל: -"מזל שבדירה שלכם יש מקום לחדר ילדים". ותשובתי הנחושה: "הממממ..." או לחילופין "הרררר..." או אפילו "גההה..."). שאלות דומות אחרות יכולות לקבל את התשובה "אולי פעם" או "בינתיים זה ממש לא רלוונטי" או "נִראה" הקלאסי. אני לא גאה בעצמי על ההחלטה הזו ואני גם לא בטוחה שאצליח ליישם אותה, אבל זה מה שיש לי כרגע. מאחלת לך הצלחה ומקווה שהפורום שלנו יעצים אותך בדרכים שונות ומגוונות
.
