a wild rose
New member
סוגיית שירות מסוג אחר
אני רוצה לשתף במשהו ולקבל חוות דעת כלליות, אחרי חוויה שעברתי עם נותנת שירות מהסוג ה"פרטי/האישי", ואחרי שדיברתי עם חברה על הנושא והתברר שאנחנו מעט חלוקות בדעתנו בנושא הזה:
נותנת השירות הספציפית הזאת היא סוג של יועצת אלטרנטיבית, פניתי אליה במטרה לקבל ייעוץ מסוים וסיוע טיפולי, הסברתי לה את הרקע שלי ומה הביא אותי אליה - עד כאן הכל טוב ויפה. הבעיה התחילה כשלאחרונה בתור חלק מהייעוץ היא העלתה אופציות טיפוליות שלא מתאימות לאורח החיים שלי, הציגה אלמנטים מסוימים ככאלו שדורשים שינוי למרות שלדעתי הם לא דורשים את זה והשיא - היא העבירה ביקורת על משהו חיובי בחיים שלי וטענה שזה הרסני עבורי ואני חייבת להפסיק עם זה - ובשביל ההמחשה אשתף שמדובר בהתנדבות שאני מבצעת כבר שנים שהפכה לחלק מהחיים שלי, והיא טענה שזה איום ונורא (במילים אלו), ושזה חוסם לי את האנרגיות החיוביות ומזרים לי אנרגיות שליליות ושאין שום סיבה שאני אקח על עצמי צרות של אנשים אחרים ואשאב לתוכי את האנרגיות השליליות שלהם. עם כמה שאני מאמינה באנרגיות ובגישה הזאת באופן כללי, במקרה הזה זה בדיוק ההפך - ההתנדבות עושה לי רק דברים חיוביים ולמרות שבמסגרת הזאת אני באמת נחשפת לצרות של אנשים, אי אפשר לקרוא לזה "לוקחת על עצמי" את הצרות שלהם ומה שיותר קורה זה ההפך - אני גם עוזרת להם להתמודד עם הצרות וגם אני כל פעם מחדש מקבלת פרופורציות וקולטת שהמצב שלי ממש טוב יחסית לאנשים אחרים ואני מרגישה שזה מאזן אותי. כשניסיתי להסביר את זה למטפלת, יחד עם הסבר למה דברים אחרים שהיא אמרה לא מתאימים, היא לא הסכימה איתי והתעקשה מולי וחתמה את העניין באמירה שאני באתי אליה כי היא בעלת ידע וניסיון, ולכן כדאי שאני אקשיב לה ואיישם את מה שהיא אומרת לי (היא אמרה את זה בצורה נעימה, אבל זה הרגיש מאוד לא נעים).
החברה ששיתפתי אותה נוטה להסכים עם המטפלת, והיא אמרה שדווקא בגלל שאני משלמת לה והיא עובדת בשבילי, היא לא אמורה לעשות את מה שאני רוצה ומבקשת (מה שהייתי עושה בלעדיה) אלא את מה שנכון לפי הידע שלה, ואם היא מאמינה שדברים שאני עושה הם לא נכונים ולא טובים היא אמורה במסגרת התפקיד שלה להגיד לי את זה ולהנחות אותי איך לשנות. אני חושבת שאני עדיין מכירה את עצמי יותר טוב ויודעת איך אני מרגישה ומה הולך בחיים שלי, ואני לא אמורה ללכת אחרי כל מה שהיא אומרת בצורה עיוורת רק בגלל שהיא בעלת ידע וניסיון. אני גם חושבת שיש מקום להקשבה מלאה מצידה ולעבודה "ביחד", ואם אני מסבירה לה שההתנדבות עושה לי טוב היא אמורה להקשיב לי ולא לשלול לגמרי כי מהצד נראים לה דברים אחרים, ודווקא בגלל שאני משלמת לה והיא "עובדת בשבילי" היא אמורה להיות יותר קשובה וללכת איתי בדרך שלי.
מה אתם אומרים? מה הייתם עושים במקומי בסיטואציה כזאת? מצד אחד אני מרגישה שהקשר הטיפולי כן תרם לי בשלבים הקודמים, אבל הקטעים האלו יוצרים תחושה אחרת...
אני רוצה לשתף במשהו ולקבל חוות דעת כלליות, אחרי חוויה שעברתי עם נותנת שירות מהסוג ה"פרטי/האישי", ואחרי שדיברתי עם חברה על הנושא והתברר שאנחנו מעט חלוקות בדעתנו בנושא הזה:
נותנת השירות הספציפית הזאת היא סוג של יועצת אלטרנטיבית, פניתי אליה במטרה לקבל ייעוץ מסוים וסיוע טיפולי, הסברתי לה את הרקע שלי ומה הביא אותי אליה - עד כאן הכל טוב ויפה. הבעיה התחילה כשלאחרונה בתור חלק מהייעוץ היא העלתה אופציות טיפוליות שלא מתאימות לאורח החיים שלי, הציגה אלמנטים מסוימים ככאלו שדורשים שינוי למרות שלדעתי הם לא דורשים את זה והשיא - היא העבירה ביקורת על משהו חיובי בחיים שלי וטענה שזה הרסני עבורי ואני חייבת להפסיק עם זה - ובשביל ההמחשה אשתף שמדובר בהתנדבות שאני מבצעת כבר שנים שהפכה לחלק מהחיים שלי, והיא טענה שזה איום ונורא (במילים אלו), ושזה חוסם לי את האנרגיות החיוביות ומזרים לי אנרגיות שליליות ושאין שום סיבה שאני אקח על עצמי צרות של אנשים אחרים ואשאב לתוכי את האנרגיות השליליות שלהם. עם כמה שאני מאמינה באנרגיות ובגישה הזאת באופן כללי, במקרה הזה זה בדיוק ההפך - ההתנדבות עושה לי רק דברים חיוביים ולמרות שבמסגרת הזאת אני באמת נחשפת לצרות של אנשים, אי אפשר לקרוא לזה "לוקחת על עצמי" את הצרות שלהם ומה שיותר קורה זה ההפך - אני גם עוזרת להם להתמודד עם הצרות וגם אני כל פעם מחדש מקבלת פרופורציות וקולטת שהמצב שלי ממש טוב יחסית לאנשים אחרים ואני מרגישה שזה מאזן אותי. כשניסיתי להסביר את זה למטפלת, יחד עם הסבר למה דברים אחרים שהיא אמרה לא מתאימים, היא לא הסכימה איתי והתעקשה מולי וחתמה את העניין באמירה שאני באתי אליה כי היא בעלת ידע וניסיון, ולכן כדאי שאני אקשיב לה ואיישם את מה שהיא אומרת לי (היא אמרה את זה בצורה נעימה, אבל זה הרגיש מאוד לא נעים).
החברה ששיתפתי אותה נוטה להסכים עם המטפלת, והיא אמרה שדווקא בגלל שאני משלמת לה והיא עובדת בשבילי, היא לא אמורה לעשות את מה שאני רוצה ומבקשת (מה שהייתי עושה בלעדיה) אלא את מה שנכון לפי הידע שלה, ואם היא מאמינה שדברים שאני עושה הם לא נכונים ולא טובים היא אמורה במסגרת התפקיד שלה להגיד לי את זה ולהנחות אותי איך לשנות. אני חושבת שאני עדיין מכירה את עצמי יותר טוב ויודעת איך אני מרגישה ומה הולך בחיים שלי, ואני לא אמורה ללכת אחרי כל מה שהיא אומרת בצורה עיוורת רק בגלל שהיא בעלת ידע וניסיון. אני גם חושבת שיש מקום להקשבה מלאה מצידה ולעבודה "ביחד", ואם אני מסבירה לה שההתנדבות עושה לי טוב היא אמורה להקשיב לי ולא לשלול לגמרי כי מהצד נראים לה דברים אחרים, ודווקא בגלל שאני משלמת לה והיא "עובדת בשבילי" היא אמורה להיות יותר קשובה וללכת איתי בדרך שלי.
מה אתם אומרים? מה הייתם עושים במקומי בסיטואציה כזאת? מצד אחד אני מרגישה שהקשר הטיפולי כן תרם לי בשלבים הקודמים, אבל הקטעים האלו יוצרים תחושה אחרת...
