סוגית סעיף כנגד סעיף
שלום רב,
לאחר רכישה ברשת (מכר מרחוק)
בה הכל התנהל בלי תקלות (לא חשדתי), ודיעת הציבור נוטה לכיוון החיובי ברשת,
נוכחתי לדעת כי לא רכשתי את המוצר אשר אותו ביקשתי לרכוש.
אל אתר המכירה הגעתי כמו כולם דרך זאפ, שם אתר המכירה הופיע תחת המוצר אותו ביקשתי.
באתר המכירה לא היה מידע על המוצר (בלי פירוט הדגמים), חוץ מקישור לסרטון בו הופיע
המוצר אותו חיפשתי, ועוד קישור לאתר חיצוני בו לא פורט הדגם.
יש לציין כי האתר בעל מוניטין אמין, וגם מנסה להתחייב למחירים זולים.
במקביל לייעוץ אצל עורכי דין (בנים לאמא יהודיה פולניה), בעל האתר החל להשיב לבקשת הביטול שלי
וגם גיליתי כי אתר המוצר הרשמי לפתע הוזיל את המחירים למרות שאני משתדל לבדוק כל יום, וכרגע הם זולים יותר ממנו.
תגובתו הראשונית היתה שאסיר את תלונתי ובקשתי לביטול העסקה, ושהחוק עימו עקב סעיף הטובין עליהם לא חל
חוק ביטול עסקה של הגנת הצרכן. בהמשך גם אמר שאם יהיה צורך הוא יתבע אותי בבית משפט לתביעות קטנות.
בלי שום נסיון לפתרון מצידו (הלקוח לא תמיד צודק אבל הוא תמיד הלקוח), בלי נסיון לפצות או לזכות.
הסוגיה שלי היא שיש עוד סעיפים בחוק, למשל על פרסום המוצר, שבאתרו קיים בתיאור לוקה, וחסר ומטעה.
ואני מתכוון להשתמש בטיעון של סעיף כנגד סעיף, עם בעיה אתית שתדרוש הכרעה מה בא קודם ועל חשבון מי ולמה.
לא יתכן שבעל חנות מקוונת ימכור סחורה בכמויות במחירים נמוכים לכאורה או במציאות, וכל פעם שתהיה בעיה,
יתחבא מאחורי החוק היבש: פירט באתר את הנהלים, שלח מייל אישור, וסעיף הטובין שאינם ניתנים להחזרה.
החוק בא ממטרה קדמונית עתיקה, שכיום עדותיה קיימות בערפל, אבל מתוך זה שפעם היו: הגיון בריא,
ואמון הדדי באנשים. אדרבא אם אתה מנסה ליצור עסק, מוניטין ורחמנא לצלן- לקוחות חוזרים ואף מרוצים.
הקש ששבר את קש הגמל היא התבטאותו בהמשך שהוא מנטר את הרשת
וטען שאני משקר כאשר אני מספר על המקרה ברחבי הרשת, ויש לו נסיון בנצחונות בתביעות, והוא יתבע גם על הוצאת דיבה אם אעז לפצוע
את אצבעותיי בהקלדה בפומבי. ברשותי צילומי מסך עדכניים המגבים את טענותיי.
האמת היא אחת, וכל אחד רואה אותה מעיניו הסוביקטיביות, אבל אנחנו לא ב1984. למעשה
אנחנו בעידן בו גופים והתנהגות שכזאת יוצאת לאור, ובאה לדין וחשבון.
אשמח לדעתכם האם לפתוח עסק באינטרנט עם הכסת"ח החוקי המינימלי מאפשר לכל אחד לקבל כסף שלא שלו ביושר,
גם אם הוכח לו מעבר לכל ספק שלא נעשה שימוש במוצר, ובכך להחזיק את לקוחותיו בני ערובה?
שלום רב,
לאחר רכישה ברשת (מכר מרחוק)
בה הכל התנהל בלי תקלות (לא חשדתי), ודיעת הציבור נוטה לכיוון החיובי ברשת,
נוכחתי לדעת כי לא רכשתי את המוצר אשר אותו ביקשתי לרכוש.
אל אתר המכירה הגעתי כמו כולם דרך זאפ, שם אתר המכירה הופיע תחת המוצר אותו ביקשתי.
באתר המכירה לא היה מידע על המוצר (בלי פירוט הדגמים), חוץ מקישור לסרטון בו הופיע
המוצר אותו חיפשתי, ועוד קישור לאתר חיצוני בו לא פורט הדגם.
יש לציין כי האתר בעל מוניטין אמין, וגם מנסה להתחייב למחירים זולים.
במקביל לייעוץ אצל עורכי דין (בנים לאמא יהודיה פולניה), בעל האתר החל להשיב לבקשת הביטול שלי
וגם גיליתי כי אתר המוצר הרשמי לפתע הוזיל את המחירים למרות שאני משתדל לבדוק כל יום, וכרגע הם זולים יותר ממנו.
תגובתו הראשונית היתה שאסיר את תלונתי ובקשתי לביטול העסקה, ושהחוק עימו עקב סעיף הטובין עליהם לא חל
חוק ביטול עסקה של הגנת הצרכן. בהמשך גם אמר שאם יהיה צורך הוא יתבע אותי בבית משפט לתביעות קטנות.
בלי שום נסיון לפתרון מצידו (הלקוח לא תמיד צודק אבל הוא תמיד הלקוח), בלי נסיון לפצות או לזכות.
הסוגיה שלי היא שיש עוד סעיפים בחוק, למשל על פרסום המוצר, שבאתרו קיים בתיאור לוקה, וחסר ומטעה.
ואני מתכוון להשתמש בטיעון של סעיף כנגד סעיף, עם בעיה אתית שתדרוש הכרעה מה בא קודם ועל חשבון מי ולמה.
לא יתכן שבעל חנות מקוונת ימכור סחורה בכמויות במחירים נמוכים לכאורה או במציאות, וכל פעם שתהיה בעיה,
יתחבא מאחורי החוק היבש: פירט באתר את הנהלים, שלח מייל אישור, וסעיף הטובין שאינם ניתנים להחזרה.
החוק בא ממטרה קדמונית עתיקה, שכיום עדותיה קיימות בערפל, אבל מתוך זה שפעם היו: הגיון בריא,
ואמון הדדי באנשים. אדרבא אם אתה מנסה ליצור עסק, מוניטין ורחמנא לצלן- לקוחות חוזרים ואף מרוצים.
הקש ששבר את קש הגמל היא התבטאותו בהמשך שהוא מנטר את הרשת
וטען שאני משקר כאשר אני מספר על המקרה ברחבי הרשת, ויש לו נסיון בנצחונות בתביעות, והוא יתבע גם על הוצאת דיבה אם אעז לפצוע
את אצבעותיי בהקלדה בפומבי. ברשותי צילומי מסך עדכניים המגבים את טענותיי.
האמת היא אחת, וכל אחד רואה אותה מעיניו הסוביקטיביות, אבל אנחנו לא ב1984. למעשה
אנחנו בעידן בו גופים והתנהגות שכזאת יוצאת לאור, ובאה לדין וחשבון.
אשמח לדעתכם האם לפתוח עסק באינטרנט עם הכסת"ח החוקי המינימלי מאפשר לכל אחד לקבל כסף שלא שלו ביושר,
גם אם הוכח לו מעבר לכל ספק שלא נעשה שימוש במוצר, ובכך להחזיק את לקוחותיו בני ערובה?
