סוגי פעלים ושמות תואר

[איריון]

סוגי פעלים ושמות תואר

למיטב ידיעתי ישנם שני סוגים של פעלים- u. ו-ru. (לדוגמא, i.ru ו-ar.u) כיצד ניתן להבדיל ביניהם? (הבנתי שלאחד קוראים godan, מי מהם הוא godan ואיך קוראים לשני?) כמו כן, כיצד ניתן להבדיל בין שם תואר na ושם תואר i? (לדוג', benri na ו-ou.i, מה השם של כל אחד מהסוגים?)

 

[שרית(^_^)]

פעלים ושמות תואר

נראה לי שעשית קצת סלט

"שני סוגים של פעלים- u. ו-ru. (לדוגמא, i.ru ו-ar.u)" חילקת לא נכון את ה-aru. אם בכלל לחלק, אז זה אמור להיות בדיוק כמו i.ru, כלומר: a.ru. ביפנית אין הברות סגורות (חוץ מ-n), ולכן לא תתכן חלוקה כזו ar.u, כי אז ה-ar היא הברה סגורה. בעיקרון, כל הפעלים ביפנית נגמרים בצליל u, אך לא תמיד ru. כמה דוגמאות: nomu (לשתות), asobu (לשחק), naku (לבכות), matsu (לחכות), otosu (להפיל), shinu (למות) וכו'. לגבי ההבדלים בין תואר na לתואר i, זה מאד פשוט: "תארי na" הם בעצם שמות עצם, שבתוספת ה-na הופכים לשמות תואר. הבלבול נוצר רק כששמות עצם אלה מסתיימים בצליל i , אך בשונה מ"תארי i" רגילים, כאן ה-i היא חלק מהקנג'י של המילה (שמשמשת כאמור גם כשם עצם), כמו למשל במילים: 綺麗 יפה ki.rei (בתור שם עצם ללא na, המשמעות היא יופי) 便利 נוח　ben.ri (בתור שם עצם ללא na, המשמעות היא נוחות) "תארי i" הם כל התארים שנגמרים ב-i שאינה חלק מהברה של קאנג'י (כמו בדוגמאות הקודמות של ה-rei וה-ri, אלא i בהירגאנה שעומדת בפני עצמה, כתוספת מיוחדת לשמות תואר, כמו לדוגמא: 煩い (רועש) urusa.i 長い (ארוך) naga.i 短い (קצר) mijika.i 面白い (מעניין,מצחיק) omo.shiro.i 多い (רב, מלשון הרבה) oo.i ההסבר נשמע אולי קצת מסובך, אבל כשחושבים על זה, זה די פשוט

 

[איריון]

אבל...

הכוונה שלי הייתה ש iru הופך ל-imasu (משמיטים את ה-ru) ו aru הופך ל-arimasu (משמיטים רק את ה-u). לכן חילקתי אותם כך, לא התכוונתי לחלוקה להברות... הבנתי שיש שם שונה לפעלים בהם משמיטים את ru ובהם משמיטים את u, והתעניינתי לדעת מה השם.

 

[אורן רונן]

סוגי פעלים

פעלי u ו-ru נקראים גם yodan ו-ichidan, בהתאמה. פעלי u מסתיימים, בצורתם המילונית, בהברה שמסתיימת ב-u (כולל ru, לפעמים). פעלי ru מסתיימים ב-iru או ב-eru. ישנם גם שני פעלים יוצאים מן הכלל: kuru ו-suru. לפי הצורה המילונית, קשה לפעמים לדעת לאיזה סוג שייך הפועל. הדרך המקובלת ה"בטוחה" היא להסתכל על צורת השלילה הפשוטה, זו שמסתיימת ב-nai. עם ההברה שבאה לפני ה-nai מסתיימת ב-a, זהו פועל u. אם היא מסתיימת ב-i או ב-e, זהו פועל ru (הפועל aru יוצא דופן גם הוא כאן, כי צורת השלילה שלו היא פשוט nai. מצד שני, הוא לא נגמר ב-iru או ב-eru, ולכן ברור שהוא פועל u)

 

[GnomeBubble]

yodan או godan

אני מכיר מספר מקורות שמתייחסים לפעלים המשנים את ההברה האחרונה בתור yodan, אבל השם godan יותר מקובל. אני משער ששני השמות נכונים. עוד פועל שהוא יוצא דופן בהטיה אחת (כמו aru שמוטה ל-nai במקום aranai בשלילה) הוא iku. הוא מוטה בעבר ל-itta ולא ל-iita כצפוי מפועל שמסתיים ב-ku. זה גם אומר שצורת ה-te שלו היא itte ולא iite (צורת ה-te תמיד דומה לצורת העבר כשהתנועה a מוחלפת ב-e, זה כלל שמאוד עוזר לזכור את הטיות הפעלים). חוץ מזה, אני לא חושב שקיימים עוד יוצאי דופן, אבל יש פעלים שיש להם פועל יכולת או פועל גרימה מיוחד כמו saseru עבור suru (שהוא בעצם ממילא פועל יוצא דופן בכל מובן) ולפועל miru משתמשים בד"כ ב-mieru וב-miseru, אבל זה כבר משהו אחר, ככה שקצת נסחפתי

 

[GnomeBubble]

godan ו-ichidan

קיימת חלוקה כזאת של פעלים, לשתי קבוצות עיקריות: godan (פעלים מהמעלה החמישית, מה שזה לא אמור להביע... בעצם יש לזה הסבר שקשור לטבלת הקאנה אם אני זוכר, אבל הוא די משונה וכבר הספקתי לשכוח אותו) ו-ichidan (פעלים מהמעלה הראשונה). בגדול אפשר לומר שבפעלי ichidan ה-ru נעלמת ברוב ההטיות, בעוד שבפעלי godan ה-ru משנה צורה. אם אתה רוצה עוד מידע, אני מציע ללך ללכת לכאן. זה האתר שונתן ההסבר הכי טוב על הטיית פעלים שאני מכיר, הוא לא לגמרי מדוייק (מבחינה מדעית), אבל בהחלט מספיק מדוייק בשביל כל מי שרוצה ללמוד יפנית. ויש בו גם עוד כמה מאמרים מעניינים שכולם כתובים בשפה פשוטה. רק המאמר על המבטאים לא רלוונטי לגבי מי שאינם דוברים אנגלית בתור שפת אם (דוברי עברית יתקלו בבעיות שונות כשהם באים לדבר יפנית, אני משער).

 

[GnomeBubble]

כתובת האתר

 

[GnomeBubble]

טוב, לא עובד, ננסה שוב

נסה כאן

 

[אורן רונן]

לא כל כך משונה

פעלי godan/yodan מוטים על פי טבלת הקאנה ברב צורותיהם: ההברה האחרונה משתנה, לפי הטבלה, להברה שמסתיימת ב-a לצורת השלילה הפשוטה, i (בתוספת masu וכדומה) לצורת ההווה המנומסת, u לצורת ה-infinitive המילונית, e (בתוספת ba) לצורת התנאי, ו-ou לצורת ה-volitional. (לדוגמא, ikanai-ikimasu-iku-ikeba-ikou או matanai-machimasu-matsu-mateba-matou) כללי ההטיה של צורות ה-te וה-ta מסובכים ומשונים הרבה יותר. לפחות, כמו שאמרת, הם זהים ולכן אם יודעים צורה אחת, יודעים גם את השניה.

 

[GnomeBubble]

כן, זה בערך מה שזכרתי ../images/Emo13.gif

 

[chicko a]

בהקשר לסיומות הפעלים

אחדד את דבריה של שרית ואומר שכוונתה הייתה שכל שמות הפעלים מסתיימים ב-u .

 

[GnomeBubble]

דרך אגב

מישהו במקרה מכיר קצת יפנית קלאסית? אני ראיתי במילון קלאסי את הפועל 恋ふ こふ שפירושו "לאהוב". אני משער שזה המקור למילה 恋 こい (או שאולי הפועל בעצמו בא מהמילה KOI?). לפני שנתחיל לקשר את היכחדות הפועל הישיר כל כך ל"לאהוב" לעובדה שהיפנים מדברים על אהבה בעקיפין (וגם הפועל בין-זמננו 愛してる הרי לא בשימוש יומיומי), אני הייתי רוצה לדעת האם יש עוד סיומות פועל ישנות שנכחדו, כמו ふ, ואיך מטים אותם? באותה הזדמנות, הייתי גם רוצה לדעת אם יש עוד הטיות לפעלים המיוחדים שמסתיימים ב-ある כמו いらっしゃる, ご座る ו-下さる חוץ מהטיית הציווי (או צורת I) כמו ください. מה עשו היפנים לפני בוא צורת ה-MASU אם הם היו רוצים להטות את האוגד でご座る לעבר (כמו שהיום אומרים でご座いました)?

 

[ayumi3000]

I

ואם מותר לי להוסיף לחלק של ה i adjectives בקשר לצבעים לדוגמא עת כחול... אז כחול ביפנית זה ao ואם רוצים להגיד עת כחול (שזה שם תואר) אז אומרים aoi pen אבל להבדיל מכל הצבעים הצבע הירוק　midori שרוצים להגיד עת ירוק (שם תואר) אז אומרים midori no pen אבל כל הצבעים האחרים אומרים כמו כחול.

 

[GnomeBubble]

לא רק ירוק

יש גם עוד צבעים שהם לא תארים אמיתיים. למשל 紫 murasaki (סגול) אומרים 紫の murasaki no או 紫色の murasakiiro no. ויש עוד צבעים כאלה, כמו כסף (銀色 giniro) וזהב (金色 kiniro).