סוגר שנה רביעית בקנדה - סיכום
אני קורא שמספר אנשים חושבים להגר וחושבים שזה קשה,אני אתן לכם מנקודת הבט האישית של- לאחר 4 שנים בקנדה.
אני יתחיל בכך שאני היכרתי לבד ללא משפחה לטורונטו, חשבתי שאני יעשה הכל לבד בלי הקהילה, למרות זאת ביקשתי והייתה לי עזרה בכך שנציג של הקהילה היהודית הסביר לי הכל ונתן לי חוברת ירוקה עם כל המידע שאני צריך.
למרות שהגעתי לכאן כסטודנט הסבירו לי יפה את התהליך של הגירה והפנו אותי לJias , לאחר מספר שנים קיבלתי את הPR שלי התחלתי לעזור לקהילה היהודית בחזרה.
מבחינה חברתית היה לי קשה הלכתי לבית כנסת והכרתי אנשים שהכניסו אותי לביתם, לפעמים קשה לי כי אני לבד בסופי שבוע אבל יש גם סופי שבוע שאני מתארח אצל אנשים אחרים.
למצוא עבודה היה לי קשה בהתחלה לקח לי 3 חודשים למוצא עבודה כמורה לעברית ולאחר שלושה חודשים ביטלו את המשרה של. למדתי שאם יש מישה7 עם קביעות יכולים להעיף אותך ישר.לאחר מיכן מצאתי עבודה שעד היום אנ- עובד בא אני משלם באמצעותה את כל החשבונות ונשאר לי עוד כסף לחיסכון.
לסיכום, כן התחלות תמיד קשות אבל לחשוב שלא יהיה טוב אתה רק נכנס למרה שחורה שקשה לצאת ממנה. יש דברים קשים בקנדה אבל כמו בכל מקום צריך לראות האם יותר טוב לך או יותר רע והיום יותר טוב.
ולפני שאתם כותבים לי על מזג האוויר הקשה ,זה לא קל אבל מסתגלים.
לפני שאתם כותבים על אוכל וקפה יש מסעדות לפי הטעם וקפה גם.