סוג של חרדה חברתית
בזמן האחרון קשה לי להתגבר על איזשהו פחד שקיים בי:
- אני רשומה עדיין באתר היכרויות, אבל ממש בקושי נכנסת לשם לעומת העבר, ולפעמים יש אלי פניות, והגעתי למצב חדש שאני מפחדת פחד מוות מההיכרויות האלה, וזה לא היה בהתחלה כשנרשמתי שאז דווקא כן יצאתי לכמה דייטים ובאופן כללי הייתי דיי אמיצה. אז מצד אחד אני שמחה כשיש פניות, ומצד שני הפחד משתק אותי ולכן אני לא מגיבה לפניות בדר"כ. כל אחד שפונה אני ישר מנסה לנחש איזה מן בנאדם הוא לפי התמונה, ואם נדמה לי שאני מנחשת שיש בו איזה צד שלילי או סתם חוסר התאמה שמרתיע אותי (כי לפעמים נדמה לי שיש לי יכולת להרגיש דברים באנשים, מה שלא קורה בהכרח) אז אני אפילו לא מנסה. סוג של הגנה עצמית. אני מפחדת לשחזר איזה דייט שהיה לי עם מישהו שמאוד הייתי מעוניינת בו אבל בקושי הצלחתי לדבר מולו.... ואחרי הדייט הזה ירדתי על עצמי קשות במשך כמה ימים, ושאלתי את עצמי מה יש לי להציע. וגם הפחד לשחזר עוד פעם זוגיות ששוב תתפרק לי ותפיל אותי לגמרי פעם נוספת (למרות שאני רוצה זוגיות, אבל כנראה לפי קריטריונים שעדיין לא גיבשתי מספיק), נראה לי שאני רואה מראש את הכישלון של הזוגיות שעשויה להתחיל, ולכן לא מנסה אפילו להתחיל אותה. ולפעמים הציפיות של גברים נראים לי תובעניים....
- חברה לעבודה פתאום הציעה לי להצטרף אליה לאיזה "יום כיף" לכבוד יום האישה, בהתחלה אמרתי לה כן, אמרתי לעצמי שזאת הזדמנות שאני צריכה לנצל, ואחר כך קצת הסתייגתי והיססתי כי פחדתי שמה שהולך להיות שם לפי מה שהיא תיארה לא ידבר אלי ואני סתם אהיה עצבנית וארצה שייגמר הערב הזה וסתם אהרוס לה ככה את הערב גם כן.
לא יודעת אלו תגובות אני מחפשת לזה, אז תרגישו חופשי אם בא לכם...
בזמן האחרון קשה לי להתגבר על איזשהו פחד שקיים בי:
- אני רשומה עדיין באתר היכרויות, אבל ממש בקושי נכנסת לשם לעומת העבר, ולפעמים יש אלי פניות, והגעתי למצב חדש שאני מפחדת פחד מוות מההיכרויות האלה, וזה לא היה בהתחלה כשנרשמתי שאז דווקא כן יצאתי לכמה דייטים ובאופן כללי הייתי דיי אמיצה. אז מצד אחד אני שמחה כשיש פניות, ומצד שני הפחד משתק אותי ולכן אני לא מגיבה לפניות בדר"כ. כל אחד שפונה אני ישר מנסה לנחש איזה מן בנאדם הוא לפי התמונה, ואם נדמה לי שאני מנחשת שיש בו איזה צד שלילי או סתם חוסר התאמה שמרתיע אותי (כי לפעמים נדמה לי שיש לי יכולת להרגיש דברים באנשים, מה שלא קורה בהכרח) אז אני אפילו לא מנסה. סוג של הגנה עצמית. אני מפחדת לשחזר איזה דייט שהיה לי עם מישהו שמאוד הייתי מעוניינת בו אבל בקושי הצלחתי לדבר מולו.... ואחרי הדייט הזה ירדתי על עצמי קשות במשך כמה ימים, ושאלתי את עצמי מה יש לי להציע. וגם הפחד לשחזר עוד פעם זוגיות ששוב תתפרק לי ותפיל אותי לגמרי פעם נוספת (למרות שאני רוצה זוגיות, אבל כנראה לפי קריטריונים שעדיין לא גיבשתי מספיק), נראה לי שאני רואה מראש את הכישלון של הזוגיות שעשויה להתחיל, ולכן לא מנסה אפילו להתחיל אותה. ולפעמים הציפיות של גברים נראים לי תובעניים....
- חברה לעבודה פתאום הציעה לי להצטרף אליה לאיזה "יום כיף" לכבוד יום האישה, בהתחלה אמרתי לה כן, אמרתי לעצמי שזאת הזדמנות שאני צריכה לנצל, ואחר כך קצת הסתייגתי והיססתי כי פחדתי שמה שהולך להיות שם לפי מה שהיא תיארה לא ידבר אלי ואני סתם אהיה עצבנית וארצה שייגמר הערב הזה וסתם אהרוס לה ככה את הערב גם כן.
לא יודעת אלו תגובות אני מחפשת לזה, אז תרגישו חופשי אם בא לכם...
.