סודיות רפואית
החלטתי לפתוח הודעה כי נשארה לי בבטן הרגשה רעה מהרבה שירשורים שהיו פה לאחרונה (סתם לדוגמה מהעמוד הזה.. על החייל שנדרס, על המקרה שלא תשכחו) אז במחיר שאני אשמע מטומטמת ../images/Emo67.gif רציתי לשתף במה שהרגשתי... הרבה פעמים קל לשכוח מחובתנו לשמור על סודיות- אני מודה- גם אני השתמשתי בתיאורי מקרים בהדרכות (בהתלהבות בלי ממש לטשטש פרטים כדי להמחיש כמה שאפשר מה היה), גם אני יצאתי ממשמרת ומצאתי את עצמי מדברת באוטובוס עם אנשים מהעבודה על מה שהיה (כשכולם מסביב שומעים), וגם אני לפעמים ראיתי דיווח בחדשות על "מקרה שלי" ופשוט מתתי לשתף אנשים בפרטים הקטנים, או להתראיין לצותי תקשורת בשטח בעצמי (נו זה האדרנלין עולה לי לראש ../images/Emo3.gif) אבל צריך לזכור שזה לא חוקי (חוק זכויות החולה!!), לא מוסרי (גם אם פורסם קודם במקום אחר באופן חלקי או מלא), וגם סתם מבאס אם בן משפחה במקרה זוכה לקרוא תיאור גרפי וכואב של מה שקרה ליקירו ../images/Emo14.gif (רק תדמיינו שטיפלו בכם, ראו אותם ערומים/בוכים/חרדים, ואז כתבו על זה בפורום, אאוּץ'). יש לנו איזושהי מחויבות מקצועית, ואם לא זו- אז לפחות אנושית. אני קוראת לכם להמשיך לספר, לשתף, להתלהב ממקרים- אבל רגע לפני שפותחים את הפה או לוחצים "שלח/י" רק לעצור ולודא שאתם מכבדים את המקצוע ואת האדם שטיפלתם בו. רוצים לפרט על כל טחול ולבלב? אז אל תרמזו במי מדובר, היכן ומתי קרה האירוע ופשוט הימנעו מפרטים מזהים. רוצים לשתף ולספר על מקרה ספציפי שלקחתם בו חלק? הימנעו מתיאורים גרפיים שהמטופל או משפחתו לא היו רוצים לראות בפומבי (ושלא קיבלתם אישור לפרסם). ולמנהלי הפורום- קוראת לכם לעזור לשמור על כך.. רק להבהיר שממש לא באתי להטיף או לצאת "צדקנית", רק להביא את ה"אני מאמין" שאני מנסה לעבוד לפיו. ע.
החלטתי לפתוח הודעה כי נשארה לי בבטן הרגשה רעה מהרבה שירשורים שהיו פה לאחרונה (סתם לדוגמה מהעמוד הזה.. על החייל שנדרס, על המקרה שלא תשכחו) אז במחיר שאני אשמע מטומטמת ../images/Emo67.gif רציתי לשתף במה שהרגשתי... הרבה פעמים קל לשכוח מחובתנו לשמור על סודיות- אני מודה- גם אני השתמשתי בתיאורי מקרים בהדרכות (בהתלהבות בלי ממש לטשטש פרטים כדי להמחיש כמה שאפשר מה היה), גם אני יצאתי ממשמרת ומצאתי את עצמי מדברת באוטובוס עם אנשים מהעבודה על מה שהיה (כשכולם מסביב שומעים), וגם אני לפעמים ראיתי דיווח בחדשות על "מקרה שלי" ופשוט מתתי לשתף אנשים בפרטים הקטנים, או להתראיין לצותי תקשורת בשטח בעצמי (נו זה האדרנלין עולה לי לראש ../images/Emo3.gif) אבל צריך לזכור שזה לא חוקי (חוק זכויות החולה!!), לא מוסרי (גם אם פורסם קודם במקום אחר באופן חלקי או מלא), וגם סתם מבאס אם בן משפחה במקרה זוכה לקרוא תיאור גרפי וכואב של מה שקרה ליקירו ../images/Emo14.gif (רק תדמיינו שטיפלו בכם, ראו אותם ערומים/בוכים/חרדים, ואז כתבו על זה בפורום, אאוּץ'). יש לנו איזושהי מחויבות מקצועית, ואם לא זו- אז לפחות אנושית. אני קוראת לכם להמשיך לספר, לשתף, להתלהב ממקרים- אבל רגע לפני שפותחים את הפה או לוחצים "שלח/י" רק לעצור ולודא שאתם מכבדים את המקצוע ואת האדם שטיפלתם בו. רוצים לפרט על כל טחול ולבלב? אז אל תרמזו במי מדובר, היכן ומתי קרה האירוע ופשוט הימנעו מפרטים מזהים. רוצים לשתף ולספר על מקרה ספציפי שלקחתם בו חלק? הימנעו מתיאורים גרפיים שהמטופל או משפחתו לא היו רוצים לראות בפומבי (ושלא קיבלתם אישור לפרסם). ולמנהלי הפורום- קוראת לכם לעזור לשמור על כך.. רק להבהיר שממש לא באתי להטיף או לצאת "צדקנית", רק להביא את ה"אני מאמין" שאני מנסה לעבוד לפיו. ע.