סוד הבריאות....

סוד הבריאות....

אושר-שביעות רצון- שמחה המתכון לחיים טובים ובריאות.
כשהמורה שלי היה כאן בשנה שעברה והעביר סדנת אן-מו - עיסוי סיני אורטופדי, הוא פתח בכמה מילים. הוא ציין שהגורם המרכזי לחוליים שלנו הוא המחשבות השליליות שלנו ובעקבותן הרגשות הנוצרים. הרגשות גורמות לתנודה לא טובה באיברים ותפקודם משתבש. כמובן שתורות רבות מדברות על כך.

הנה הרצאה קצרה ונעימה של נזיר צרפתי טיבטי-מת'יו ריקרד - הוא מדבר על אושר\שביעות רצון, על תודעה ויכולת השינוי שניתן לעשות בה - בשביל לחיות באושר....ובבריאות מבחינתנו.

המשך יום נפלא...ומאושר
לכולם.
 

ינוקא1

New member
כרגיל אעשה בלגן . ..


כל הפסיכולוגיה המודרנית למעשה נפתחת בטיפול שנעשה בבחורה בעלת השם הבדוי "אנה או" (ברטה פפנהיים) שהיתה מטופלת של דר' ברויאר - חברו של זיגמונד פרויד.

דר' ברויאר אפשר למטופלת שלו לדבר ולדבר ולדבר , עד אשר היא הגיעה לאירוע לא נעים \ מביך \ טראומטי \מעורר אשמה כלשהוא שהתחולל בחייה.

כאשר היא דיברה על אותו אירוע , התרחש מה שנקרא "קתרזיס" - מעין שחרור , וזה שיפר את הסימפטומים.

(כאן בהרחבה :
http://he.wikipedia.org/wiki/אנה_או

מעניין לראות כי היא נרפאה באמת רק כשהתחילה לעשות פעילות יוצרת עם "משמעות" עבורה , ולמרות השיפור שהושג בטיפול , ולמרות שטיפול זה הוא הבסיס לכל הפסיכולוגיה , הריפוי שם לא היה שלם !).

ולעניננו :
פעמים רבות המחשבות ה"שליליות" והרגשות השליליים אינם האויב. לא הם יוצרי המחלה או הבעיה.

האויב הוא בדרך כלל הפחד מהרגשות השליליים ולא הם עצמם . . . דווקא כדי להיות בריא יש קודם כל לאפשר לעצמינו להרגיש ולחוות.

להרגיש ולחוות הכל , במיוחד את מה שנקרא "שלילי". להיות מודע אליהם.
כל עוד אנחנו מפחדים מלהרגיש ולחוות אותם , הם שולטים עלינו ומגבירים את כוחם.
כאשר אנחנו מאפשרים לעצמינו לחוות אותם , ולהגדיר אותם במדויק , אנחנו שולטים בהם.


ישנה אצל אנשים רוחניים רבים נטיה להימלט מהשלילי , ולהתמקד בחיובי.
אך כל עוד לא תופסים את השלילי כפי שהוא , אי אפשר באמת לשחרר אותו.
 
ינוקא היקר....אני לא עוסק בפחד כלל

לא מעניין אותי הפחד. מבחינתי פחד הוא רגש, כמו כעס, ושמחה.
כמו שנאמר בסרטון - רגשות באים והולכים, העניין הוא ההתייחסות אליהם.
אני מסכים אתך לחלוטין שאין להתעלם מרגשות, להיפך, צריך לתת להם ביטוי מלא ללא מעצורים. להכיר אותם, לקבל אותם, להבין שהם אנחנו...הרי הם שם. הרגשות כמו הגוף, נותנים לנו את מרחב הקיום, הם אנחנו. העניין הוא לשנות אותם בהתאם לטיב החיים שאנו רוצים. בדיוק כמו שעושים עם הגוף - אדם שגופו חלש יכול להתחזק ולשנות את גופו. אדם שרגשותיו מונעים ממנו דעת צלולה ויכולת תפקוד, צריך לשנות את המבנה הרגשי שלו.

אני לא חושב שהמורה שלי רוחני במובנים שעליהם מדברים בעולם הרוחני. מה שכן, הוא אדם מאוד מעשי הנותן לרוחניות לתמוך במעשיות שלו. כשהוא מדבר על שמחה, הוא מתכוון שגם את הכאב יש לקבל בשמחה. גם את הכעס וגם את העצב. זאת אומרת, שהבסיס להכל הוא השמחה. גם כשהיא נעלמת לחלוטין. אני חושב שיש מצב תודעתי בו הרגשות השליליים כבר כמעט ולא קיימים, הם לא מודחקים, פשוט לא קיימים. בטח שלא באופן מטריד. אני מכיר אנשים שפשוט טוב להם. המחשבות השליליות שלהם ממש מועטות, והרגשות עוד יותר. לשם מתכוונים ומכוונים.

המשפט האחרון שלך בעצם מסכם את הכל - שחרור השלילי. אז אתה מסכים שיש מצב כזה. העניין הוא שלא כולם חייבים לעבור דרך השלילי, בשביל להיות במקום בו אין שלילי
. וכמו שאומר הנזיר וכמו שאני חושב - הדעת במילותיו או הנשמה במילותיי טהורות ביסודן. השלילי נכנס אליה ברובו לאחר שהזרע מפרה את הביצית. אם תשמור על הנשמה נקייה לא יהיה לה צורך להשתחרר מהשלילי.

צ'ואנג צה אומר - כשהמראה מבריקה לא נדבק אליה אבק. אם נדבק אליה אבק, זה סימן שהיא מלוכלכת. כלומר - אל תיתן ללכלוך להידבק לנשמה ואז הנשמה תשאר נקייה. אם תשאיר את הליכלוך, הוא ידבק אליה ואז היא תהיה מלוכלכת.

לסיכום - דאג שהנשמה תהיה תמיד נקייה.

אומר צ'ואנג צה - כשהמים בבריכה מתייבשים, הדגים מצטופפים בשביל להשאר לחים וחיים. יותר טוב להם להיות לבריכה אחרת
. כלומר - במקום לעסוק ולשרוד בשלילי, פשוט היה בחיובי.

אמרו לי השבוע במסר - לא לעסוק במחשבות של אחרים. אז אני לא חושב במה מתעסקים אנשים רוחניים
.

ואם כבר.....אני מקבל בשמחה את ה
שבך.
 

ינוקא1

New member
כיצד ניתן לשחרר את השלילי

מבלי להיות בשלילי ?


אין אדם בעולם הזה שהוא "מראה מבריקה" מעצם הוויתו !

בעיני טבע האדם בדרך כלל איננו מראה מבריקה אלא מראה מרקיבה . . . כדי להיות מראה מבריקה יש לעשות עבודה יומיומית וסזיפית של נקיון . . . וזוהי עבודה סזיפית ומעצבנת עם השלילי והלכלוכים הדבוקים למראה.
ואדם שלא יעשה עבודה זו ישאר כמו שהוא.

הדרך היחידה בה אני מאמין שאולי ניתן לשחרר את השלילי מבלי להיות בשלילי היא דרך יצירה כלשהיא.

כי בתוך הציור ישנם צבעים כהים , בתוך המוזיקה ישנם צלילים נמוכים , בתוך העזרה לאחר יש עזרה לעצמינו.

כלומר השלילי קיים בתוך כל יצירה , אך הוא מותמר ומעובד דרכה כסוג של "סמל" , ואז לא צריך לעסוק בו ישירות.
ממילא רק ביצירה ניתן לעבוד עם השלילי מבלי לעסוק בו ישירות.

מה שכן , המשפט האחרון שלך גם מסכם הכל :

כאשר אתה מקבל בשמחה את ה
שבי , אתה מקבל בשמחה גם את ה
שבך , וכך אינך מתעלם מהשלילי שבך.
 
אם לא נותנים לשלילי להכנס אין צורך לשחרר אתו.

צודק - אין אדם שהוא מראה מבריקה.

אחת הדרכים לשחרר את השלילי, היא פשוט להיות פתוח. אני משתמש בזה הרבה.
השניה, פשוט לתת לו להתפרץ, לראות אותו בשלמותו ולקבלו.

אני מקבל את ה
שבך מתוך האהבה הכמעט אוניסרסאלית שלי
. את שבי שיחררתי לאחרונה
.

אז אם כבר ברצינות - מה היה מעיד עליי שאין בי
? שבאמת שיחררתי את שבי. או שבכלל לא היה בי מלחתחילה.
 

ינוקא1

New member
אני מאמין שאי אפשר לשחרר

את ה
, הוא חלק ממך וממני ומהאנושות בכלל.

מה שכן , אפשר להתמיר אותו.
להפוך אותו לבחור טוב שישתמש בכישורי ה
שבו למטרה טובה . . .

ולדעתי הדרך היא כפי שכתבת - לקבל אותו כמו שהוא.
(אך מצד שני גם להציב לו גבולות)

בדיוק כפי שנוהגים ב
הנמצא מחוצה לנו.
 

מיכי 10

Member
מעניין מאד מה שכתבת, וגם

קראתי את הסיפור על חייה של ברטה פפנהיים.
הסיפור היה מוכר לי מהספר המעניין "כשניטשה בכה", של רוברט יאלום.
 

Lagrangian

New member
בוו

מכל הניסוחים הפתלתלים שלכם, אני לא קונה את זה שאתם באמת מקבלים את הסבל.
 

dawadi

New member
רגשות

הבנה ראשונה מבחינתי:
רגש הוא לא שלילי והוא לא חיובי, הוא רגש.

הבנה שניה אם כן:
לכל רגש התפקיד שלו ואין מה להפריע לו לעשות אותו.

הבנה שלישית:
הרגש ישפיע עליך לרעה ברגע שתסווג אותו כטוב או רע.

אם הרגש שלך הוא פשוט הרגש שלך והפעולות שאתה מבצע בעקבותיו הן פשוט הפעולות שאתה מבצע בעקבותיו, הרטט שלו, רוחני או מעשי,
לא מזיז אותך מהשקט שלך.

אם כן, החשיבות הגדולה של רגשות, היא לקבל אותם כרגשות ולא לסווג אותן לטוב או לרע מלכתחילה.
כך כל רגש שהוא, משאיר אותך בחיים ובחיוניות ותוכל להשתמש בו למה שתרצה ככלי, שזה כל מה שהוא.
כמו כן, כך בהחלט תוכל לשפר ולהעצים את הבריאות שלך.

היות ובכל זאת אנחנו נמצאים בעולם שבו אם נענה לשאלה כמו:
"איך המרגש?"
תשובה כמו:
"המרגש הכל"
לא ממש יבינו את הכוונה, ביני לבין עצמי הסכמתי שכשאני אומר "הכל טוב" או במילים שלי "הכל דיגידי", הכוונה היא שהכל פשוט הכל, וככה זה צריך להיות. איך שאני רואה את זה: בהחלט תורם להיותי אושר.

:)
 
אני מבין את כוונתך....

אולי תוכל לראות משהו דומה לה במשפט הראשון של חתימתי.
לא בחרתי בו רק משום שהוא מצא חן בעיניי, אלא משום שהוא "סידר" מאוד את המחשבה שלי. באמת שינה מאוד את גישתי לחיים.
בשתי מילים, המשפט הזה אומר - הכל נכון.

ובסופו של דבר, אין את ההבדלה בין נכון ללא נכון, אלא רק קיום. אני לא בטוח שאדם צריך להיות במקום של....רק קיום. אפשר להתדיין על כך.

אני מבין את ה"מקום" ממנו את כותב, מקום מאוד בריא
.
 
למעלה