סוד ההצלחה על פי היהדות

[shushu10]

סוד ההצלחה על פי היהדות../images/Emo75.gif../images/Emo74.gif

מאחר ואנחנו כאן בענין השגת מטרות, הצלחות וכו' רציתי לבדוק מה אומרת על כך היהדות וזאת בנגוד לחשיבה המודרנית-מערבית. ואביא מעט מלים משתי הגישות - ואתם מוזמנים להגיב כמובן. האדם המערבי שם את ההערכה העצמית בראש סולם צרכיו כשמעליו רק מזון,מחסה ויחסים בין אישיים. כבודו העצמי הוא מבסס על השגים חיצוניים. משמע - מה שאחרים יזהו כסמלי מעמד. אם האחרים מתרשמים, הדבר מרגיע אותו ונותן לו תחושה שהוא חשוב. אך ההתמקדות בהשגים חיצוניים נוטעת באדם פחד ניכר מפני כשלון. שכן, אם איש לא יתרשם, מה יקרה להערכה העצמית שלו? אם "הצלחה" היא הדרך היחידה שלנו לזכות בהערכה עצמית הרי שחלק מאתנו אף פעם לא יעריכו את עצמם ואלה שהתמזל מזלם והשיגו "הצלחה" יחיו בפחד שמא יאבדו אותה, כתוצאה מנסיבות שלא בשליטתם. ביהדות -המאמץ ולא השגת המטרה -הוא הקובע. בטוי יהודי מפורסם מתוך פרקי אבות אומר - לפום צערא אגרא" - לפי גודל המאמץ והצער כך גודל השכר. כיוון שהתוצאה הסופית נתונה ממילא לשקול דעתו של הקב"ה ואינה נתונה בידינו, לכן נצחון במאבק מוסרי, למשל, ייחשב להצלחה, גם אם לא ניתן לכמת את התוצאה במספרים. אנו נולדים לתוך נסיבות מסוימות ויש לנושליטה רק על מדת המאמץ שאנו משקיעים.אופן ההתמודדות עם הנסיבות המסוימות שלנו, הוא הקובע אם הצלחנו או לא. לא משנה כמה אנו מצליחים להשיג, הערכתנו העצמית נובעת מהידיעה שאנו עושים מאמץ כדי לצמוח ולהתפתח. אם אנו עושים כמיטב יכולתנו, אז באפשרותנו לחיות מתוך תחושה עמוקה ומתמדת של סיפוק. ואפשר לומר לסיכום - שמאמץ והישג אינם סיבה ותוצאה והגעה לגדולה אינה תלויה בכשרונותינו ויכולתינו המולדות. רק המאמץ הוא באחריותנו, וההישגים יכולים להגיע או שלא להגיע. ההישג הואמתנה מאת ה', בדומה ל"מציאה" בה אנו נתקלים באמצע הרחוב. ולכן על פי היהדות, כשאתה משקיע מאמץ, אתה נקרא מצליח.

 

[האם של איתי]

אז איך את מסבירה שושה את הפיוט

שעוסק ב"אשת חיל", שאותו שרים כל יום שישי לפני הקידוש ? בתוך הטקסט כתוב בפירוש, בעלה יהללה, בניה ילמדו עליה את ההלל, בעלה יוצא נשכר כי הזקנים בשער חולקים לו כבוד ועוד. בלי כל ספק אשת חיל ראויה לכל שבח, אבל היא מצליחה בכל מה שהיא עושה. דהיינו גםג אם ואשת השנה, וגם אשת המסחר של העידן. קשה להאמין שעל פי היהדות ההצלחה לא מכומתת במספרים. "כל ביתה לבוש שנים"

 

[shushu10]

הי אמו של איתי

חברת את שמי שולה ואת כינויי בפורום שושו ויצא לך שושה, דווקא די מעניין. שאלת שאלה יפה ומגיעה לך תשובה בהתאם. כתבתי שנצחון במאבק מוסרי, כדוגמא, נחשב להצלחה גם אם לא ניתן לכמת את התוצאות במספרים. כיוון שקשה לאמוד מאמץ, אנו נוטים להתעלם מערכו בעולמנו החומרני. למשל - נצפה ב-2 מתחרים במרוץ למרחק 100 מ'. אחד קובע שיא חדש בזמן 9.3 שניות והשני יגיע לקו הסיום לאחר 30 שניות. מיהו המצליח? במבט ראשוני נאמר - זה שמחזיק בשיא כמובן. אלא מתברר שהמתחרה האיטי יותר עבר תאונה בילדותו ועד גיל מסוים לא יכול היה ללכת והשקיע את כל מרצו במשך שנים ארוכות עד שהצליח ללכת , שלא לדבר על מרוץ מרחקים כלל. איננו יכולים למדוד ערכו של אדם בהתבסס על הצלחתו החיצונית מאחר ואיננו יכולים לדעת את הנסיבות עמן היה צריך להתמודד. הפיוט "אשת חיל" לקוח מספר משלי, פרק לא' (י), כידוע. לקחת דוגמא יפה מאד וננסה להבין אותה כלשונה. הפרק מתחיל במעין אזהרה למלכים ולשרים שלא ירדפו אחר תענוגות בלתי מוסריים, שלא יאה להם לשתות שכר - שהכוונה שהם יתהוללו ותשכח תורתם וישנו את הדין. הכתוב מעודד דווקא לתת שכר לאובד, לעני ושרוי בצער. ונותן עצות למלכים לשפט בצדק ולדבר לטובת הנאלמים, החלשים והעניים שאינם מעזים לטען לזכותם בבית הדין. בכך הוא מעודד לרומם את רוחם של בני חלוף - הכוונה לאלה שאובדים מהר כי מעמדם בחברה חלש. מכאן עובר הכותב (מיוחד למלך שלמה) לאשת חיל - זו אשר מידותיה טובות, חכמתה, מרצה וכשרונותיה משמשים כמופת לבנות מינה. נשים כאלה אינן מרובות. בעלה בוטח בה ואף נהנה משללה (רווח מעבודה, ממסחר) . הפסוקים באים בסדר אלף-בית וכאן נמשך תיאור חריצותה, קמה השכם בבקר להכין לבני ביתה מזון וכן הלאה. בהמשך מדובר ביראתה את ה' שהיא מקור החכמה והמעשים הטובים, "אשה יראת-יהוה היא תתהלל: תנו לה מפרי ידיה - פנייה אל הבריות לתת לה את הכבוד הראוי לה לפי מעשיה הטובים. אי אפשר לחשוד, כך נראה לי, שהכותב מהלל את אשת החיל בזכות העושר אשר הרוויחה בזיעת אפה . ביתה לבוש השנים הוא תוצאה של מאמץ, טוב שכל ויראה ה'. קשה שלא לחוש איזה מאמץ משקיעה אשה זו במשפחתה - צופיה הליכות ביתה (כמה יפה הביטוי). אין כמו היהדות לפאר את חשיבות המשפחה ואחדותה, ותסכימי אתי כי צריך לעודד ולשבח אשת חיל שכזו, וזה מה שהכתוב אומר. מקווה שהצלחתי להבהיר את דעתי ובהזדמנות זו להודות לך על מלים חכמות הנאמרות מפיך בפורום זה. שולה

 

[האם של איתי]

הי שו שו ואני מתנצלת על העירבוב

לא כל כך פשוט לקלוט את כל הניקים, ובמקרה שלך עוד היתי בסדר,לפעמים אני פשוט ממציאה שמות חדשים בלי להבחין לגופה של הודעתך. אני לא מכירה את מה שקודם ל"אשת חיל" ואני מבטיחה לעיין ביום שישי הקרוב. אני שרה את אשת חיל הרבה שנים יחד עם אמא שלי ועם משפחתי, ויש פעמים שאני מוצאת דיסונאנסים חוויתיים עם השקפת העולם הרואה באישה חפץ מול העוז והרוח שיש באשת חיל. בעיני אשת חיל, הוא הנסיון היחיד להשוות את הסרגלים בין נשים לבין גברים. אותי מקוממת העובדה שהגבר מסתפק בלשבת בשער העיר, ולהלל את אישתו אבל לאל נעצור כאן. אשת חיל היא "גבר" מבחינת המשימות הקיומיות שלה היא דואגת לרווחת המשפחה אמנם, אך מגיעה להשגים שהמקבילה לה היא דונה גרציה המיוחדת מהמאה ה- 15. אם תשימי לב, היא ממש לא מחנכת, היא אשת עסקים לכל דבר, ולכן הצלחתה נמדדת על פי סרגל ההערכה התוצאתי. נכון היא אמנם יראת שמים, אבל לא כתוב בשום מקום שאלוהים עזר לה חכמתה ותושיתה הביאו אותה למקום בו היא עומדת הנצחון במאבק המוסרי הוא פרטי. אין לו סרגל מובן רחב. משום שהמאבק המוסרי כפי שאת מתארת אותו נע בין קודקוד האלתרואיזם לקודקוד הצדקנות. משום שהסרגל החברתי איננו בנוי להעריך את המאבק הפרטי, כל גילוי וחשיפה של תוצאות מקטינה את המאבק האישי. מעשיה של אשת חיל נראים בעין בלתי מזוינת בעליל ולכן הצו תנו לה מפרי ידיה. אל תתעלמו מהישגיה ( אולי מפני שהיא אישה לכי תדעי) אבל ההערכה הרבה נמסכת על תוצאות נראות ונחרצות.

 

[א ס י ת]

האם של איתי הצעת ייעול../images/Emo127.gif

תסמני את הניק, ותמשכי אותו עם העכבר למקום המתאים. לא צריך לכתוב אותו.

 

[shushu10]

הצלחה פמיניסטית,

מאחר והנושא שפתחתי בו היה מהי הצלחה (בכללי) לפי היהדות ולא דווקא בהתייחסות לפן הנשי, אקדים ואומר כי התנ"ך שצטטת קטע ממנו - הוא ספר ההוראה והחינוך של עמנו - וגולת הכותרת שלו הוא חינוך לערכים ולא להשגים חמריים. אני יכולה להביא דוגמאות מכאן ועד הודעה חדשה מהתנ"ך, אם תרצי,ולא מצאתי בו ולו דוגמא אחת של עידוד או תשבחות להשגים חמריים כגון -כסף, זהב, יוקרה או גבורה". היהדות אינה שוללת את ההישגים אך בהחלט אין זו מטרתה. תוצאות חיוביות מבורכות תמיד, אך כשהדרך אינה "כשרה" להשגת מטרה, זה מוקע מכל וכל. דוד המלך - עליו נאמר - מלך ישראל חי וקיים! זכה לתואר זה לא בעבור גבורתו, או הקמת אימפריה שהצליח להקים, אין זה מוזכר באריכות בתנ"ך וכן לא חרף מעלליו הקשים, מאידך. הודאתו במעשיו הנלוזים ורחמיו על המלך שאול שלא העז לרצחו, מיראת ה', למרות שהיו לו שתי הזדמנויות, הם שזיכו אותו בנצחיות מלכותו. אפשר לקרוא אותם הפסוקים ולהבין אחרת, במדה ונקודת המוצא וההשקפה על מעמד האשה ביהדות, שונה . עד כמה שאני יודעת, האשה תופסת מקום חשוב מאד ביהדות ובתנ"ך , החל באמהות, דרך שופטות ונביאות. באיזו גדולה רוחנית הן מתוארות. אשת חיל מושר דווקא בערב שבת ע"מ לשבח את האשה אשר לא נחה כל הלילה ובילתה במטבח את שעות השינה שלה, וזה בא עוד לפני הקידוש, כבא לומר - הבה ונזכור את דאגתה וחשיבותה של אם הבית. כאשה נאמנה אשר לא תחסוך עמל ודאגה וצופיה הליכות ביתה: חינוך טוב, נימוס, עזרה הדדית, נועם, חן.. "פיה פתחה בחכמה" - היא מדברת בחכמה ומביעה דברי מוסר ותורת חסד על לשונה - היא מדברת בחסד, באהבה, או: מלמדת להתנהג בחסד. לחם עצלות לא תאכל - אינה אוכלת לחם שלא עבדה עליו. "אשה יראת ה' היא תתהלל" -רק אשה שיש לה יראת ה', מקור החכמה והמעשים הטובים ראויה להלל ושבח. זוהי פרשנות של התנ"ך (לא של שולה). אני לא יכולה לראות בדמות אשת חיל "גבר" למרות שהשגיה הינם "הישגים גבריים" בראיה עכשווית. לגבר (חוץ מגברים חד-הוריים) יש בד"כ תפקיד אחר. אגב - ישיבה בשער כלשון התנ"ך אינה בהחלט ישיבת בטלנים, גרידא. זהו גם בטוי לתפקידי שפוט ומנהיגות שהיו מקובלים אז, וגם ציון מקום שבו נחרצים דברים ומתקבלות החלטות ברמה כזו או אחרת. סרגלים חברתיים משתנים בד"כ עם הזמן. הסרגל של תקופתנו מעלה את ההישגים החמריים והמוחשיים לרמה הכי חשובה ונחשבת, ולכן מסכימה בהחלט שהוא אינו בנוי להעריך את המאבק הפרטי, כדבריך. אין כוונתי לשכנע אותך שדעתי משקפת את רוח היהדות אבל בהחלט צריך להסתכל על הדברים בעין מזוינת וזאת מאחר ובטוייה של היהדות אכן משתנים מדור לדור וכן פניה הרבים (70 פנים?) וצריך להעמיק ולראות את התשתית עצמה - ואת נצחיותה. לא על מנת לשכנע כתבתי כל זאת אלא להביע את אמונתי בלבד. בהערכה רבה - שולה

 

[האם של איתי]

כתבת המון דברים שיכולים להתפרש

ברוח הזמן באור שונה. לית מאן דפליג, שהתנ"כ הוא מקור השארה רב תחומי בעליל וממש לא כדאי שנכנס לנושא, גם משום שידיעותי בתנ"כ מזעריות מכדי שאוכל להביע דעה, ובטוח אשעמם אותך. אני פשוט חושבת שברגע שאת מכניסה אמונה לנושא השינוי, ונסמכת על כתבים בראיה דתית את נכנסת לדרך שיכולה להיות שנויה במחלוקת תוך ארבע דקות ועשרים שאלות. אדם דתי (ויש לי הרבה כבוד לדת, גם משום הבית ממנו צמחתי) הוא בעל יכולות שינוי בגבולות אמונתו. וכבר נאמר שצדיק באמנתו יחיה. אנשים חילוניים הם חסרי גבול ששיך לתבניות אמונה כלשהן. אבל כל שינוי שעושה האדם בעצמו לטובתוולתועלתו הרוחנית, החומרית והאחרת, שאינם מפחיתים מערכם של זולתו יפים,טובים וראויים לברכה.

 

[shushu10]

איני מגדירה עצמי כחילונית,

למרות שאיני דתיה כלל. איני יכולה להכניס את עצמי למסגרת של הגדרה למרות שיהדותי אינה מוטלת בספק. מה שהבעתי הן דעותי הפרטיות ואינן ציטוט של אמרות כנף כאלה ואחרות. כך אני רואה את ההצלחה באמת. עבורי היא פנימית ולא חיצונית והיא עומדת מעל הזמן וללא קשר לרוח הזמן או לתבניות אמונה כלשהן, והשתמשתי בדעות מהיהדות כדי לבטא ביתר חן את דעתי שלי. מסכימה אתך שאין טעם להכנס לפלוגתות מהתנ"ך בפורום זה, אך מאחר וביססת את טיעוניך על קטע מהתנ"ך פשוט הלכתי אחריך בהנאה רבה. מי יתן וכל שנאמר ויאמר כאן ובכל מקום שהוא - יובן כהלכה ויהיה בו מקצת מן התועלת לטובת הכלל. כל טוב .

 

[בני ישראלי]

שנה חדשה - הצלחה: איך עושים זאת?

מאמר מאתרי: שנה חדשה – הצלחה : איך עושים זאת ? בני ישראלי שנה חדשה , זה הזמן לקבל החלטה עיקשת להיות פרו אקטיבי ולהשיג הצלחה עם שלוש ההחלטות להלן : 1. החלטה עיקשת לעשות את הדברים שאמרת שתעשה . עשה מה שאמרת שתעשה . זה פשוט מאד , זה מאד הגיוני . אתה נוהג באחריות כאשר אתה עושה את הדבר הנכון לעשותו . אם אתה נשוי אהב את אשתך בין אם היא שמנה ובין אם היא רזה . אם יש לך ילדים , הקדש זמן להיות איתם ולאהוב אותם ללא תנאי . אם החלטת להיות בריא יותר , אז קנה ואכול מזון נכון . אם החלטת להגדיל את הכנסתך , מקד תשומת לבך בפעילויות שמעלות את התפוקה שלך . כך תעלים מחייך את הפער הגדול , שהוא ההבדל בין לדעת מה צריך לעשות לבין לעשות זאת . 2. תרגל חזרה לאחור מחשיבה עתידית . שים את " צורת שם העצם של ההחלטה " תחילה , כך שייצג את הפתרון אליו אתה חותר . התחל באידיאל של המצב המושלם שיהפוך אותך המאושר ביותר. אחר כך צור חזון של מצב אידיאלי שתראה במוחך ברור וצח כשלג . שלישית תאר זאת במילים . כשיהיו לך שלושת אלה , יהיה לך חזון לעתיד מוגדר היטב. עתה , מחזון עתידי התחל לנוע חזרה למצב הנוכחי וציין מה צריך להשיג או לשנות כדי להגשים את החזון . הפוך את הדבר שצריך להגשים למשימות ומטרות לשנה החדשה . בנקיטת פעולה להשגת המטרות האלה אתה מתרגל את ההחלטה העיקשת . 3. הצלחה במיטבה עם התמדה עיקשת . אם תעשה צעד אחר צעד ולא הכול בבת אחת , המשימה תהיה קלה להשגה . רוב הדברים הטובים צריכים זמן , אך אם אתה מוכן להשתפר בהתמדה , קצת ועוד קצת , אז בוודאות תשיג את מטרותיך . אחד העזרים העיקריים של לעולם לא לוותר הוא לפתח שיטות למדידת ההתקדמות , אפילו אם הגידול הוא קטן . צור גם דרך לתגמל את עצמך , יומיומית אם אפשר , על ההצלחה שהשגת . אם תעביר בהתמדה את המסר שלך לכל אחד , בהתמדה כל יום , המספרים יצטברו וזה יגיע לסכום ענק של אנשים שקבלו את המסר שלך במשך השנה . חוק המספרים יעבוד כאן וההצלחה חייבת להופיע . אלה שלוש ההחלטות העיקשות לשנה החדשה. העשן והרעש של השנה שחלפה נגוזו. אור עולה בשנה החדשה עם השראה לעשות את הדברים שאנו יודעים שטוב לעשותם ולעולם לא להרפות עד שהחזון האידיאלי מוגשם . החלטות אלה בודאי יביאו הצלחה ושפע לחיים של כל מי שיאמץ אותן . האם אתה מוכן לקבל ההחלטות ?

 

[לילי10]

לדעתי הן הצגת התפיסה המערבית

והן הצגת התפיסה היהודית והן ההשוואות ביניהן הן מאוד מכלילות, ולכן לא מדויקות.