סוד שרק עכשיו יצא לי לגלות
בסער הים -שם היא ניצבה, מתבוננת בגלים הגבוהים המתנפצים אל המזח ברעש מצמרר. שבה בהרהוריה, למחוזות העבר. תמונות של ילדה, ילדה אבודה. היא שיחקה בחצר, לבושה חולצה ומכנסיים קצרים בצבע כחול. מספיק היה סימון של אצבעו הקוראת לה לבוא, על מנת שתבין – אני חייבת ללכת. היא ניגשה אל הצריף הקטן שעמד מאחורי בית הוריה. צריף רעוע ופשוט. הדלת נסגרה בחריקותיה הצורמות, וננעלה במנעול מצופה זהב. היתה שם מיטה שניצבה לכיוון מזרח, מיטה ישנה, מלוכלכת בעלת עובש מצחין. שבי. היא ישבה, רועדת ונפחדת ולא מבינה. את יודעת שאני אוהב אותך, נכון? בראשה הנהנה. תעני לי. כן, אמרה. הוא לא המשיך לדבר, וידו נשלחה לעבר חולצתה מסירה אותה אט אט. אל תדאגי, אני לא אפגע בך. דמעות בלחייה, כל כך אבודה, כל כך לבדה. הורידי את מכנסייך, אמר בשקט. מכנסיה הופשלו אט אט, וידיו טיילו להן במבושיה התמימים. היא הרגישה תחושת נעימות, שלא ידעה מה פירושה. ילדה בת 3, ילדה אבודה. זה נעים לך? כן, ענתה. את רואה, אמרתי לך שלא אפגע בך לרעה. ידו הונחה על מפשעתו והחלה לנוע מעלה ומטה בקצב איטי שהפך להיות אט אט מהיר ועוד יותר ועוד. אני הולך לעשות פיפי, הוא אמר, כשהוא פונה לכיוון החדר המערבי ומסתובב כשגבו אליה. כעת, את יכולה להתלבש. היא לבשה מכנסיה וחולצתה, והדמעות עדיין בלחייה, זולגות. אסור לך להגיד לאף אחד מה שקרה כאן, שמעת? אם תגידי אני אשרוף את הבית של אמא ואבא. ילדה בת 3, תמימה, לא מבינה, נפחדת. כן, אמרה בשקט. אני רוצה שתבואי גם מחר. בסדר, ענתה. משך 9 שנים ארורות, זה נמשך. 9 שנים בהם ידעה ילדה קטנה מהם -סקס, אהבה, פחד וחיים בשקר. והסיפור לא נגמר, הוא רק בהמשכים.
בסער הים -שם היא ניצבה, מתבוננת בגלים הגבוהים המתנפצים אל המזח ברעש מצמרר. שבה בהרהוריה, למחוזות העבר. תמונות של ילדה, ילדה אבודה. היא שיחקה בחצר, לבושה חולצה ומכנסיים קצרים בצבע כחול. מספיק היה סימון של אצבעו הקוראת לה לבוא, על מנת שתבין – אני חייבת ללכת. היא ניגשה אל הצריף הקטן שעמד מאחורי בית הוריה. צריף רעוע ופשוט. הדלת נסגרה בחריקותיה הצורמות, וננעלה במנעול מצופה זהב. היתה שם מיטה שניצבה לכיוון מזרח, מיטה ישנה, מלוכלכת בעלת עובש מצחין. שבי. היא ישבה, רועדת ונפחדת ולא מבינה. את יודעת שאני אוהב אותך, נכון? בראשה הנהנה. תעני לי. כן, אמרה. הוא לא המשיך לדבר, וידו נשלחה לעבר חולצתה מסירה אותה אט אט. אל תדאגי, אני לא אפגע בך. דמעות בלחייה, כל כך אבודה, כל כך לבדה. הורידי את מכנסייך, אמר בשקט. מכנסיה הופשלו אט אט, וידיו טיילו להן במבושיה התמימים. היא הרגישה תחושת נעימות, שלא ידעה מה פירושה. ילדה בת 3, ילדה אבודה. זה נעים לך? כן, ענתה. את רואה, אמרתי לך שלא אפגע בך לרעה. ידו הונחה על מפשעתו והחלה לנוע מעלה ומטה בקצב איטי שהפך להיות אט אט מהיר ועוד יותר ועוד. אני הולך לעשות פיפי, הוא אמר, כשהוא פונה לכיוון החדר המערבי ומסתובב כשגבו אליה. כעת, את יכולה להתלבש. היא לבשה מכנסיה וחולצתה, והדמעות עדיין בלחייה, זולגות. אסור לך להגיד לאף אחד מה שקרה כאן, שמעת? אם תגידי אני אשרוף את הבית של אמא ואבא. ילדה בת 3, תמימה, לא מבינה, נפחדת. כן, אמרה בשקט. אני רוצה שתבואי גם מחר. בסדר, ענתה. משך 9 שנים ארורות, זה נמשך. 9 שנים בהם ידעה ילדה קטנה מהם -סקס, אהבה, פחד וחיים בשקר. והסיפור לא נגמר, הוא רק בהמשכים.