סוויט יקרה (כותב לכולם, אבל רק סוויט ואני מגלים תסמיני חיים)
אז סוויט יקרה,
שלום.
[הערה: תסמיני חיים, ולא סימני חיים, כי החיים זה מחלה. למזלי, חשוכת מרפא, ועל כן תבוא לידי סיום ודאי, באיזה עתיד קרוב מספיק, גם אם יקח נניח, עשרים או שלושים שנה. זה קרוב מספיק.]
אם כן, סוויט יקרה,
חזרתי לא מזמן מבית הורי. הייתי שם מאתמול.
היו שם אחי הקטן, אשתו ושלושת ילדיהם, אחותי ושניים מילדיה, ואחי הבכור, אשתו ושני ילדיהם.
ואני.
והיה כך וכך, וכך וכך, ואכלנו וכו', ולראשונה בחיי שמחתי על כך שלא הבאתי ילדים לעולם. לא היתה זו שמחה על כך שאין סביבי יצורים קטנים ותלותיים, רעשנים, חסרי מנוח, מלוכלכים, לפעמים רעים, מה שממש מחריד, לפעמים טובים, מה שנחמד כל כך, הזקוקים למחסה, הגנה, חום, לבוש, מזון, רפואה, אהבה, שפה, התפתחות תקינה, דאגה, אכפתיות וכו', אשר תובעים את כל כולך כל הזמן, ואשר ממילא אתה נותן להם את כל שביכולתך.
לא שמחה מעין זו.
היתה זו שמחה על כך שלא הבאתי נשמה לעולם המטומטם הזה, עולם מפגר ונורא, עולם שלו הייתי מביא אליו ילד, וודאי היה גדל להיות
איש מן השורה, איש העובד לפרנסתו, אשר מכלה ימיו בהבל מוחלט, מחפש אחר מזון, זוגיות, דיור, איש הבטוח בצדקת דרכו, אשר מצביע למפלגה מן השמאל או מן הימין, התומך בשוק חופשי או בשוק שאינו חופשי,
אוהד איזה ספורט, אולי עושה ספורט, נלחם על דרכו, נפצע, כואב, סובל, מתגבר, לא מתגבר, ווטאבר, הולך לרופא, משלם לקופ"ח, משלם מס, קונה מכונית, לא קונה מכונית, מציע מרכולתו, חושש מבנות זוגו, לא חושש מהן, אולי גיי, אולי לא, אולי בארון, אולי לא, עומד על במות, עירום, מתנשק עם בן זוגו, או סתם עם איזה מישהו ממצעד הגאווה 2035 או 2038, או מה שלא יהיה, ויכאב לו, והוא שוב ילך לרופא, והוא ישנא את אבא ואת אמא שהרסו לו את החיים, והוא ימצא בת זוג, או בן זוג, ואז ייפרד, או לא, ויהיו לו ילדים, או לא, והוא ישלח אותם לגן אנתרופוסופי, או לא, והוא יהיה כל כך גאה בהם, והם ישנאו אותו מוות, או לא, והוא יראה פורנו, והוא יתגרה בעיקר מגאנג באנג ואנאלי, ואיך בסוף הוא או הם גומר או גומרים לה על הפנים, והוא יאמין באלוהים או לא, ואם כן הוא יעלב כשמדברים בו סרה, באלוה היקר שלו, ואם לא יאמין הוא ילעג למאמינים, עובדי אלילים הוא יקרא להם, והוא יאהב דרמות וסרטי מתח, בהם יצפה לעת ערב עם אשתו וילדיו, או עם בן זוגו וילדם המהונדס, ווהוא יתרום בבית הספר או במשרד, והוא יהיה לארג', ואולי קמצן, והוא לא יבוא לבקר אף פעם, או שיבוא, מי יודע, ואבא שלו יציק לו, והוא יציק לאביו, ואבאשלו ימות ויישכח, והוא ימשיך את חייו, ומתישהו יבואו כאבים גדולים, כאבים שלא עוברים אף פעם, והוא ילחם בהם או לא, והוא ימות עם ילדים או בלי ילדים, וכך או כך או כך או כך הכל יהיה אותו הדבר, ואיזו הקלה שלא הבאתי לעולם יצור שכל אלה וודאי יהיו מנת חלקו, ואשר יסבול כל כך, או שלא, ואולי יהיה ילד סבבה, שמעביר את החיים בכיף, ויוצר, ומלא מרץ, חברים, אופטימיות, מצליחן, מי יודע, שוס של בן אדם, שיום אחד, כך סתם, יבוא כאב שלא עובר, וכל החיים סבבה שלו יקפצו אל תהום הנשייה, ומי בכלל ידע שהיה כאן פעם בן של אחד בודד, איש אחלה, או איש סתם, ולמה כל הטינופת הקיומית הזאת, ואת מי זה בכלל מעניין.
כתבתי קודם שחשתי שמחה על כך שלא הבאתי ילד, ולא אביא גם לעולם, אבל כעת אני מבקש לתקן, ולכתוב שאין זו שמחה. זו מלה גדולה מדי וטובה מדי.
זו השלמה, זו הכרה בכך שמנעתי מייצור חי סבל מחריד, זו הקלה, זה סוג של הבנה, אבל זו אינה שמחה, ששמחה אינה מנת חלקי,
וזה (אשר כתבתי מעלה) היה חלקי מכל עמלי.
שבוע טוב סוויט יקרה,
תודה שיש למי לכתוב,
בעיקר אם המכתב לא מלבב במיוחד.
שבוע טוב גם לשאר בדידים ובדידות.
מי יתן ותמצאו מנוחה לנפשכם המיוסרת.
שלום. שלום.
אז סוויט יקרה,
שלום.
[הערה: תסמיני חיים, ולא סימני חיים, כי החיים זה מחלה. למזלי, חשוכת מרפא, ועל כן תבוא לידי סיום ודאי, באיזה עתיד קרוב מספיק, גם אם יקח נניח, עשרים או שלושים שנה. זה קרוב מספיק.]
אם כן, סוויט יקרה,
חזרתי לא מזמן מבית הורי. הייתי שם מאתמול.
היו שם אחי הקטן, אשתו ושלושת ילדיהם, אחותי ושניים מילדיה, ואחי הבכור, אשתו ושני ילדיהם.
ואני.
והיה כך וכך, וכך וכך, ואכלנו וכו', ולראשונה בחיי שמחתי על כך שלא הבאתי ילדים לעולם. לא היתה זו שמחה על כך שאין סביבי יצורים קטנים ותלותיים, רעשנים, חסרי מנוח, מלוכלכים, לפעמים רעים, מה שממש מחריד, לפעמים טובים, מה שנחמד כל כך, הזקוקים למחסה, הגנה, חום, לבוש, מזון, רפואה, אהבה, שפה, התפתחות תקינה, דאגה, אכפתיות וכו', אשר תובעים את כל כולך כל הזמן, ואשר ממילא אתה נותן להם את כל שביכולתך.
לא שמחה מעין זו.
היתה זו שמחה על כך שלא הבאתי נשמה לעולם המטומטם הזה, עולם מפגר ונורא, עולם שלו הייתי מביא אליו ילד, וודאי היה גדל להיות
איש מן השורה, איש העובד לפרנסתו, אשר מכלה ימיו בהבל מוחלט, מחפש אחר מזון, זוגיות, דיור, איש הבטוח בצדקת דרכו, אשר מצביע למפלגה מן השמאל או מן הימין, התומך בשוק חופשי או בשוק שאינו חופשי,
אוהד איזה ספורט, אולי עושה ספורט, נלחם על דרכו, נפצע, כואב, סובל, מתגבר, לא מתגבר, ווטאבר, הולך לרופא, משלם לקופ"ח, משלם מס, קונה מכונית, לא קונה מכונית, מציע מרכולתו, חושש מבנות זוגו, לא חושש מהן, אולי גיי, אולי לא, אולי בארון, אולי לא, עומד על במות, עירום, מתנשק עם בן זוגו, או סתם עם איזה מישהו ממצעד הגאווה 2035 או 2038, או מה שלא יהיה, ויכאב לו, והוא שוב ילך לרופא, והוא ישנא את אבא ואת אמא שהרסו לו את החיים, והוא ימצא בת זוג, או בן זוג, ואז ייפרד, או לא, ויהיו לו ילדים, או לא, והוא ישלח אותם לגן אנתרופוסופי, או לא, והוא יהיה כל כך גאה בהם, והם ישנאו אותו מוות, או לא, והוא יראה פורנו, והוא יתגרה בעיקר מגאנג באנג ואנאלי, ואיך בסוף הוא או הם גומר או גומרים לה על הפנים, והוא יאמין באלוהים או לא, ואם כן הוא יעלב כשמדברים בו סרה, באלוה היקר שלו, ואם לא יאמין הוא ילעג למאמינים, עובדי אלילים הוא יקרא להם, והוא יאהב דרמות וסרטי מתח, בהם יצפה לעת ערב עם אשתו וילדיו, או עם בן זוגו וילדם המהונדס, ווהוא יתרום בבית הספר או במשרד, והוא יהיה לארג', ואולי קמצן, והוא לא יבוא לבקר אף פעם, או שיבוא, מי יודע, ואבא שלו יציק לו, והוא יציק לאביו, ואבאשלו ימות ויישכח, והוא ימשיך את חייו, ומתישהו יבואו כאבים גדולים, כאבים שלא עוברים אף פעם, והוא ילחם בהם או לא, והוא ימות עם ילדים או בלי ילדים, וכך או כך או כך או כך הכל יהיה אותו הדבר, ואיזו הקלה שלא הבאתי לעולם יצור שכל אלה וודאי יהיו מנת חלקו, ואשר יסבול כל כך, או שלא, ואולי יהיה ילד סבבה, שמעביר את החיים בכיף, ויוצר, ומלא מרץ, חברים, אופטימיות, מצליחן, מי יודע, שוס של בן אדם, שיום אחד, כך סתם, יבוא כאב שלא עובר, וכל החיים סבבה שלו יקפצו אל תהום הנשייה, ומי בכלל ידע שהיה כאן פעם בן של אחד בודד, איש אחלה, או איש סתם, ולמה כל הטינופת הקיומית הזאת, ואת מי זה בכלל מעניין.
כתבתי קודם שחשתי שמחה על כך שלא הבאתי ילד, ולא אביא גם לעולם, אבל כעת אני מבקש לתקן, ולכתוב שאין זו שמחה. זו מלה גדולה מדי וטובה מדי.
זו השלמה, זו הכרה בכך שמנעתי מייצור חי סבל מחריד, זו הקלה, זה סוג של הבנה, אבל זו אינה שמחה, ששמחה אינה מנת חלקי,
וזה (אשר כתבתי מעלה) היה חלקי מכל עמלי.
שבוע טוב סוויט יקרה,
תודה שיש למי לכתוב,
בעיקר אם המכתב לא מלבב במיוחד.
שבוע טוב גם לשאר בדידים ובדידות.
מי יתן ותמצאו מנוחה לנפשכם המיוסרת.
שלום. שלום.
