אבי בוירסקי4
New member
סוטרת היום: 18.2 הנראה שמורכב מיסודות ואיברים
18.2 הנראה שמורכב מיסודות ואיברים, ומאופיין בהארה, פעילות, וחוסר פעילות, נועד למטרת התנסות ושחרור (של הרואה). הטבע, הוא הנראה, מורכב מיסודות גסים, מעודנים, ומהאיברים—יש לומר, איברי החושים, ההכרה וכן הלאה—ומאופיין ע"י הארה ("סטווה") פעילות ("ראגס") וחוסר פעילות ("טאמס"). מהו כל ייעודו של הנראה או הטבע ? ייעודו הוא לספק התנסויות ל"פורושה". "הפורושה" כמו שנאמר, שכחה את גדולתה וטבעה האלוהי. ישנו סיפור על אינדרה מלך האלים שהפך לחזיר מדשדש ברפש, הייתה לו חזירה והמון חזרזירים, והוא היה מאושר מאד במקומו. האלים ראו את נפילתו ופנו אליו: אתה מלך האלים, כל האלים נמצאים תחת פיקודך: למה אתה כאן ? אך אינדרה השיב: לא חשוב, אני בסדר גמור כאן, לא אכפת לי מהשמים כשיש לי את החזירה והחזרזירים האלה. האלים המסכנים נותרו המומים, ואחרי התייעצות החליטו לשחוט את החזרזירים אחד אחרי השני. כשסיימו וכל החזרזירים שכבו מתים, התחיל אינדרה לבכות וליבב, ואז ביתרו האלים את גופו החזירי, אינדרה קפץ ויצא ממנו והתחיל לצחוק כשהבין באיזה חלום אווילי היה שבוי—אה מלך האלים, להפוך לחזיר ולחשוב שחיי חזיר הם החים היחידים !. ולא רק זה , אלא אפילו לרצות שכל העולם יצטרף אליך. בדומה לזה , ה"פורושה", שמזהה את עצמה עם הטבע, שוכחת שהיא טהורה ונצחית. ה"פורושה" אינה אוהבת, היא האהבה עצמה. היא אינה קיימת, היא הקיום עצמו. הנשמה אינה יודעת, היא הידע עצמו. טעות לומר שהנשמה אוהבת, קיימת או יודעת. אהבה, קיום וידע, אינם האיכויות של ה"פרורשה", אלא תמציתה (מהותה). כשהם משתקפים במשהו, אתה יכול לייחס להם את האיכויות של אותו דבר. אך הם אינם איכויות אלא תמציתה של ה"פורושה". "האטמן" האדיר, הישות הנצחית, ללא לידה או מוות, מבוסס בגדולתו שלו. אך נראה שהפך כל כך מנוון, שכשתבוא עליו ותגיד לו: "אתה לא חזיר" הוא יתחיל לצווח ולנשוך. וכך הוא הדבר אם כולנו ב"מאיה" הזו, בעולם החלום הזה, כשהכל סבל, יבבות, ודמעות, כמה פעמוני זהב מנגנים והעולם שבוי אחריהם . אתה לעולם לא היית מוגבל ע"י חוקים: הטבע מעולם לא שם עליך כבלים. זה מה שהיוגי אומר לך. היה סבלני ללמוד את זה. והיוגי מראה איך ע"י חיבור עם הטבע, ע"י זיהוי עצמה עם ההכרה והעולם, ה"פורושה" חושבת את עצמה לאומללה. ואז הוא ממשיך הלאה כדי להראות לך שהדרך החוצה היא דרך התנסות. אתה צריך לקבל את כל החוויות האלה, אך סיים את זה מהר. אנחנו הצבנו את עצמנו בתוך הרשת הזו, ואלינו לצאת ממנה. הבאנו את עצמנו להיתפס במלכודת, וכעט נצטרך לעבוד אל החופש שלנו. אך בינתיים חווה את ההתנסויות האלה של בעל ואישה, חברים, והאהבות קטנות. עבור דרכן בבטחה אך לעולם אל תשכח מה אתה באמת. לעולם אל תשכח שזה רק מצב רגעי שאתה צריך לעבור דרכו. התנסות היא אחד המורים הגדולים—חוויות של כאב ואושר—אך דע שכל זה רגעי. זה מוביל צעד אחר צעד למצב שבו כל הדברים הופכים קטנים, "והפורושה" כל כך עצומה שהיקום כולו נראה כטיפה באוקיינוס ונושר מתוך "כלומיותו" .אנו צריכים לעבור דרך התנסויות שונות, אך אל לנו לשכוח את הרעיון. יום נפלא. אבי.
18.2 הנראה שמורכב מיסודות ואיברים, ומאופיין בהארה, פעילות, וחוסר פעילות, נועד למטרת התנסות ושחרור (של הרואה). הטבע, הוא הנראה, מורכב מיסודות גסים, מעודנים, ומהאיברים—יש לומר, איברי החושים, ההכרה וכן הלאה—ומאופיין ע"י הארה ("סטווה") פעילות ("ראגס") וחוסר פעילות ("טאמס"). מהו כל ייעודו של הנראה או הטבע ? ייעודו הוא לספק התנסויות ל"פורושה". "הפורושה" כמו שנאמר, שכחה את גדולתה וטבעה האלוהי. ישנו סיפור על אינדרה מלך האלים שהפך לחזיר מדשדש ברפש, הייתה לו חזירה והמון חזרזירים, והוא היה מאושר מאד במקומו. האלים ראו את נפילתו ופנו אליו: אתה מלך האלים, כל האלים נמצאים תחת פיקודך: למה אתה כאן ? אך אינדרה השיב: לא חשוב, אני בסדר גמור כאן, לא אכפת לי מהשמים כשיש לי את החזירה והחזרזירים האלה. האלים המסכנים נותרו המומים, ואחרי התייעצות החליטו לשחוט את החזרזירים אחד אחרי השני. כשסיימו וכל החזרזירים שכבו מתים, התחיל אינדרה לבכות וליבב, ואז ביתרו האלים את גופו החזירי, אינדרה קפץ ויצא ממנו והתחיל לצחוק כשהבין באיזה חלום אווילי היה שבוי—אה מלך האלים, להפוך לחזיר ולחשוב שחיי חזיר הם החים היחידים !. ולא רק זה , אלא אפילו לרצות שכל העולם יצטרף אליך. בדומה לזה , ה"פורושה", שמזהה את עצמה עם הטבע, שוכחת שהיא טהורה ונצחית. ה"פורושה" אינה אוהבת, היא האהבה עצמה. היא אינה קיימת, היא הקיום עצמו. הנשמה אינה יודעת, היא הידע עצמו. טעות לומר שהנשמה אוהבת, קיימת או יודעת. אהבה, קיום וידע, אינם האיכויות של ה"פרורשה", אלא תמציתה (מהותה). כשהם משתקפים במשהו, אתה יכול לייחס להם את האיכויות של אותו דבר. אך הם אינם איכויות אלא תמציתה של ה"פורושה". "האטמן" האדיר, הישות הנצחית, ללא לידה או מוות, מבוסס בגדולתו שלו. אך נראה שהפך כל כך מנוון, שכשתבוא עליו ותגיד לו: "אתה לא חזיר" הוא יתחיל לצווח ולנשוך. וכך הוא הדבר אם כולנו ב"מאיה" הזו, בעולם החלום הזה, כשהכל סבל, יבבות, ודמעות, כמה פעמוני זהב מנגנים והעולם שבוי אחריהם . אתה לעולם לא היית מוגבל ע"י חוקים: הטבע מעולם לא שם עליך כבלים. זה מה שהיוגי אומר לך. היה סבלני ללמוד את זה. והיוגי מראה איך ע"י חיבור עם הטבע, ע"י זיהוי עצמה עם ההכרה והעולם, ה"פורושה" חושבת את עצמה לאומללה. ואז הוא ממשיך הלאה כדי להראות לך שהדרך החוצה היא דרך התנסות. אתה צריך לקבל את כל החוויות האלה, אך סיים את זה מהר. אנחנו הצבנו את עצמנו בתוך הרשת הזו, ואלינו לצאת ממנה. הבאנו את עצמנו להיתפס במלכודת, וכעט נצטרך לעבוד אל החופש שלנו. אך בינתיים חווה את ההתנסויות האלה של בעל ואישה, חברים, והאהבות קטנות. עבור דרכן בבטחה אך לעולם אל תשכח מה אתה באמת. לעולם אל תשכח שזה רק מצב רגעי שאתה צריך לעבור דרכו. התנסות היא אחד המורים הגדולים—חוויות של כאב ואושר—אך דע שכל זה רגעי. זה מוביל צעד אחר צעד למצב שבו כל הדברים הופכים קטנים, "והפורושה" כל כך עצומה שהיקום כולו נראה כטיפה באוקיינוס ונושר מתוך "כלומיותו" .אנו צריכים לעבור דרך התנסויות שונות, אך אל לנו לשכוח את הרעיון. יום נפלא. אבי.