סוכות 1967 אסון משחתת אילת!

[אשור]

סוכות 1967 אסון משחתת אילת!

בינואר 1968 אסון הצוללת דקר.

 

[שקדי]

זכרונות מטביעת האח´´י אילת.........

היה זה כאמור בסוכות.כל המשק היה על הדשא בחגיגה. אבא שלי בא מהבית וסיפר שהטביעו את האילת ומכיוון שהוא העריך שתיכף יקראו לי הוא כבר ארגן אוטו....שהיה אז די נדיר אצלנו. נסענו לחיפה ליחידה הבלגן היה גדול וההפתעה מוחלטת .עלינו על המחתת יפו להפלגה מיידית.....אבל לקח כמה שעות לחמם את דודי הקיטור שלה. הגענו לאזור הטביעה עם שחר ושם היו שני סט´´רים שכבר מצאו את המשחתת הטבועה.איך הם מצאו???הם היו שם בלילה לשמור על הנקודה אחרי חילוץ הנפגעים וזרקו עוגן כדי לא להשתמש במנועים.בבקר כשרצו להרים עוגן הסתבר שהוא תפוש במשחתת.עכ´´פ.....משימתנו המיידית היתה לחלץ את הגופות שנשארו באניה ועל זה לא ארחיב מטעמים מובנים .זה היה נורא.......... בהמשך חילצנו מהמשחתת כמה מכשירים שהיו סודיים נורא באותם ימים ובסוף הכננו את המשחתת לפיצןץ ופוצצנו אותה לרסיסים. יהי זכרם של החללים ברוך

 

[magy]

אני זוכרת שלא הייתי קטנה.....

כשהיא טבעה....אני זוכרת את האירוע.....וגם אנשים שהיו בה..... פצועים , והרוגים......אבל לא זכרתי שזה היה בסוכות....... צר לי..........

 

[שקדי]

בעקיפין המקרה הטרגי עשה לי קצת טוב

עד המקרה בכוננות שעתיים רוב החברה שהיו חיפאים או מסביבה יכלו להיות בבית ולי שגרתי רחוק יחסית לא הרשו מכיוון שאז למרות שבכלל לא הייתי בכוננות הגעתי לפני כל הקרובים מאז גם בכוננות שעתיים יכולתי לבלות בבית וזה הרי כל מה שרוצה חיל סדיר.

 

[זהבוש]

והזכרונות שלי מאחי אילת ../images/Emo29.gif ../images/Emo29.gif ../images/Emo29.gif ../images/Emo93.gif ../images/Emo93.gif

מביאים אותי לתקופה שישבתי בבית הבראה שלוש בחיפה, בכניסה לחיפה כשהבראתי מניתוח אפנדציט, בזמן שירותי הצבאי, ונשלחתי לשם אחרי הניתוח להבראה, ובדיוק הגיעו כל הפצועים להבראה לשם,וזה הפך להיות מארוע עצוב לאירוע מקסים עם חברה מקסימים, שבילנו עד אור הבוקר איתם, בשבילי כחילת מהנדסה זו היתה חוויה בלתי רגילה לפגוש , את כל החברה מחיל הים שלא היו בדיוק קרובים אז אלי חוויות בלתי נשכחות מאז.. היו ימים חבר ....

 

[אחותו של שקספיר]

אז אני הייתי ילדה בכל זאת-

איפשהו בתחילת התיכון או סוף יסודי,לא ממש זוכרת. אני רק זוכרת שעברתי על הטביעה(זו הייתה הטבעה,לא?) לסדר היום הרגיל, מין חוסר רגישות של נערה-ילדה שחיי היום יום, המבחן בטבע והצעדים החדשים של"צדיק כתמר" יותר חשובים מאסונות נוראיים. אבל אני זוכרת היטב את העלמותה של "דקר" ואת התחושה שלי שיום אחד הם יחזרו. אולי בגלל ההעלמות המסתורית, ונטיה למיסטיקה קלה בגיל זה, זוכרת ויכוחים עם אבא שלי, שאומר שההעלמות של צוללת משמעה טביעה לא מוסברת. ואני בעקשנות של נערה -אומרת שלא היו אומרים נעלמה אלא טבעה. ובטח הם ישובו מתי שהוא. ובאחד הימים הייתה שמועה שהצוללת הגיעה לחיפה, ורצתי הבייתה לספר שצדקתי, וכמה מהר התברר שהתבדתי.

 

[פנטזיה נשית]

על אח"י דקר

היה בן של אנשים מהשכונה לא ידעתי את שמם וגם היום לא יודעת. אבל, מאז ועד היום כל פעם שנכנסת לרחוב בו נמצא בית הורי ליד הבית הפינתי, בו גרה משפחתו זוכרת את הסיפור

 

[שקדי]

אני צללתי ליד קפריסין לחפש את הדקר

וזה הסיפור בתקופה של ההעלמות יום אחד דיגים ליד קפריסין אמרו שיש כתם שמן כק´´מ ממזרח לאי.כמובן שבאוירה של חוסר הידע המוחלט לא פסחו על שום אפשרות. שטנו לשם ע´´ג סטי´´ל הגענו לנקודה המשוערת והסטיל אמר שהוא מזהה בסונאר שלו כאילו יש שם משהו גדול.ההתרגשות היתה גדולה.העומק שם כ70 מ´ והראות היתה מעולה.הרגשתי שאני צולל ופתאום רואה אותה. וכמובן כפי שאתם מנחשים האכזבה היתה גדולה.

 

[11a2]

חברי אברהם פרידמן היה בין הנספים

באח"י אילת, גם הוא נשאר צעיר לנצח.

 

[Cliff&the Shadows]

המשחתת - אילת - (שקדי)

תאורך די מדויק. גם אני הייתי על - "היפו" בבקר למחרת.

 

[חונה לרגע]

באסון "אילת" נפל מוטי - חבר ילדות

שלי - בן יחיד להוריו... אסון נורא ! מוטי - ילד יפה, בהיר שיער ועיני שקד, מוטי, ילד שקט, זריז וחייכן... קראנו לו בשכונה "מוטי בכינור"... תמונה אחרונה שלו שנשארה בזכרוני: מוטי במדים לבנים..תמיר וחייכני... כל החברים מאז התבגרו - רק מוטי נשאר צעיר... יהא זיכרו ברוך.

 

[פנטזיה נשית]

../images/Emo16.gif

 

[magy]

בן כיתתי.....מבית ספר יסודי....

בששת הימים.......

 

[גל-עמית]

הטבעת ה"אילת"....

אני חושב שכבר לפני כמה שבועות יצא לי להזכיר את הנושא...נדמה לי בהקשר של היותי בסביבה, לפני מלחמת יוה"כ....לא חשוב.... בזמן ארוע ההטביעה של ה"אילת" - הייתי בדרכי לבסיס בסיני במסגרת קורס מפקדים...באוטובוס - שמענו על הארוע...בזמן שירות צבאי (לפחות שלי...) לא זוכרים חגים...אני זוכר שזה היה במוצ"ש...באוקטובר...נדמה לי שבסביבות ה-25 לחודש.... מישהו הזכיר את אברהם פרידמן ז"ל.....אם איני טועה, הוא היה בן כיתה שלי מביה"ס המקצועי "שפרינצק" (דאז..) בחיפה...... ...גם ב"דקר" - היו חברים למחזור שלי ב"יסודי"..... אגב, אם אז, בשנות הששים - היו מקבלים לשייטת הצוללות בעלי פרופיל 97, אבל עם סעיף עיניים - הייתי אמור להיות או ב"דקר" או באחותה ה"דולפין"........

 

[11a2]

גל,אברהם פרידמן ז"ל היה ירושלמי.

 

[שקדי]

מחדל הטבעת האילת.....כן כן...... ../images/Emo11.gif

באותה תקופה היה ידוע כבר על המצאות טילי ים ים בידי ציי מצרים ורוסיה ופותחו אמצעים ע´´מ לזהות אם מכוונים עליך טילים כנ´´ל בשתי המשחתות אח´´י יפו ואח´´י אילת היו מצויים האמצעים הנ´´ל לפני יציאת האח´´י אילת לים הידוע שהמכשיר הנ´´ל אינו תקין ולמרות זה הוחלט להוציאה לסיור במבואות נמל פורט סעיד האחראים למחדל מעולם לא נתנו את הדין יהי זכרון החללים ברוך......

 

[magy]

איזה סעיף יש לך בעיניים?

מביטות על דברים אסורים???????????? ברצינות........

))))))

 

[עיניים]

אח"י אילת..... ../images/Emo10.gif

שלהי 1967, ואני נערה בתיכון, עם חבר בחיל הים... חבר קרבי, המשרת על אח"י אילת. אין בתקופה ההיא פלאפונים. אין אפילו טלפון אחד לרפואה אצל השכנים... תקופה של הפתעות. דפיקה בדלת - והוא שם... "אפטר" קראו לזה אז... ואחת לשבועיים-שלשה, בימי שישי, בהפסקה שלפני השיעור האחרון (בדרך כלל היה זה שיעור "חברה"), הייתי רואה אותו ממרחק של 500 מטר, מתקדם על הכביש המוליך לבית הספר, ותמיד עם חברו הטוב והצמוד, עימו שירת ביחד. שניהם היו מבריקים בלובן המדים, נצצו מרחוק כמו שני מטיאורים, וכובעי הקסקט הלבנים הולכים לפניהם. אחחח, איזו גאווה... חברותי היו מתקנאות למראה זרועותיו הפרושות לקבליני בחיבוקו העוטף, כשחברו, משה, עומד מהצד ומסמיק במבוכה... חג סוכות הגיע. הוא הבטיח - וקיים. הוא בא לחופשת חג ארוכה, אחרי שנשאר בתורנויות בכל החגים. חברו - נשאר על הספינה, וירד עימה למצולות... הם לא התראו יותר. הוא - ניצל, אך לא הצליח לחזור לעצמו... יהי זכרו של משה - ברוך !