סוכרת סוג 1

[ORLY18121]

סוכרת סוג 1

שלום רב
אני אמא של נערה בת 15 שלפני יומיים גילו לה סוכרת נעורים.אני לא מבינה דבר אחד
נאמר לי שהלבלב שלה עובד 30%.
אני לא מבינה האם לא צריך לעשות סי טי או אולטרסאונד ללבלב?אך יודעים שבאמת רק 30% מתפקד?
עוד דבר אמרו לי שהלבלב לא יכול להשתקם פשוט עם הזמן הוא יפסיק לתפקד כליל.
האם אין דבר שמשקם אותו?למה להמית אותו?
אוף אני מפורקת וכל כך מבולבלת
תודה לכל העונים מראש

 

[תומרונתם]

קודם כל, ברוכה הבאה

אני מניחה שהכל כרגע מאוד מבלבל ומאכזב, וטוב שבאת לפה לקבל מידע.
&nbsp
בסכרת מסוג 1 הגוף תוקף את תאי הלבלב, ועם הזמן הוא יפסיק לתפקד. אני מניחה שאת אחוז הפעילות שנתנו לך הם חישבו לאחר בדיקות של כמות האינסולין.
אבל, כמו שאמרו לך - זה לא ממש משנה... אם יש 30% או 60% או 10%, מה שיש זה מה שיש. זה לא משהו שבשליטתך.
מה שכן בשליטתך (או יותר נכון, בשליטתה של ביתך) הוא איך היא תתמודד עם זה, ואיך היא יכולה לשפר את איכות חייה עם הסכרת.
&nbsp
אנחנו כאן לתמיכה ומידע - תרגישי חופשי לשאול

 

[איריס פלג1]

מחבקים, אוהבים ותומכים

למרות שאני כבר 40 שנה עם סוכרת סוג 1
לא הייתי רוצה להיות במקומך.
השוק גדול. התהום שחורה ועמוקה.
כל שנשאר לעשות זה לנשום עמוק ולהמשיך הלאה.
מומלץ ליצור קשר עם האגודה לסוכרת נעורים.
שתכיר עוד נערים ונערות ותבין שהיא לא לבד.
יש להם פעילויות קיץ מיוחדות.
אנחנו כאן לענות ולהסביר מה שלא ברור.
מאיפה אתם?

מחבקים ואוהבים
בהצלחה

 

[ORLY18121]

תודה רבה לכם

תודה רבה לכם אכן אני המומה ומפוחדת אין רגע שאני לבד ולא בוכה..
אני מאמינה שהזמן יעשה את שלו
תודה

 

[shron17]

היי אורלי,

יקירה ,
תאמרי לילדתך שהיא לא לבד, ישנם המון נערים ונערות שלמדו לחיות עם הסוכרת,
ולמדו לתפקד מאוד יפה.
אפשר להיות רגועים כיום,מכיוון שישנם דרכים להתמודדות עם הסוכרת,
שלא כמו בתחילת המאה, שאז לא היו תרופות מתאימות.
&nbsp
כיום ,גם אנשים עם סוכרת מתפקדים כרגיל,ומאריכים ימים .
כיום,בני -הנוער הסוכרתיים משתתפים בקייטנות ובפעילויות ספורט ,כמו שחייה ריצה
טניס, כדורסל, בתחרות טיפוס על קירות,ואפילו מטיילים עם המשפחה בחו"ל,לא מוגבלים בכלום.
&nbsp
יקירה,
למרות שהנושא עדיין חדש עבורך,הכול נראה מסובך וגדול עלייך,אבל זה לא ממש נורא,את יכולה להמשיך את חייך ברוגע ,זה חשוב להיות רגועים,למען עצמך ולמען הילדה.ואפשר ללמוד את הנושא ולקבל המון טיפים ,בסדנאות של קופת -חולים,
(תבררי אצל האחות במקום מגורייך,מתי הם פותחים סדנא לסוכרת,)
&nbsp
מאוד יועיל לילדתך,שהיא כבר נערה, ללמוד הכול בנושא הסוכרת,
כדאי מאוש שהיא תהיה מודעת לנושא ולהתמודדות איתו,וזה יוסיף לה הרבה מידע וביטחון .
יקירה,
את אמא שלה,ותהיי עבורה הצד התומך,תמיד לצידה :
תני לה תמיכה ותסבירי לה שהכול בשליטה ,שאפשר לחיות עם הסוכרת,
שיש עוד המון בני נוער במצבה,ושהיא לא לבד.
תסבירי לה שהתמדה בטיפול תביא לאיזון סוכר,ושהכול בסדר.
&nbsp
תשתתפו יחד בסדנא לסוכרת,
תלמדי ביחד איתה להרכיב תפריט מתאים בהדרכת הדיאטנית,
תעודדי אותה להשתתף בחוגי ספורט עם חברות,ולהליכה ברגל לפחות 40 דקות .
תפריט ארוחות מסודר שתקבלו מהדיאטאנית, יועיל לה מאוד,
ובעיקר תמיכה ,ועידוד שלך - יועילו ויחזקו אותה מאוד !
בהדרגה ובעזרתך,היא תלמד איך לאזן את הסוכר,
ולהתמודד איתו ,כמו כול שאר בני -הנוער,ותראי שיהיה בסדר.
&nbsp
ושיהיה בהצלחה.
&nbsp

 

[shron17]

ועוד משהו חשוב מאוד מאוד ,,

חשוב תמיד לצאת מהבית עם מכשיר מדידת סוכר,לדאוג שיהיה קבוע בתיק.
ולקנות בסופרפארם 2 שפופרות גלוקוז שתמיד יהיו בתיק לשעת היפו. (נפילת סוכר).
&nbsp
בהתחלה ,כשגילו שיש לי סוכרת, לא אמרו לי ,ולא ידעתי,שיש להיזהר ממצב היפו,
עד שבוקר אחד,זה קרה לי באופן פתאומי:
&nbsp
בבוקר אחד כשחיכיתי בתור בקופת -חולים ,לפתע הרגשתי סחרחורת חזקה, וטישטוש בעיניים,הצוואר שלי התחיל להזיע,ולא הבנתי מדוע יש לי חולשה ברגליים,
ולמזלי הגדול,,עמדה שם אחות המרפאה ,היא מיד זיהתה את המצב,
אמרה לי שאני מאוד חיוורת,הושיבה אותי על כסא ומיד מדדה לי את הסוכר,
שהיה בגובה 45, שנחשב מאוד נמוך.
היא מיד היא הכינה לי תה עם 3 כפות סוכר,ואמרה לי לשתות הכול,
והסבירה לי זה שזה מצב של היפו,(נפילת סוכר),ושעליי לקחת תמיד בתיק ,
מכשיר למדידת -סוכר,(גלוקומטר),וגם שפופרת גלוקוז,
למקרה שהסוכר יורד מתחת לגובה 90.
&nbsp
מאז אותו היום,למדתי שחייבים לאכול ארוחת בוקר טובה, לפני שיוצאים מהבית,
וגם אם הולכים למכולת הקרובה,או להליכה חייבים לקחת בתיק גלוקומטר למדידת- סוכר , ושפופרת גלוקוז,לשעת חירום,ובקבוק מים.
&nbsp
מאז ,זה לא קורה לי, כי אני מקפידה למדוד סוכר כול שעתיים,ולאכול כול שעתיים ,
בכדי למנוע מצבים לא רצויים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[mrkorr]

תיקון קטן

כתבת: "למקרה שהסוכר יורד מתחת לגובה 90."
טווח הערכים לסוכר בדם, כפי שמופיע בבדיקות הסוכר, ולפי כל ההנחיות מרופאים ותזונאים ואחיות, הוא בין 70 ל-100. (פעם היה 110).
אין שום בעיה עם 80 או 75.
רק צריך לשים לב שזה לא במגמת ירידה ולא אוכלים כלום.
45 זה אכן היפו.
75, לא היפו.

 

[shron17]

רמת סוכר,,,

לכול אחד זה שונה,מצב מאוזן בשבילי הוא: 100,
כאשר רמת הסוכר יורדת ל- 80 ,אני במצב של טישטוש בעיניים, וסחרחורות וחולשה,
יש כאלה שבגובה 75 -85 מחזיקים עצמם טוב, ועבורי זה מצב גרוע מאוד .
כול אחד וחסינות גופו.
בעבר, היו לי נפילות ל- 65 ,טשטוש ופירכוסים,
וגם בגובה 70 סבלתי מטשטוש וסחורחורת ,והרופא המומחה אמר ,
שזה נחשב היפו.
כפי שציינתי,כול אחד וחסינותו ברמה של פחות מ -100.
&nbsp

 

[mrkorr]

הי ואני מקווה שתתעודדי

אני גם טייפ 1, לא מילדות, מגיל 23, אבל מההתחלה הובהר לי שהמחלה לא סופנית.... לא במובן של מחלות קשות אחרות.
ברור שכולנו נזדכה על הציוד בסוף... אבל בניגוד לזמני העבר הרחוק, שילדים מתו צעירים בגלל המחלה, היום ניהול המחלה בצורה נכונה מסייע להאריך חיים.
אני מניח שאפשר לדעת מה מצב הלבלב לפי תוצאות של בדיקות דם. סיטי ו-US לא רלוונטים, כי הם לא מודדים את תפקודי הלבלב.
המערכת החיסונית של הגוף תוקפת, לא את כל הלבלב, אלא את התאים המייצרים אינסולין.
אפשר לחשוב על זה כ"באג" בתוכנה של הגוף.
לוקח לה קצת זמן, ובסוף התאים הללו ימותו. הלבלב לא מת ולא נרקב בגוף ואין כל צורך להיכנס להיסטריה בגלל זה.
צריך לקרוא על המחלה, יש הרבה אתרים שמתאימים לילדים ונוער.
ככל שתדעו יותר, תפחדו פחות ותבכו פחות.
אני מסכים שלנערה יהיה קשה יותר לאמץ שינוי באורחות החיים, אבל אני יכול להגיד לך שרבים מאיתנו רואים במחלה קרש קפיצה לחיים בריאים יותר.
חשוב לשמור על אופטימיות, גם קל יותר להתאזן וגם קל יותר לתמוך.
חשוב להישמר משרלטנים, יש הרבה כאלה, שיגידו לך שהם "מרפאי סכרת", "מעלימי סכרת" וכו'. אין דבר כזה! (בינתיים...)
יש ניהול נכון של הסכרת, יש לשמור על איזון, אבל זה לא מעלים ולא מרפא. לידיעתי, כיום אין אף מטפל שיכול להחזיר את הגלגל לאחור.
יש המון מחקרים ויש המון פיתוחים של מכשירים או תרופות... לאט לאט תכירו את הכל... תהיו חכמות ומנוסות אפילו מהצוותים המטפלים.
קראתי פעם על תאי גזע עובריים שבתנאי מעבדה הופכים אותם לתאים מייצרי אינסולין ומשתילים בלבלב. לא ברור כמה הם מחזיקים... אבל זה מספק מבט אופטימי על העתיד.
תמיד יהיה חומר חדש לקריאה ולימוד.
תמיד יהיו פורומים שבהם תוכלי להתייעץ ולהיעזר.
אל תהיי בדיכאון... זה באמת לא סוף העולם. תעברו את ההלם הראשוני ביחד ותצאי מחוזקת להמשך הדרך.

 

[shron17]

למה שיהיה לה קשה ? לנוער קל יותר להתרגל,,,

יש המון בתפריט, אז למה שיהיה לה קשה? החל מדייסת שיבולת שועל בבוקר,
או ביצים קשות ,חביתות,שקשוקה,סלט טונה ,אבוקדו,פטריות,ארטישוק, ועוד עשרות סוגי סלטים, סלט ירוק עם טחינה ,קוביות טופו צלויות,סלט כרוב,
אספרגוס ,ממרח שקדים ,ממרח חומוס.
סלט ירוק עם אגוזים ,שקדים,פיקאנים ,אגוזי לוז,וקוביות גבינה מלוחה,
או עם קוביות טופו -מטוגנות כמו שניצל,
מנות עיקריות:
בשרים ,בתוספת ירקות אפויים בתנור,עופות, מרקים ,
דגים בתנור עם ירקות ,כרובית אפוייה עם טחינה,
שניצל מפרחי כרובית. שעועית ירוקה ,אפונה ,גרגרי חומוס ואורז -בסמטי ,
כוסמת מבושלת, קינואה ועדשים כתומות.
ירקות ממולאים (במקום אורז אפשר למלא עם קינואה ועדשים או עם בשר).
ירקות אפויים בתנור.(כרובית, קולרבי ,קישואים ,דלורית ,דלעת ושורשים).
&nbsp
(המבחר גדול והכול כמובן ,,במינון הנכון ,כפי שתרשום לה הדייטאנית,)
לדעתי,בכלל לא נראה לי שיהיה לה קשה ,
כיום ,האורחים שמגיעים אליי לארוחות ,בכלל לא מרגישים בחוסר כולשהו בתפריט ,
למרות שהם לא סוכרתיים,ושהתפריט שלי כן בנוי לסוכרתיים,
וזאת מכיוון שיש תפריט עשיר מגוון לסוכרתיים.
אם בבית היא תשתמש רק במוצרים שמותר לה ,ותסלק את כול המוצרים האסורים,
(קמח לבן,בצקים,עוגות ,מיצים,ומוצרי חיטה),ותשתמש רק בחומרי איכותיים ,אז לא תהיה לה שום בעייה בהכנת התפריט הנכון.
&nbsp

 

[ORLY18121]

באמת תודה אתם אנשים מדהימים-בבקשה יש לי שאלה

&nbsp
התזונאית בשניידר נתנה לה תפריט שבו היא חייבת לאכול 3 ארוחות מלאות ועוד 3 ארוחות בניים
הארוחות חייבות לכלול פחממות זאת אומרת שהיא לאכול כל ארוחה 2-3 מנות פחממות.
לדוגמה אם בארוחת צהריים אכלה מצויין כמו כן את כל הפחממות היא חייבת לאחר שעתיים למדוד סוכר ולא חשוב מה הערכים לאכול כריך .לא תמיד היא יכולה לאכול אתמול היא בכתה ואמרה לי אמא אני כל היום מתעסקת באוכל אין לי כח לאכול.
האם באמת חייבים כל כך הרבה פחממות ?אני מודאגת מהשמנת יתר
&nbsp
תודה אנשים יקרים

 

[mrkorr]

לא "חייבים" כלום

הגישה הרפואית מחייבת, כי האחות מכסה את ישבנה היטב היטב.
אם היא תיתן לך אופציות לבחור, וחלילה לילדה יהיה היפו (ערך סוכר נמוך בדם), האשמה "תיפול" על האחות.
אותי לא חייבו אף פעם לאכול.
זו תמיד ההמלצה, אך לא חובה.
לגבי ארוחות הביניים: הן מומלצות כדי לא ליפול להיפו.
אם את מודדת סוכר לאחר האוכל ויש לילדה סוכר גבוה, והיא מרגישה סבעה ואת נמצאת באזור שבו גם ככה יש אוכל, אז אפשר לתקן גם בלי לאכול.
רק לשים לב שהתיקון אינו חזק מידי ויש מזון בקרבתה.
כמו כן ארוחות ביניים לא חייבות להיות כריך. אפשר גם תפוח, תמר, חופן קורנפלקס, קוביית שוקולד, מנת גלידה (לא מנה מטורפת של גלידריה, אלא מנה מחושבת של 15 גרם פחמימות).
למשל ארוחת ארבע (או חמש) שלי בעבודה, בהתאם לרמת הסוכר שמדדתי, זה כוס קפה ועוגייה (רגילה). מוסיף על זה תיקון אינסולין בהתאם למדידה הסוכר לפני ומנת פחמימה.
אלה סתם כמה דוגמאות: המגוון כמובן רחב ביותר. ואם התזונאית לא מתאימה עצמה לילדה, להרגליה, ולרצונותיה - תחליפי תזונאית!
להביא ילדה לידי בכי בגלל ה"חובה" לאכול, זו פשוט טעות.