סוליפיזיסם בעיני ליבוביץ

סוליפיזיסם בעיני ליבוביץ

שלום רב.

אתמול ראיתי בסדירה "ליבוביץ אמונה אדמה אדם " את התיחסותו לגבי הפסיכיות של האדם מול היש האונטולוגי מבחוץ לאדם.
לדעתו הדבר היחיד שיש לאדם ודאות היא המציאות הפסיכית שלו. לגבי היש שמחוץ לו יתכן וקיים יתכן ולא קיים.
יתכן כי המח "מרמה" את האדם בכך שמדמה לו עולם חיצון בר קיימא .

ליבוביץ אמר שהוא אינו מטיל ספק בכך , אך השאלה יכולה לשאל.

שטלתי היא : מדוע ליבוביץ בחר להטיל ספק במציאות האונטולוגית וקיבל אותה כדבר אמיתי ולא כתעתוע של המח?

בתודה.
 
תיקון לשאלה - היות ונפל בה בילבול מסוים

שלום רב.

אתמול ראיתי בסדירה "ליבוביץ אמונה אדמה אדם " את התיחסותו לגבי הפסיכיות של האדם מול היש האונטולוגי מבחוץ לאדם.
לדעתו הדבר היחיד שיש לאדם ודאות היא המציאות הפסיכית שלו. לגבי היש שמחוץ לו יתכן וקיים יתכן ולא קיים.
יתכן כי המח "מרמה" את האדם בכך שמדמה לו עולם חיצון בר קיימא .

ליבוביץ אמר שהוא אינו מטיל ספק בכך , אך השאלה יכולה לשאל.

שאלתי היא : מדוע ליבוביץ בחר לא להטיל ספק במציאות האונטולוגית וקיבל אותה כדבר אמיתי ולא כתעתוע של המח?

בתודה.
 

iricky

New member
שלילת המציאות שמחוץ לאדם

היא ספקולציה רעיונית הנשענת על כרעי תרנגולת, בעוד שחיוב אותה מציאות היא חוויה ישירה של האדם בכל רגע ורגע מחייו, אז למה לדעתך יש כוח שכנוע רב יותר?
 
תגובה

1. ליבוביץ אחז בתפישת קאנט מבחינה אפסטימיולוגית (ר' המהפכה הקופרניקאית השניה וכו').
2. מציאות העולם כדבר אמיתי או שקרי איננה דבר חיוני או חשוב או משמעותי לכשעצמו. כל משמעות נובעת מן האדם. כמו שהבית הוא בית לא אלא בזכות האדם ולאדם.
בלאו הכי מציאות העולם לא נחשבת אלא למציאות האדם- ובעניין זה על ליבוביץ נוסיף כי הכרעתו האישית הייתה למעשה ההסתגפות מן העולם הזה.
3. הערך שנתן לו ליבוביץ בחייו היה קיום תורה ומצוות ולא להטלות ספק במציאות האונטולוגית.
4. בין כה ובין כה,עצם המציאות האונטולוגית איננה תלויה בנו. ובין כה ובין כה, מה שכן נתון בנו הוא רצוננו.
5. לא ניתן באמת להטיל ספק במציאות האונטולוגית. הטלת ספק בעצם הספק צריכה להיות אינסופית מחד. ומאידך, המציאות כדבר עצמי איננה דבר הכרחי - ואי לכך אין מקום לספק (לשון אחר, השכל לא יכול להכיל ספק מוחלט מפני שהוא מפיל את יסודו הוא - העצמיות/זהות העצם לעצמו).
 
למעלה