סומכים על סבתא- שאלה לדיון

[פרפרי אהבה]

סומכים על סבתא- שאלה לדיון

באחת הקבוצות שאני חברה בה בפייסבוק העלו שאלה לדיון:

הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו שתיקח את בתו בת ה-8 ואת בת דודתה (גם בת 8) לטיול של 3 שבועות בחו"ל. רק אחרי שהזמינו את הכרטיסים עידכנו את האמא. האמא מן הסתם מאוד כועסת שקבעו לה את זה בעובדה והתנגדה עד שהם ביטלו את הכרטיסים. היא התנגדה כי נראה לה ששלושה שבועות בארץ רחוקה כשזו רק הסבתא ועוד בת דודה יחד עם הבת שלה- נראה לה הרבה.

איך הייתם מגיבים להצבת עובדה בסגנון הזה שבן/ת הזוג קובע תוכניות לגבי ילד משותף מבלי לשתף את ההורה השני

האם הייתם סומכים על סבתא שתיקח את הילדה ועוד ילדה בת גילה ל-3 שבועות בארץ זרה

ובכלל- עד כמה אתם סומכים על סבא וסבתא של ילדיכם (הכוונה לסבא וסבתא משני הצדדים) שיסתדרו עם הילדים שלכם?

 

[שרון של אופיר]

צריך להפריד את הנושא לנושאי משנה

1. נקבעו תוכניות ללא עדכון האמא:
לא מקובל עלי בשום פנים ואופן!!!
לא משנה האם ההורים נשואים (או חיים בזוגיות) או שכל אחד בנפרד. תוכנית של 3 שבועות שמערבת ילד שלי חייבת להיות על דעתי, מראש!

2. לסמוך על הסבתא:
תלוי בסבתא, במערכת היחסים שלה עם הנכדה, וביכולות שלה.
יש אנשים שלא הייתי סומכת עליהם לטפל באבן, ויש כאלו שאני יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות עם הילדים היקרים שלי.
אבל גם אם סומכים על הסבתא, 3 שבועות זה הרבה זמן. האם מערכת היחסים של הנכדה והסבתא היא כזו שתאפשר לסבתא להיות הגורם המחנך והמוביל בתקופה הזו, או שהיחסים הם שאצל סבתא כיף, ובבית יש כללים? לטיב מערכת היחסים יש השפעה על כמה אני אוכל לסמוך על ההתנהלות בתקופה הזו.

3. מה האינטרקציה בין בנות הדודות?
אם הן לא חברות ביום יום, או שבכל מפגש יש ריבים או התקלויות - שלושה שבועות בחו"ל זה סיר לחץ לא קטן, וזה עשוי לפגוע מאוד בכל הטיול.

לשאלה עד כמה אני סומכת על סבא וסבתא - מאוד.
בכל חופשת בית ספר (גם בגילאים צעירים מאוד) הילדים שלי מבלים מספר ימים אצל ההורים שלי ואצל חמי (חמותי נפטרה כשהבנות היו בנות 3 חודשים).
השנה הגדול טס עם ההורים שלי לשבוע בחו"ל בלעדינו.
אני סומכת עליהם שידאגו לילדים שלי, ושיכבדו את ה"קוים האדומים" שלנו בנושאי חינוך.
מה שכן - אנחנו מבינים שהכללים אצל סבא וסבתא, ואצל סבא שונים מהכללים בבית (יש גם הבדל בכללים אצל חמי לכללים אצל ההורים שלי), ולא נלחמים.

 

[הייתיאביבקיץ]

ממש לא. התנהלות מוזרה מאד.

אמא שלי נוהגת לקחת את הילדים ל״קייטנת סבתא״ בכל שנה. הילדים אוהבים להגיע אליה. היא מטפלת בהם מקסים. הקייטנה עוברת נהדר. אבל בסוף השבוע, הילדים תמיד כבר רוצים לחזור. מתגעגעים.

אני לא מכירה ילדים בני 8 שיכולים להיות שלושה שבועות רחוקים מההורים, בלי מאד להתגעגע. זה פשוט יהרוס את הטיול.

מעבר לזה -
יש סבתות שאפשר לסמוך עליהן להיות עם הילדים כמה ימים, ויש סבתות - שלא.

על ההורים שלי אני מאד סומכת. בין היתר כי אני יודעת שכשיש ספקות - הם מתקשרים להתייעץ. ולפני כל ביקור מוודאים שהם יודעים מה ההרגלים/בקשות/מגבלות (״עדיין לא שותה חלב?״ ״באיזה שעות היא בדרך כלל ישנה?״ וכולי).

על חמותי אני לא סומכת. בין היתר - כי גם כשהיא מבטיחה משהו, היא לא מקיימת. גם דברים שמבקשים ממנה במפורש, היא פשוט מתעלמת. וזה מגיעה לסכנה פיסית/בריאותית.

אם בעלי היה עושה דבר כזה, הייתי מחליפה את הכרטיס טיסה לכרטיס טיסה בשבילו. שהוא ייסע עם אמא שלו.

 

[עדיקים]

על המשפט האחרון שלך

 

[danakama10]

מעניין בקבוצת הפייסבוק שלך

המקרה כל כך הזוי, שאני מתקשה להאמין שהוא אמיתי. סורי.

 

[כבשה0פועה]

צודקת, דנהקמה

 

[נומלה]

שלושה שבועות זה הרבה זמן

השאלה היא האם הסבתא כבר היתה עם הנכדות בתנאים יותר אופטימאליים למשך פרק זמן כזה. אם כן, ואם היא "סבתת מירוץ", יש על מה לדבר. אם לא, שתתחיל לבנות "רקורד".
הענין השני זה לקבוע פעילות מחוץ לבית לילדה למשך זמן כלכך ארוך, בלי לידע את אמא שלה ולשאול לדעתה. אני הייתי מתחרפנת.

 

[mykal]

לשאלתך, משפט תשובה אחד,

סבתא שעושה מאחורי גבה של האם,
היא אדם שאני לא הייתי סומכת עליו.

מהצד שלי לילדים לא היתה סבתא, והסבא גר רחוק,
היה מעורב מאוד בעיצות גידול ובפינוק.
ההורים של בעלי--היו מבוגרים ולא יכלו לעזור עם ילדי.
אני סבתא שחלק מהנכדים אני מתפקדת להם כאמא.
ואחרים אני ומרת כשהוריהם נוסעים לחו"ל או לנופש--
אז כנראה שהם סומכים עלינו.

 

[אמאשלשון]

עם כל הפתיחות שלי אם היו נקנים כרטיסי טיסה עבור ילדי

ללא ידעתי גם אם זה ליום אחד בקפריסין......זה היה מבוטל ללא שאתן שום סיבה.
יש גבול לחוצפה וזה נושא אחד.

האם אני סומכת על הסבתות/סבים והאם הייתי נותנת להן לטוס לחול עם הילדים?
כן בהחלט.

 

[עדיקים]

סומכת על סבא וסבתא וזה בכלל לא קשור

אני סומכת על ההורים של בעלי. שומרים קבוע על הילדים כמעט כל קיץ ושמרו עליהם כשהיו קטנים יותר לפני תקופת הגן.
אין קשר בין לסמוך ובין הסיפור ההזוי שאת מספרת.
דבר ראשון, איך בכלל מעיזים לתכנן טיול לילדה שלי בלי לתאם איתי מראש? זה מסוג הדברים שחייבים לקבוע יחד שני בני הזוג. הילד/ה הוא של שנינו וההחלטה צריכה להיות של שנינו.
לנסוע שלושה שבועות למדינה זרה עם סבתא גם לי נראה ארוך מידי. קשר טוב ככל שיהיה לה עם הילדה ובין הילדות שנוסעות לא הייתי מסכימה לזה.
האם הילדה אי פעם טסה לחו"ל? אם לא, לא הייתי נותנת לה לטוס פעם ראשונה עם סבתא טיסה כזו ארוכה.

 

[ערדושקה]

כסבתא אענה לך מהסוף....

אין סבתא שלא אוהבת את הנכדים...לא קיים דבר כזה....
אבל...
ישנן סבתות שעדיין עובדות לעיתים עד שעות מאוחרות [כמוני]
ישנן סבתות שלא בריאות ומאוד קשה להן להיות עם נכד/נכדים להרבה זמן אפילו לא ליום אחד בגלל מגבלות בריאותיות,גופניות...
ישנן סבתות שאולי פרשו כבר לפנסייה יש להן סדר יום משלהן, תחביבים, ספורט, וחוגים...וזה לא פייר לקרקע אותן לכל כך הרבה זמן....אחא אם כן הן מוכנות להתפנות
לשם כך לתקופה מוגבלת....
&nbsp
הכל צריך להיות ברצון טוב, בתיאום מראש..בלי הנחתות,,גם מצד האבא וגם מצד האמא...

 

[נומלה]

סבתא שעיר לעזאזל

כולנו פה משמיצים את הסבתא בשמחה אבל בעצם כתוב "הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו". מאיפה לסבתא לדעת שהוד מעלתו הבן איננו מדבר עם אשתו? דבר ראשון הייתי מבטלת את כרטיסי הטיסה, אבל דבר שלי הייתי מכניסה לבעלי בעיטה כזו בביצים (מטאפורית!) שבחיים זה לא היה קורה שוב.

 

[הייתיאביבקיץ]

נכון. חוץ מזה שלא השמצנו את הסבתא.

בטח לא כולנו.

 

[נומלה]

נכון. לא כולנו. רובנו.

 

[ayaht]

נשמע כמו נסיון חטיפה

האם הבעל והאישה מסוכסכים? על סף גירושין?

בחיים לא הייתי מסכימה למהלך חד צדדי שכזה.

 

[מימי מייאו 1]

גם לי נשמע כמו ניסיון חטיפה, הייתי עושה לילדה הזאת איסור

יציאה מהארץ בלי שני ההורים
וחוץ מזה גם שבוע בלי ההורים קשה בגיל הזה

 

[משתפרת]

מהצד של הסבאים

קודם כל, נתחיל בהתחלה: אי אפשר ואסור בשום פנים ואופן לקבוע תוכניות של 3 שבועות או אפילו של שבוע בלי לערב את ההורה השני. למען האמת, תיאום חיוני גם כשמדובר בתוכנית של יום אחד. למשל אם הורה אחד רוצה שהילד יהיה נוכח באירוע של הצד שלו במשפחה, צריך לבדוק עם ההורה השני איך מסתדרים. כשמדובר על זמן ארוך יותר- בוודאי ובוודאי.
אנחנו סבא-סבתא מעורבים. הילדים מכירים אותנו היטב, מטיילים ומבלים איתנו מגיל אפסי. לקחנו אותם לחופשות של מספר ימים בארץ עוד כשהיו בחיתולים, בתיאום ובהסכמת הוריהם.
כשהנכדה הגיעה לגיל בת מצווה לקחנו את שניהם (היא היתה בת 12 והוא בן 10) לטיול בת מצווה בתאילנד, למשך 3 וחצי שבועות. תיאמנו הכל חודשים מראש. באותו פסח הם היו אמורים לחגוג ביחד עם המשפחה מצד אביהם, וקיבלנו אישור לקבל אותם בחופשה. עברנו על פרטי בטיחות (טסנו טיסה יקרה בהרבה אך בטוחה, הסברנו מה-מתי-איך נעשה), על פרטי התקשרות, על התנהלות בריאותית ועל כל פרט של הטיפול היומיומי. כאמור, הם היו רגילים לבוא איתנו למספר ימים, כך שהרעיון לא היה מופרך מלכתחילה. מה שנותר היה לבדוק איך הם מגיבים לחו"ל, כך שבערך שנה לפני כן לקחנו אותם לטיול קצר בחו"ל- צירוף של חג שבועות וסופ"ש הצמוד אליו, 6 ימים. כך הכירו את תהליך היציאה לחו"ל, וראינו שביחד עם ההתרגשות הם ממצים את החוויה ומתנהגים למופת. לפני היציאה לטיול בת המצווה חששתי מפרק הזמן הממושך, מהגעגועים הביתה, להורים, לחברים. בפועל הם פשוט התמסרו לטיול, לחוויות, לבילויים. לא היה רגע אחד של "אוף" או של "רוצה הביתה". הטלפון שלי היה פתוח, הקפדנו על שיחות יומיות עם ההורים ועם הסבים מהצד השני, והם היו מאד עסוקים בתיאור החוויות היומי.
אז התשובה העקרונית: רוב החברים שלי אומרים שלא היו עומדים בטיול כל כך ארוך עם 2 נכדים, שזה מפחיד אותם ושאין להם כוחות. אצלנו זה טבעי, ואחרי כן עשינו זאת שוב כשהנכד הגיע לגיל בר מצווה. זה תלוי במערכת היחסים המשפחתית, ועד כמה הסבים והנכדים כבר מתורגלים בבילוי ממושך ביחד.

 

[oneofus]

למה לא?

זה אחלה רעיון
ולבנות שחושבות על נסיון חטיפה, תתעוררנה, זה לא סרט. לו זה היה נסיון חטיפה מספיק הי קונקשן שונה באיסטנבול.
השאלה הנכונה היא איך גומלים לסבתא על הטוב שהיא עושה.
וכשאני חושב על האימא, אני מבין מדוע התגרשו ממנה.

 

[מיקהפ]

איפה התגרשו?

"הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו שתיקח את בתו בת ה-8 ואת בת דודתה (גם בת 8) לטיול של 3 שבועות בחו"ל. רק אחרי שהזמינו את הכרטיסים עידכנו את האמא".
וותקשורת לקויה, מוזרה, אבל לקחתם את הפרשנות רחוק רחוק.
כמו שזה מוצג, אין לסבתא שום קשר לקשר, אם היה קשר, והסיפור כפי שסופר מעיד על בעל עם קשיי תקשורת או שכחה חולנית.
למה לא הרים טלפון באותה הזדמנות ודבר עם אשתו? רק לו פתרונים.
או שהיו כרטיסים זולים עם אפשרות ביטול מיידית.
מהומה רבה.

 

[shronyor35]

משהו נפלא,,

ראשית,הייתי מתפללת לסבתא -פייה שכזאת, שתיקח את הילדה לחופשה עם בת הדודה,
זה יופי של רעיון,וחוויה ענקית ל-2 הילדות,שיזכרו מילדותם לכול השנים .
אגב,
סבתי הייתה לוקחת אותי ואת אליי אליה, לכול חופשה ,וגם בחופש הגדול, לחודשיים,
כאשר היא גרה מרחק של יותר משעתיים מבית-הוריי, וכך הוריי יכלו לעבוד ברוגע ,
בתקופת החופשים,ולנו היה כיף לבלות עם סבתא בטיולים ,בבריכה ובסרטים.
&nbsp
אגב,לגבי השואלת,:
אני לא הייתי מתרגשת ולא עושה עניין, אם היו מודיעים לי על תוכנית החופשה,
רגע אחרי שהכרטיסים הוזמנו.(כנראה היתה סיבה ,,אולי נותרו 3 כרטיסים אחרונים ,ורצו להספיק לרכוש ברגע האחרון? זה לא שהסתירו,אבל הזמינו ,,ואח"כ הודיעו על זה ,
אז מה נורא כול כך ?
הייתי מסתכלת על עצם הרעיון עצמו ,שהיה מקובל עליי בכול מקרה:
הרי זה נפלא שהנכדה עם בת דודתה בנות ה-8 וסבתא ייהנו ביחד בחופשה,
ושתהיה להם חווית ילדות משותפת.
כיום אנו בעידן הפלאפוניים והסקייפ, יש תיקשור מכול מקום בשעה שרוצים ,
כך שהתקשורת כיום,מסירה דאגות וזה נוח ומקסים .
הם הרי לא טסות לג'ונגלים ,או לכבוש את הרי ההימלייה,אז שיטוסו יבלו ייהנו,
ויעשו חופשה של כיף אמיתי ,עם סבתא.אין צורך בהיסטרייה,ובכול ה"סרטים" שמסביב.
&nbsp
שימי את עצמך לרגע במקום הילדה, שמרגישה הכי גרוע בביטול הטיסה ,
זה גרימת עוגמת נפש עצומה ל- 2 הילדות בנות ה-8, שיהיה זיכרון כואב ורע ,
ובלתי נסלח מצידם, ויזכרו זאת לאימא לכול החיים,וזה חבל.
&nbsp
לכן אולי כדאי שתחשבי שוב: גם עם בן זוגך לא נהגת לפי צפיותייך, ועשה טעות לדעתך, ואם זה חשוב לך להיות היוזמת והמתכננת, הייתי מחזירה את הגלגל לאחור ,מזמינה כרטיסים ,באם עדיין זה אפשרי,בכדי שתהיה חווית ילדות מקסימה ,לילדה עם בת הדודוה - שיחוו חופשה חלומית עם סבתא.
&nbsp
וכול הכבוד לסבתא הנהדרת,שהייתה מוכנה לעשות את החופשה עם הנכדות בחו"ל,
שבוודאי הם אהובות עליה מאוד.
כדאי שתבדקי אם אפשר עדיין לתקן ,ובכך למנוע את כאב -הלב מ-2 הילדות.
&nbsp