אם הבנתי נכון את השאלה
אז אענה. למרות שאני לא מתעסקת עכשיו בסוסים באופן יומיומי, אני יכולה להגיד ולהתכוון ל-150% מזה (לפחות
), שזה חסר לי בצורה אותה אני בכלל לא מסוגלת להסביר. יש משהו בסוסים, שמצד אחד נורא משחרר, נורא שונה מכל הלחצים האחרים בחיים (בצפר, חברים, מסגרות מסויימות אחרות), ומצד שני - הוא כן מסגרת שמלמדת אותך אחריות, תפקוד תחת לחץ (לפעמים) ועוד תכונות, שמעבר לרכיבה כספורט, אני באמת מאמינה שצריכות להיות בכל אדם (סבלנות וביטחון עצמי, למשל). בפעמים המעטות שאני נמצאת עכשיו בסביבת סוסים, זו תחושה לגמרי אחרת ממה שאני חווה כל יום; זה כאילו, לא הייתי אומרת "קריז" של חוסר בסוסים, לא עכשיו לפחות, כי באיזשהו מקום התרגלתי להיות רחוק מזה - אבל "high" כשאני כן נמצאת איתם (במיוחד עם סוסה מסויימת
). מן שחרור כזה מכל מה שמלחיץ אותי, מעצבן אותי, מציק לי... ותחושה שאפשר להיות הכי אמיתיים והכי חופשיים. זה מאוד חסר לי כשיגרה, בסה"כ, אבל למרות שלא חשבתי שאסתדר בלי השיגרה הזו - אני כן (פשוט קשה הרבה יותר
)