GrEeNwOmAn
New member
סוסים מיניאטורים../images/Emo179.gif
מישהו יכול להביא מידע ותמונות על סוסים מיניאטורים?
מישהו יכול להביא מידע ותמונות על סוסים מיניאטורים?
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
סוסים מיניאטורים
- פותח הנושא GrEeNwOmAn
- פורסם בתאריך
gezer ממין נקבה
New member
אני לא בטוחה שזאת התמונה אבל
יש לי בחווה 4 כאלו ועוד 2 בדרך!
יש לי בחווה 4 כאלו ועוד 2 בדרך!
gezer ממין נקבה
New member
זאת לא התמונה!
זאת התמונה
זאת התמונה
gezer ממין נקבה
New member
בתמונות הם לא רנאים כאלו גדולים
כי אני מצלמת מלמטה חח
כי אני מצלמת מלמטה חח
gezer ממין נקבה
New member
חח גדולים=קטנים
זה פרק מעבודת חקר שעשיתי על סוסים
הסוס המיניאטורי סוס מיניאטורי אינו תוצר של הטבע אלא של הכלאות מלאכותיות, שיצרו גזע חדש של סוסים. לא ממש ברור מתי והיכן התפתחו לראשונה הסוסים המיניאטוריים. האנגלים טוענים שהכויות היוצרים שייכות להם, זאת מכיוון שסוסים מיניאטוריים מתועדים בציורים כבר מהמאה ה-16, כששימשו חיות שעשועים של האצולה הבריטית. גם הארגנטינאים טוענים לראשוניות. ידוע כי בתחילת המאה הקודמת התפתח בארגנטינה זן של סוסים מיניאטוריים שנקרא סלבלה. כיום מקובל שהסוסים המיניאטוריים התפתחו במקביל באנגליה ובארגנטינה. הסוסים הארגנטינאים המיניאטוריים נוצרו כנראה מסוסים אינדיאנים מאד קטנים ורזים שעברו שנים של סלקציה מכוונת והעבירו את תכונותיהם הלאה לצאצאיהם עד שנוצר זן חדש וקומפקטי. הסוסים המיניאטוריים האנגלים פותחו מפונים מקומיים (פוני שטלנד). אין להם את הפרופורציות היפות של הסוסים האמריקאיים והם נראים יותר כמו חביות קטנות. מאוחר יותר הוכלאו הסוסים המיניאטוריים עם גזעי סוסים נוספים. כך נוצרו סוסים מיניאטוריים בעלי מראה של סוס ערבי (שהיו הנפוצים ביותר בשנות השמונים), סוסי טורוברד (הנפוצים ביותר בשנות התשעים), וסוסי קווטר. בבריטניה תמיד הייתה האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם של סוסי פוני וסוסים מיניאטוריים עד שיום אחד החליט הנרי ה-8 שבאנגליה יהיו סוסים גדולים בלבד והורה להשמיד את כל הסוסים הקטנים. סוסי הפוני והסוסים המיניאטוריים ניצלו מהכחדה רק הודות לכמה אוהבי בעלי חיים וצוענים שהחביאו אותם והציגו אותם כאטרקציה ייחודית בקרקסים ובפסטיבלים ברחבי אירופה. בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת הובאו הפונים והסוסים המיניאטוריים למכרות זהב ופחם בארצות הברית לצורך גרירת עגלות. גודלם היווה יתרון גדול במחילות הצרות והנמוכות שמתחת לאדמה. גם הקאובויים נהגו לגדל לצד סוסי העבודה הגדולים שלהם את הסוסים הקטנים בשביל הכיף וכצעצוע לילדים. רק בתחילת שנות השמונים הפך גידול הסוסים המיניאטוריים בארצות הברית ללהיט, הוקמו עמותות שניהלו רישום מדויק של סוסים ושושלות יוחסין, ופעלו לשימור וטיפוח הסוסים המיוחדים. בעולם יש כיום כארבעים אלף מגדלי סוסים מיניאטוריים, רובם חיים בארצות הברית. מחירו של הסוס המיניאטורי בדרך כלל גבוה הרבה יותר מזה של סוס גדול. מחירו של סוס מיניאטורי שזכה בתחרויות יופי עולמיות יכול להגיע למאות אלפי דולרים. סיח מיניאטורי נולד בגובה של כארבעים עד 50 סנטימטרים, ושוקל עד עשרה קילוגרמים. מיניאטורי בוגר מגיע למשקל של בין שלושים למאה קילוגרמים, וגובהו אינו עולה על שמונים ושישה סנטימטרים. ככל הידוע, גובהו של הסוס הבוגר הקטן היותר הוא חמישים ושישה סנטימטרים ושמונה מילימטרים. סוס מיניאטורי זהה לסוס רגיל מכל הבחינות, למעט העובדה שלא ניתן לרכב עליו. סוס מיניאטורי זקוק לאותם חיסונים וטיפולים שלהם זקוק הסוס הרגיל, ותוחלת חייהם זהה (כשלושים שנה). סוס מיניאטורי אינו מודע לעובדה שהוא קטן, והוא מתנהג כסוס גדול (הוא יזנק למשל על סוס גדול שמתקרב לנקבה שלו). מבחינת המגדל, לסוס המיניאטורי כמה יתרונות בולטים. אמנון עזרא, מגדל: "לסוס גדול יש המון כוח. הוא הרבה יותר חזק ממך, אבל הוא צריך לחשוב כי אתה חזק ממנו בהרבה. בשביל זה צריך להשתמש בהרבה מאד פסיכולוגיה. על הסוס המיניאטורי הבעיה הזאת לא קיימת, כי אתה באמת יותר חזק ממנו. מה שאומר, שעם סוס מיניאטורי אתה יכול להישאר עצמך, שליו ורגוע, ללא הצגות. למיניאטוריים יכולת הסתגלות טובה יותר לכל תנאי מזג אויר והם גם יותר עצמאיים וחכמים. אם למשל אתה מציב לסוס רגיל מוט בגובה החזה, הוא פשוט יעמוד ולא ינסה לנתר מעליו או לעבור מתחתיו. סוס מיניאטורי מיד יתכופף מתחת למוט ויעבור". הסוסים המיניאטוריים נותנים הרבה ומבקשים מעט. הם קלים לגידול, אוכלים הרבה פחות, ואינם צריכים הרבה מקום. הם ידידותיים במיוחד ומתאימים לגידול על ידי ילדים.
הסוס המיניאטורי סוס מיניאטורי אינו תוצר של הטבע אלא של הכלאות מלאכותיות, שיצרו גזע חדש של סוסים. לא ממש ברור מתי והיכן התפתחו לראשונה הסוסים המיניאטוריים. האנגלים טוענים שהכויות היוצרים שייכות להם, זאת מכיוון שסוסים מיניאטוריים מתועדים בציורים כבר מהמאה ה-16, כששימשו חיות שעשועים של האצולה הבריטית. גם הארגנטינאים טוענים לראשוניות. ידוע כי בתחילת המאה הקודמת התפתח בארגנטינה זן של סוסים מיניאטוריים שנקרא סלבלה. כיום מקובל שהסוסים המיניאטוריים התפתחו במקביל באנגליה ובארגנטינה. הסוסים הארגנטינאים המיניאטוריים נוצרו כנראה מסוסים אינדיאנים מאד קטנים ורזים שעברו שנים של סלקציה מכוונת והעבירו את תכונותיהם הלאה לצאצאיהם עד שנוצר זן חדש וקומפקטי. הסוסים המיניאטוריים האנגלים פותחו מפונים מקומיים (פוני שטלנד). אין להם את הפרופורציות היפות של הסוסים האמריקאיים והם נראים יותר כמו חביות קטנות. מאוחר יותר הוכלאו הסוסים המיניאטוריים עם גזעי סוסים נוספים. כך נוצרו סוסים מיניאטוריים בעלי מראה של סוס ערבי (שהיו הנפוצים ביותר בשנות השמונים), סוסי טורוברד (הנפוצים ביותר בשנות התשעים), וסוסי קווטר. בבריטניה תמיד הייתה האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם של סוסי פוני וסוסים מיניאטוריים עד שיום אחד החליט הנרי ה-8 שבאנגליה יהיו סוסים גדולים בלבד והורה להשמיד את כל הסוסים הקטנים. סוסי הפוני והסוסים המיניאטוריים ניצלו מהכחדה רק הודות לכמה אוהבי בעלי חיים וצוענים שהחביאו אותם והציגו אותם כאטרקציה ייחודית בקרקסים ובפסטיבלים ברחבי אירופה. בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת הובאו הפונים והסוסים המיניאטוריים למכרות זהב ופחם בארצות הברית לצורך גרירת עגלות. גודלם היווה יתרון גדול במחילות הצרות והנמוכות שמתחת לאדמה. גם הקאובויים נהגו לגדל לצד סוסי העבודה הגדולים שלהם את הסוסים הקטנים בשביל הכיף וכצעצוע לילדים. רק בתחילת שנות השמונים הפך גידול הסוסים המיניאטוריים בארצות הברית ללהיט, הוקמו עמותות שניהלו רישום מדויק של סוסים ושושלות יוחסין, ופעלו לשימור וטיפוח הסוסים המיוחדים. בעולם יש כיום כארבעים אלף מגדלי סוסים מיניאטוריים, רובם חיים בארצות הברית. מחירו של הסוס המיניאטורי בדרך כלל גבוה הרבה יותר מזה של סוס גדול. מחירו של סוס מיניאטורי שזכה בתחרויות יופי עולמיות יכול להגיע למאות אלפי דולרים. סיח מיניאטורי נולד בגובה של כארבעים עד 50 סנטימטרים, ושוקל עד עשרה קילוגרמים. מיניאטורי בוגר מגיע למשקל של בין שלושים למאה קילוגרמים, וגובהו אינו עולה על שמונים ושישה סנטימטרים. ככל הידוע, גובהו של הסוס הבוגר הקטן היותר הוא חמישים ושישה סנטימטרים ושמונה מילימטרים. סוס מיניאטורי זהה לסוס רגיל מכל הבחינות, למעט העובדה שלא ניתן לרכב עליו. סוס מיניאטורי זקוק לאותם חיסונים וטיפולים שלהם זקוק הסוס הרגיל, ותוחלת חייהם זהה (כשלושים שנה). סוס מיניאטורי אינו מודע לעובדה שהוא קטן, והוא מתנהג כסוס גדול (הוא יזנק למשל על סוס גדול שמתקרב לנקבה שלו). מבחינת המגדל, לסוס המיניאטורי כמה יתרונות בולטים. אמנון עזרא, מגדל: "לסוס גדול יש המון כוח. הוא הרבה יותר חזק ממך, אבל הוא צריך לחשוב כי אתה חזק ממנו בהרבה. בשביל זה צריך להשתמש בהרבה מאד פסיכולוגיה. על הסוס המיניאטורי הבעיה הזאת לא קיימת, כי אתה באמת יותר חזק ממנו. מה שאומר, שעם סוס מיניאטורי אתה יכול להישאר עצמך, שליו ורגוע, ללא הצגות. למיניאטוריים יכולת הסתגלות טובה יותר לכל תנאי מזג אויר והם גם יותר עצמאיים וחכמים. אם למשל אתה מציב לסוס רגיל מוט בגובה החזה, הוא פשוט יעמוד ולא ינסה לנתר מעליו או לעבור מתחתיו. סוס מיניאטורי מיד יתכופף מתחת למוט ויעבור". הסוסים המיניאטוריים נותנים הרבה ומבקשים מעט. הם קלים לגידול, אוכלים הרבה פחות, ואינם צריכים הרבה מקום. הם ידידותיים במיוחד ומתאימים לגידול על ידי ילדים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.