סוס שמת...

[Lulinelo]

סוס שמת...

הכרתם פעם סוס שמת?

מי סיפר לכם?

איך זה קרה?

איך הצלחתם להתגבר (אם בכלל..)?

מי עזר לכם במיוחד??

 

[•°•Horse Lover•°•]

הכרתי די הרבה לצערי...../images/Emo7.gif../images/Emo16.gif../images/Emo107.gif

הראשון היה ווקר ז"ל, מת מוות אכזרי ביותר... מישהי השאירה אותו עם ראשיית בית בתא (וזה רק מראה כמה שזה מסוכן!!!!) והוא ניסה לפתוח את המנעול של התא, הראשייה נתקעה במנעול והוא נבהל ושבר לעצמו את המפרקת... הייתי עצובה כשהוא מת אבל זה היה כשהייתי חדשה בחווה אז לא הכרתי אותו הרבה זמן (שזה אומר שעוד לא לגמריי נקשרתי אליו), אבל השיעור הראשון שלי היה עליו והוא היה סוס ממש מיוחד, היה טוב לרוכבים בכל הרמות... ממש עצוב...

נודע לי על מותו שבוע אחרי שבאתי לחווה, הייתי ממש בהלם כששמעתי... השני היה ארמני ז"ל, לקחו אותו לטיול בחוץ וקשרו אותו, הצרה היא שהוא ידע לפתוח קשרים אז הוא פתח את הקשר, רץ לכביש ונדרס...

ממש באותו יום שהוא נדרס הייתי בחווה, זה היה מפחיד ומזעזע... כולם לא הפסיקו לבכות... גם אליו עוד לא ממש נקשרתי אבל זה גם היה מאוד עצוב ומבהיל... השלישי הוא ארל גריי ז"ל, סטאליון מדהים שמת מהתקף קוליק, אבל בשיבה טובה, בגיל 28. הוא כבר היה חולה כמה זמן והרגישו שמשהו לא בסדר איתו אז זאת לא הייתה ממש הפתעה, אבל הוא סוס שכבר מאוד מאוד נקשרתי אליו, לא הפסקתי לבכות כשהודיעו לי. הוא עדיין חסר לי מאוד, אני עדיין מתגעגעת אליו, אבל לאט לאט השלמתי (בחוסר רצון) עם העובדה שאין מה לעשות... לפעמים פשוט צריך להסתכל קדימה ולהמשיך הלאה. אבל עדיין, לא היה ולא יהיה עוד סוס מדהים כמוהו...

מה עזר לי? הרבה דיבורים עם חברות, עם המשפחה, עם אנשים מהחווה. אבל עדיין יש לי חור ענק בלב. הרביעי (ככל הנראה, כמה שזה עצוב להגיד...) זה טוויל, שבגלל שאני לא בטוחה במיליון אחוז שהוא מת אני לא רוצה לכתוב ז"ל, אבל מכרו אותו עם סרטן מאוד מתקדם ברגל ואמרו שיש לו מקסימום כמה חודשים לחיות ומאוד סביר להניח שהוא כבר לא איתנו יותר... הייתי אומרת שזה הסוס שהכי קידם אותי ברכיבה, הוא היה מדהים פשוט... אני נורא מתגעגעת אליו.......

כששמעתי שמכרו אותו אז גם הייתי בהלם, לא חושבת שבכיתי אבל כן הייתי כמה שבועות בדיכאון... אני לא חושבת שלגמריי מתגברים על כאלה דברים, רק משלימים איתם... החמישי (ומקווה שגם האחרון) זה רון ז"ל, מת מוות מאוד לא צפוי מהתקף קוליק, בגיל 12. עצוב מאוד...

הוא סוס שפחות יצא לי להכיר אבל היה לו לב זהב....

חוץ מזה יש עוד סוסים ששמעתי עליהם שהם מתו אבל אני לא אפרט....

 

[זאבת ערבה]

הסוסה שלי - קלואי

שמתה בגיל 18 מהתקף קוליק - אני ליוויתי את קלואי לבית החולים הוטרינרי והייתי איתה עד שהכניסו אותה לניתוח, הוטרינר שטיפל בה (במקרה היה מומחה מחול בארץ שהתמחה בטיפול בקוליק מהסוג הזה - איש מדהים שממש דיבר עם הסוסה והיא הבינה אותו) הבטיח לי להתקשר ברגע שיהיה משהו חדש והוא הבטיח שיהיה בסדר ושאני אלך הביתה לישון (היה 11 בלילה). אני נתתי לקלואי נשיקה על המצח ליטפתי אותה בלחיים וזאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה. באחת וחצי בלילה קבלתי טלפון שקלואי שלי מתה שהיא לא שרדה את הניתוח. אני זוכרת אותה עד היום ומתגעגעת אליה נורא... אני לצערי לא התגברתי על הכאב מה שהוביל אותי להפסיק לרכב. אני זוכרת את האימון האחרון אחרי המוות שלה רכבתי על סוסה אחרת אבל עם הציוד של קלואי ופשוט לא יכולתי להפסיק לבכות. אני עדין מתאבלת עליה (שש שנים - לאנשים זה נראה מוזר אבל היא הייתה כזה חלק חשוב ממני ) ושומרת כל דבר שיש לי ממנה כולל קבוצת שיער מהזנב שלה. הורי ניסו לעודד אותי ורצו (ועדין רוצים כל פעם שאנחנו רואים סוסים יחד הם שואלים אותי) לקנות לי סוס חדש אבל לא יכולתי. לאט לאט התרחקתי מהענף והיום הוא נורא חסר לי (אני עדין חולמת על סוסים ועל קלואי). אנשים לא מבינים עד כמה חזק הקשר בין הרוכב לסוסו וכמה אהבה אפשר לקבל מהחיה המדהימה הזאת.

 

[סוסים לא מתפנים]

../images/Emo7.gif

 

[2eye]

../images/Emo201.gif

 

[SUFA theOUEEN]

די הרבהה..

 

[סוני DSCH1]

עונה

הרבה סוסים מתו לי לנו מכול מיני מצבים רפואים ילדי החווה סיפרו לי על מקרה אחד ושני מקים הייתי שם אחד מהם היה שסיייח שלנו שבר את הרגל וירדימו אותו והשנייי היה יותר קשה זאת הייתה הסוסה שקיבתי לטפל בה אחרי מקרה של אסון ששרפו אותה היא הייתה בהריון אז ה היה יותר קשה אני טיפלתי בה מהיום הראשון היתי חדשה בכול העסק של הטיפול הויטראנרי או בכלל של הסוסיםן הייתי שם שנה וחצי בענף היא לא סבלה ממש היא התחילה להחלים אפילו המליטה סייח מדהים אך לאחר שלוש חודשים קרה א סון היא התחילה להדרדר הבטן שלה הייתה אסון הבטן נפלה לה כול העברים שלה נפלו היא התחילה לאכול את עצמה אז לקחו לי את הסייח והשאירו לי אותה היא הייתה אוכלת לעצמה את הבטן כי היא לא הרגישה אותו היו קוראים לי מבית הספא לבאו לטפל בה כי אף אחד אחר לא הצליח ואז היא התחילה להתעלף אני זוכרת את הפעם ה רשאונה היא נפלה לי חשבתי שהיא מתה אבל היא קשמה זה היה אסוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן לאחר חודש אמרתי זה אני הולכת לדבר עם הבעלים שירדימו אותה והם הסכימו לקחנו אותה לרפת ושם המיתיתי אותה ואני שמחה שעתיתי את זה אך מרגישה אשמה הסייח שלה בוניטו-סהר נולד16 לינואר 2006 הרדמתי את הסוסה גזיתוש1 למאי 20006

 

[קפלניתתת]

יותר מדי...

כמו שדניאלה אמרה... ווקר, שלדעתי היה הסוס הראשון של כל ילד בחווה... ארמני, ארל, טוויל, רון, ולדעתי גם פיקאסו כבר לא נמצא איתנו... אני מקווה שלא יהיו יותר מקרים כאלה!!

 

[ver ver]

גולום מת?

 

[שירלי317]

הכרתי.. לצערי

לא מעט.. אחד זכור לי, למרות שהיה אצלנו לשבוע בלבד, הגיע אלינו לאוניל פעם סוס משוטט, סוס מדהים ומתוק, אפור. הודענו למשטרה ובנתיים טיפלנו בו ונקשרנו אליו. אחרי כשבוע הופיע בחור צעיר, הוכיח בעלות על הסוס וביקש לקחת חזרה לביתו, כשהביא רק ראשיית בית וחבל. אמא שלי לא הסכימה להרשות לו לרכב על הסוס עם ראשיית בית עד לביתו (שאם אני זוכרת נכון היה בבית עובד, מרחק לא קטן מרחובות..) כך שהוא חזר לאחר זמן מה עם ציוד רכיבה וביקש לקחת את הסוס אל מעבר לכביש ליד בניין של חבר ואחר כך תכנן לחזור לביתו. אמא שלי ניסתה להתעקש שישאיר בנתיים את הסוס פה ואחרי הביקור יבוא לקחת אותו, הוא לא יברח לשום מקום.. אך הבחור הצעיר התעש, עבר את הכביש הסואן ביותר, הכביש העוקף של רחובות, למזלו בשלום, קשר את הסוס בתחתית הבניין ועלה לחברו. ירד, לקח את הסוס אך לא הספיק לעבור את הכביש עד סופו, הסוס נבהל מאחת המכוניות, העיף את הבחור הצעיר מרחק גדול ונפצע מעט מהמכונית, הסוס הגיע חזרה לחווה, לפתע מצאו אותו עומד במרעה כמה מחברי החווה שיודעו על כך שהוא נמסר לבעליו החוקיים, צלצלו לאמא שלי מבולבלים, והיא הגיעה למקום. לסוס היו שריטות מעטות ולא נראה היה כי נפגע קשה. למחרת בבוקר, אמא שלי הגיעה לאורווה על מנת להאכיל את הסוסים, ומצאה את הסוס המדהים ההוא, התמים, שוכב מת על מצע התא. כנראה שנפגע פגיעות פנימיות ולחץ. כשבוע לאחר מכן שמענו שמועות כי אותו בחור עקשן נפטר מפצעיו.. אך לאחר חצי שנה הגיע בחור צעיר לחווה וסיפר כי הרופאים מצאו דרכים חדישות והצילוהו, הוא נראה כאילו ללא פגע. אילו רק היו מצליחים להציל את הסוס המסכן...

לזכר מיסטר אוניל, פיפי, פונפון, סופר, בלונדה, הסייח, ג'וני, שחר ועוד כל כך הרבה...

כואב להיזכר..

 

[fliperit]

כן....

מי סיפר לי? אני הייתי זאת שגילה שהסוסה שברה את הרגל ואני טיפלתי בה כל אחר הצהריים באותו יום שבת. למחרת בצהריים הגעתי לחווה ואמרו לי שהרדימו אותו... איך זה קרה? היא הייתה משחוררת עם הסוסים במגרש ואחד מהם בעט בה ושבר לה את הרגל....בגלל זה הרדימו אותה איך הצלחתם להתגבר? היא הייתה סוסה שאימנתי קצת זמן, ומאוד אהבתי אותה...אבל הזמן עשה את שלו, ועכשיו עצוב לי רק כשאני חושבת על זה. מי עזר לי? אף אחד...מאוד קשה לי עם לשתף ברגשות....עזרתי לעצמי

 

[2eye]

אני

הכרתם פעם סוס שמת? מי סיפר לכם? איך זה קרה? איך הצלחתם להתגבר (אם בכלל..)? מי עזר לכם במיוחד?? ן, הכרתי שניים, לפחות שניים בוודאות. הראשונה, זה היה מזמן. חיחאנצ'ה <- אם ככה כותבים את השם שלה, אולי ב כ', הייתה בג'וקי קלאב [רשפון] של דוד שלי, באנו לעשות סיור בחווה [זו הייתה עוד התקופה בה רכבתי שם, - מה שאומר לפני גיל 7] היא הייתה משוחררת במנז', ואנחנו [אני אבא שלי ואח שלי] ועוד כמה אנשים עמדנו מסביב, עם גזרים. פתאום היא התחילה "לפתוח" ונפלה. היה לה התקף לב. דוד שלי לא היה שם, הלכנו אליו הביתה, הוא לא האמין, היה בטוח שאנחנו עובדים עליו הייתי ילד קטן, לא ממש הבנתי את העניין. הסוס השני- לאו D ז"ל חבר שלי היה עליו בפנסיון,הוא היה אצלנו בחווה, זה קרה שהייתי בחו"ל, או איפשהוא אחר, לא הייתי בחווה. באמצע החודש, ממש לפני שהבעלים של הסוס תכנן לשלוח אותו לחו"ל בנסיון למכור אותו, ללא ידיעת הפנסיון, הסוס מת מסיבוב בקיבה. הבעלים שמח, כי קיבלת כסף מהביטוח. איך אפשרררר???? זה שהיה פנסיון על הסוס סיפר לי שחזרתי. היה עצב, אבל זה עבר עם הזמן, לא הייתי קשור אליו מדי.