סוף דבר
"ולפעמים אין תווים ובכל זאת מוכרחים להמשיך לנגן", אבל לפעמים אין הרמוניה במוסיקה, ושנינו. שנינו מדברים הרבה על פוסט, לא? אבל אפשהוא אנחנו שמרנים שרוצים הרמוניה. אני מסתכל אחורה על השבועות האחרונים ונדהם מהסערה, שעכשיו ששככה אני מרגיש מרוקן מכוחות. אני תוהה, אהבנו, אני אוהב ויש לי הרגשה שגם את אבל את הפשרה שהייתה מאפשרת לשני אנשים שחולקים הרבה למסד את הסערה, שתשקוט אבל לא לגמרי אלא לבריזה נעימה שמאפשרת לטייל יד ביד על חוף לא היינו מסוגלים להגיע. ואין בי כעס, גם לא צער על שיכול היה להיות והוחמץ. גם לא אדישות נוכח אהבה שנגמרה ושאת אומרת עתה "אתה תמצא מישהי" תחת להגיד "אני כאן בשבילך", הרי אני סיימתי כשלא הצלחנו לסיים. רק עצב יש בי על שאהבה אין בה מספיק.
"ולפעמים אין תווים ובכל זאת מוכרחים להמשיך לנגן", אבל לפעמים אין הרמוניה במוסיקה, ושנינו. שנינו מדברים הרבה על פוסט, לא? אבל אפשהוא אנחנו שמרנים שרוצים הרמוניה. אני מסתכל אחורה על השבועות האחרונים ונדהם מהסערה, שעכשיו ששככה אני מרגיש מרוקן מכוחות. אני תוהה, אהבנו, אני אוהב ויש לי הרגשה שגם את אבל את הפשרה שהייתה מאפשרת לשני אנשים שחולקים הרבה למסד את הסערה, שתשקוט אבל לא לגמרי אלא לבריזה נעימה שמאפשרת לטייל יד ביד על חוף לא היינו מסוגלים להגיע. ואין בי כעס, גם לא צער על שיכול היה להיות והוחמץ. גם לא אדישות נוכח אהבה שנגמרה ושאת אומרת עתה "אתה תמצא מישהי" תחת להגיד "אני כאן בשבילך", הרי אני סיימתי כשלא הצלחנו לסיים. רק עצב יש בי על שאהבה אין בה מספיק.
