תמיד איתנו
New member
סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר ../images/Emo23.gif
כמה נכון המשפט... לעיתים קרובות עולה בשיחותינו בפורום הנושא של ההכרה באבדן שחווינו, ומנגד הרצון והכמיהה להמשיך..., כלומר להיפרד במידה מסוימת מן התינוק/ת/ות שאיבדנו, לאגור כוחות, להתמודד ולצעוד הלאה במסע החיים. נכון, לא מדובר על התכחשות לאבדן חלילה או ניסיון לדחוק אותו לצמיתות, כי זו לא הכוונה. כיצד עושים זאת? אני מעונין לכתוב מאמר בפורום, מורכב רובו ככולו בהתלבטויות שלנו וכיצד אנו מתמודים/ות עם הדילמה, כיצד ממשיכים הלאה? כיצד ממשיכים במסע החיים, מנסים להתגבר על האבדן וזאת מבלי לשכוח אותו ולתת לו מקום בחיינו? חלקנו משתתפים בקבוצות תמיכה, חלקנו בוחרים בטקס פרידה, חלקנו בוחרים בטיפול ברפואה אלטרנטיבית... כל אחת ואחד מתמודד/ת בצורה שונה. לכן, שוב, אודה לך אם תקדיש זמן לכתוב את תחושותיכם לגבי "סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר". כיצד את/ה מתמודד/ת,וכאמור אערוך את הודעותיכן/ם בצורת מאמר מכובד לקטגורית המאמרים בפורום. תודה על שיתוף הפעולה, תמיד שלכן/ם תמיד איתנו
כמה נכון המשפט... לעיתים קרובות עולה בשיחותינו בפורום הנושא של ההכרה באבדן שחווינו, ומנגד הרצון והכמיהה להמשיך..., כלומר להיפרד במידה מסוימת מן התינוק/ת/ות שאיבדנו, לאגור כוחות, להתמודד ולצעוד הלאה במסע החיים. נכון, לא מדובר על התכחשות לאבדן חלילה או ניסיון לדחוק אותו לצמיתות, כי זו לא הכוונה. כיצד עושים זאת? אני מעונין לכתוב מאמר בפורום, מורכב רובו ככולו בהתלבטויות שלנו וכיצד אנו מתמודים/ות עם הדילמה, כיצד ממשיכים הלאה? כיצד ממשיכים במסע החיים, מנסים להתגבר על האבדן וזאת מבלי לשכוח אותו ולתת לו מקום בחיינו? חלקנו משתתפים בקבוצות תמיכה, חלקנו בוחרים בטקס פרידה, חלקנו בוחרים בטיפול ברפואה אלטרנטיבית... כל אחת ואחד מתמודד/ת בצורה שונה. לכן, שוב, אודה לך אם תקדיש זמן לכתוב את תחושותיכם לגבי "סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר". כיצד את/ה מתמודד/ת,וכאמור אערוך את הודעותיכן/ם בצורת מאמר מכובד לקטגורית המאמרים בפורום. תודה על שיתוף הפעולה, תמיד שלכן/ם תמיד איתנו