סוף העבודה מהבית?

אני מתראיינת כרגע לא מעט, ושמתי לב לעובדה שרוב המקומות דורשים חזרה כמעט מוחלטת למשרדים. אלו שעדיין רוצים ליצור רושם של היברידיות מאפשרים יום עבודה בשבוע מהבית, ובאופן קיצוני אולי יומיים.

התראיינתי בחברה שהמשרדים שלה נמצאים באיזור התעשיה של ראש העין - מיקום שהוא פקק אחד גדול בשעות הלחץ, כשתחנת הרכבת שם רחוקה מאוד מאיזור התעשיה וגם דורשת מעבר בפקקים (אני מדברת מניסיון אישי של מי שהית צריכה די מזמן להגיע לשם לקורס). ולמרות שכנראה שאין עובדים שלא יאלצו לסבול מהפקקים האלו - החברה מתעקשת לחזור לשבוע עבודה מלא מהמשרדים.

המקרה הספציפי הזה הזכיר לי חוויית ראיונות אחרת שהיתה לי בערך שנתיים או שלוש לפני הקורונה, כשכולנו עבדנו מהמשרד במשרה מלאה. התראיינתי לחברה שנמצאת באיזור התעשיה של נתניה, שהוא מקום שהוא כן נגיש מאוד ברכבת מאיזור תל אביב. בדיוק בתקופה שהתראיינתי שם בנו את תחנת הרכבת שלדעתי קרויה ״ספיר״ שנמצאת באמצע איזור התעשיה והפכה אותו לנגיש באופן מאוד טוב.

ועדיין, היה מדובר על חברה שבכל זאת נדרשה נסיעה כזו או אחרת כדי להגיע למשרדים שלה. אבל החברה הספציפית היתה אז בבעלות פרטית - והבעלים התעקש לדרוש יום עבודה אחיד מכל העובדים. אם בחברה ״סטנדרטית״ עובדים תשע שעות אבל שעת ההתחלה נעה סביב שמונה עד תשע וחצי, ובהתאם שעת העזיבה נעה סביב חמש עד שש וחצי - הבעלים דרש שאצלו בחברה כולם יעבדו פונקט מתשע עד שש. בלי גמישות, אלא אם יש סיבה ספציפית.

חוץ מהנושא הזה החברה נשמעה לי מעולה - התפקיד היה מעניין ומשמעותי, וגם המוצר שהחברה ייצרה הוא מוצר משמעותי בתעשייה הרפואית וממש מציל חיים. גם האנשים עצמם נראו מקסימים, והמשרדים היו במרחק הליכה מאיקאה. אבל עדיין משהו בסעיף הזה נשמע לי מטריד ובגלל שהתלבטתי יותר מידי עד כמה זה מפריע לי ודחיתי את הראיון האחרון בחברה בגלל זה, פיספסתי את התפקיד.

זו רק דוגמא ספציפית לנושא של איזון עבודה בית, אבל ברור שיש פה דינמיקה שבה בשוק של עובדים המעסיקים יאלצו להיות גמישים יותר בכל מה שקשור ל״וואלה באלה״, ולעומת זאת בשוק של עובדים, מעסיקים ובמיוחד אלו השמרניים יותר ינסו לחזור כמה שיותר למשרד. ובתור מי שהתחילה את המשרה הקודמת שלה בתקופת הקורונה ובעבודה מלאה מהבית, אני רואה גם יתרונות לחזרה למשרד - יש לי תחושה שהקליטה שלי גם מבחינה מקצועית וגם ברמה האישית היתה טובה ומהירה משמעותית בעבודה פנים מול פנים.

אבל לכולנו ברור שגם לעבודה מהבית יש יתרונות משלה עבור העובדים, שלעיתים קרובות גם מתרגמים ליתרונות עבור החברה (למשל היכולת לעבוד ברצף בשעות שפעם היו נתפסות על ידי נסיעות, או יכולת לגייס מאיזור גיאוגרפי נרחב יותר).

החשד שלי הוא שהתקופה הזו שבה העבודה מהבית מצטמצמת בצורה כזו משמעותית, תמנע את החזרה שלה להיות מה שהיא היתה בתקופת הקורונה או מיד אחריה מבחינת מספר הימים שבהם אפשר לעבוד מהבית. עבור רובנו - כנראה שלהגיע למשרד יום או יומיים בשבוע גג כבר לא תהיה אפשרות, גם כשהשוק יחזור להיות שוק של עובדים.

מה דעתכם על זה? האם העבודה מהבית בכל זאת תשאר, או שגם אם היא תחזור - זה יהיה בצורה מינורית יותר?
 

דיברגנט חדש

Well-known member
אני מתראיינת כרגע לא מעט, ושמתי לב לעובדה שרוב המקומות דורשים חזרה כמעט מוחלטת למשרדים. אלו שעדיין רוצים ליצור רושם של היברידיות מאפשרים יום עבודה בשבוע מהבית, ובאופן קיצוני אולי יומיים.

התראיינתי בחברה שהמשרדים שלה נמצאים באיזור התעשיה של ראש העין - מיקום שהוא פקק אחד גדול בשעות הלחץ, כשתחנת הרכבת שם רחוקה מאוד מאיזור התעשיה וגם דורשת מעבר בפקקים (אני מדברת מניסיון אישי של מי שהית צריכה די מזמן להגיע לשם לקורס). ולמרות שכנראה שאין עובדים שלא יאלצו לסבול מהפקקים האלו - החברה מתעקשת לחזור לשבוע עבודה מלא מהמשרדים.

המקרה הספציפי הזה הזכיר לי חוויית ראיונות אחרת שהיתה לי בערך שנתיים או שלוש לפני הקורונה, כשכולנו עבדנו מהמשרד במשרה מלאה. התראיינתי לחברה שנמצאת באיזור התעשיה של נתניה, שהוא מקום שהוא כן נגיש מאוד ברכבת מאיזור תל אביב. בדיוק בתקופה שהתראיינתי שם בנו את תחנת הרכבת שלדעתי קרויה ״ספיר״ שנמצאת באמצע איזור התעשיה והפכה אותו לנגיש באופן מאוד טוב.

ועדיין, היה מדובר על חברה שבכל זאת נדרשה נסיעה כזו או אחרת כדי להגיע למשרדים שלה. אבל החברה הספציפית היתה אז בבעלות פרטית - והבעלים התעקש לדרוש יום עבודה אחיד מכל העובדים. אם בחברה ״סטנדרטית״ עובדים תשע שעות אבל שעת ההתחלה נעה סביב שמונה עד תשע וחצי, ובהתאם שעת העזיבה נעה סביב חמש עד שש וחצי - הבעלים דרש שאצלו בחברה כולם יעבדו פונקט מתשע עד שש. בלי גמישות, אלא אם יש סיבה ספציפית.

חוץ מהנושא הזה החברה נשמעה לי מעולה - התפקיד היה מעניין ומשמעותי, וגם המוצר שהחברה ייצרה הוא מוצר משמעותי בתעשייה הרפואית וממש מציל חיים. גם האנשים עצמם נראו מקסימים, והמשרדים היו במרחק הליכה מאיקאה. אבל עדיין משהו בסעיף הזה נשמע לי מטריד ובגלל שהתלבטתי יותר מידי עד כמה זה מפריע לי ודחיתי את הראיון האחרון בחברה בגלל זה, פיספסתי את התפקיד.

זו רק דוגמא ספציפית לנושא של איזון עבודה בית, אבל ברור שיש פה דינמיקה שבה בשוק של עובדים המעסיקים יאלצו להיות גמישים יותר בכל מה שקשור ל״וואלה באלה״, ולעומת זאת בשוק של עובדים, מעסיקים ובמיוחד אלו השמרניים יותר ינסו לחזור כמה שיותר למשרד. ובתור מי שהתחילה את המשרה הקודמת שלה בתקופת הקורונה ובעבודה מלאה מהבית, אני רואה גם יתרונות לחזרה למשרד - יש לי תחושה שהקליטה שלי גם מבחינה מקצועית וגם ברמה האישית היתה טובה ומהירה משמעותית בעבודה פנים מול פנים.

אבל לכולנו ברור שגם לעבודה מהבית יש יתרונות משלה עבור העובדים, שלעיתים קרובות גם מתרגמים ליתרונות עבור החברה (למשל היכולת לעבוד ברצף בשעות שפעם היו נתפסות על ידי נסיעות, או יכולת לגייס מאיזור גיאוגרפי נרחב יותר).

החשד שלי הוא שהתקופה הזו שבה העבודה מהבית מצטמצמת בצורה כזו משמעותית, תמנע את החזרה שלה להיות מה שהיא היתה בתקופת הקורונה או מיד אחריה מבחינת מספר הימים שבהם אפשר לעבוד מהבית. עבור רובנו - כנראה שלהגיע למשרד יום או יומיים בשבוע גג כבר לא תהיה אפשרות, גם כשהשוק יחזור להיות שוק של עובדים.

מה דעתכם על זה? האם העבודה מהבית בכל זאת תשאר, או שגם אם היא תחזור - זה יהיה בצורה מינורית יותר?
זאת טעות של חברות, שלא השכילו מהקורונה שהתפוקה עלתה בעבודה מהבית, זה גם חוסך מקום, אפשר לקחת מקום קטן יותר, לשלם פחות ארנונה עסקית, העובדים פחות עייפים מהפקקים, ישנים יותר, עירניים יותר ולכן יותר אפקטיביים.
 
זאת טעות של חברות, שלא השכילו מהקורונה שהתפוקה עלתה בעבודה מהבית, זה גם חוסך מקום, אפשר לקחת מקום קטן יותר, לשלם פחות ארנונה עסקית, העובדים פחות עייפים מהפקקים, ישנים יותר, עירניים יותר ולכן יותר אפקטיביים.
ומה לגבי שיתופי פעולה בין עובדים? זה לא עוזר לאפקטיביות? ומה לגבי אונבורדינג יעיל לעובדים חדשים? גם הם יהיו אפקטיביים יותר גם אם הם לא יקבלו אונבורדינג אידאלי רק כי הם ישנים יותר ולא סובלים בפקקים?
 
תלוי איפה (נראה לי שכבר היה שרשור בנושא לאחרונה, לא? או שאני מתבלבל עם קבוצת פייסבוק כזו או אחרת?)
יש חברות שעדיין מאמינות באמת בגמישות.

הניחוש שלי הוא שכשהשוק יחזור להיות שוק של עובדים, גם למעסיקים שעכשיו מאפשרים בלחץ יום אחד מהבית לא תהיה ברירה, כי הם יצטרכו לגייס ואצל עובדים רבים זה הפך להיות פרמטר מעניין, אחרי שראינו שאפשר.

לגבי זמני קליטה, אני מאוד מסכים, ואכן גם אצלנו, שהגמישות רבה, ההמלצה לחדשים היא להגיע למשרד כמה שיותר בשבועות הראשונים. בקורונה, עבדנו מאוד קשה כדי לאפשר לחדשים להיקלט בצורה סבירה למרות המרחק, ולא מעט מהנטל הזה נפל באופן טבעי על ה-buddy שלהם.
 

max256

Member
"נחזיר את 2,300 העובדים למשרד בהדרגה החל מאוקטובר. אין תחליף לאינטראקציה בינאישית"

רפי בן עמי, מנכ"ל חברת אפלייד מטיריאלס ישראל, מייחס את הצלחת החברה בשנים בהן עבדה באופן היברידי, אז הכפילה את עצמה, לקשרי העבודה החזקים שנבנו לפני כן; הביקושים לשבבים צפויים לגדול ב-50% בחמש שנים, ולמרות המלחמה - החברה צפויה לגייס 80 עובדים השנה

https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/rydohje8jg
 
"נחזיר את 2,300 העובדים למשרד בהדרגה החל מאוקטובר. אין תחליף לאינטראקציה בינאישית"

רפי בן עמי, מנכ"ל חברת אפלייד מטיריאלס ישראל, מייחס את הצלחת החברה בשנים בהן עבדה באופן היברידי, אז הכפילה את עצמה, לקשרי העבודה החזקים שנבנו לפני כן; הביקושים לשבבים צפויים לגדול ב-50% בחמש שנים, ולמרות המלחמה - החברה צפויה לגייס 80 עובדים השנה

https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/rydohje8jg
כרגע כשהשוק הוא שוק של מעסיקים, קל לצאת באמרות כאלו. השאלה מה יקרה כשהמצב הכלכלי ישתפר ונחזור למצב שבו השוק היה שוק של עובדים.
 

user32

Well-known member
מנהל
הקורונה גרמה למעסיקים לעשות את הניסוי הגדול והמקיף בעולם בנושא עבודה מרחוק. בניגוד לדעה הסובייקטיבית של העובדים, המנהלים עושים את החישובים שלהם ומסיקים מסקנות שלא תמיד עולים בקנה אחד עם התחושה של העובד הבודד. הניסוי הזה מצד אחד שבר את השמרנות של הרבה ארגונים שבעבר היו שוללים לגמרי את העבודה מרחוק והיום מודים שזו אופציה אפשרית. מנגד היא גם הוכיחה בהרבה מובנים את המחיר של חוסר אינטרקציה והעדר נוכחות פיזית שמשפיע על התפוקה וההספק.
אישית אני יכול להעיד שההשפעה החיובית או השלילית של עבודה מרחוק מאוד תלויה בסוג הארגון, אופי הפרוייקט, סגנון הניהול ויכולות הניהול של המנהלים, ובמידה רבה בעובד הספציפי, בניסיון שלו, המוטיבציה, נאמנות ואופי.
שמעתי טענה אחת מקוממת נגד חברות שהחזירו את העובדים למשרדים והיא שהמנהלים רוצים "לשלוט" בעובדים. תרשו לי לתקן: המנהלים מתעניינים בביצועים של העובדים שלהם ובתרגום הביצועים ליצירת רווחים. לא מעניין אותם לשלוט במישהו, אם המדדים היו מצביעים על תוצאות טובות יותר בעבודה מרחוק אז היו משאירים את העבודה מהבית.
 

vinney

Well-known member
הקורונה גרמה למעסיקים לעשות את הניסוי הגדול והמקיף בעולם בנושא עבודה מרחוק. בניגוד לדעה הסובייקטיבית של העובדים, המנהלים עושים את החישובים שלהם ומסיקים מסקנות שלא תמיד עולים בקנה אחד עם התחושה של העובד הבודד. הניסוי הזה מצד אחד שבר את השמרנות של הרבה ארגונים שבעבר היו שוללים לגמרי את העבודה מרחוק והיום מודים שזו אופציה אפשרית. מנגד היא גם הוכיחה בהרבה מובנים את המחיר של חוסר אינטרקציה והעדר נוכחות פיזית שמשפיע על התפוקה וההספק.
אישית אני יכול להעיד שההשפעה החיובית או השלילית של עבודה מרחוק מאוד תלויה בסוג הארגון, אופי הפרוייקט, סגנון הניהול ויכולות הניהול של המנהלים, ובמידה רבה בעובד הספציפי, בניסיון שלו, המוטיבציה, נאמנות ואופי.
שמעתי טענה אחת מקוממת נגד חברות שהחזירו את העובדים למשרדים והיא שהמנהלים רוצים "לשלוט" בעובדים. תרשו לי לתקן: המנהלים מתעניינים בביצועים של העובדים שלהם ובתרגום הביצועים ליצירת רווחים. לא מעניין אותם לשלוט במישהו, אם המדדים היו מצביעים על תוצאות טובות יותר בעבודה מרחוק אז היו משאירים את העבודה מהבית.
בעיה עם עבודה מרחוק שאני נתקלתי בה היא שזה לא תמיד עובד כשלא כולם עובדים מרחוק.

ככל שהעבודה דורשת יותר אינטראקציות, העבודה מרחוק הופכת להיות בעייתית יותר כשכל שאר האנשים עובדים במשרד. הרבה מהשיחות מפוספסות, הרבה מהתקשורת מתבצעת ב"שיחות מסדרון" שהאדם המרוחק לא יכול להשתתף בהן, הרבה תקשורת לא מילולית מתפספסת (הדוגמה שאני תמיד נותן היא שאנשים לא יכולים לראות אותי שובר את המקלדת כשאני תקוע במשהו).

נשאלת השאלה - מה הבעיה שכולם יעבדו מרחוק? התשובה לזה גם די מורכבת, אבל בצורה הכי פשטנית - לא כולם יכולים. כשיש שלושה אנשים שגרים כשותפים בדירה בתל אביב וכל אחד צועק לתוך האוזניה בישיבה אחרת, זה בלאגן. כשמישהו באמצע הישיבה צריך פתאום לטפל בילד שנכנס לו לחדר בצעדים הפגנתיים באמצע הראיון בטלויזיה - זה בעיה. לא לכולם יש סביבת עבודה בבית, לא לכולם יש יכולת להפריד בין "עבודה" ל"לא עבודה" בבית, ולא כולם רוצים את זה. ואז חוזרים לבעיה שכשחצי מהצוות במשרד - החצי השני לא מתפקד בצורה מלאה.

זה הרבה יותר מורכב ממה שאנשים חושבים, וגם חברות שעובדות באופן מרוחק באופן כללי מגבילות את עצמן מבחינת מי ירצה לעבוד אצלן ואיך הם יצליחו לתפקד.
 
הקורונה גרמה למעסיקים לעשות את הניסוי הגדול והמקיף בעולם בנושא עבודה מרחוק. בניגוד לדעה הסובייקטיבית של העובדים, המנהלים עושים את החישובים שלהם ומסיקים מסקנות שלא תמיד עולים בקנה אחד עם התחושה של העובד הבודד. הניסוי הזה מצד אחד שבר את השמרנות של הרבה ארגונים שבעבר היו שוללים לגמרי את העבודה מרחוק והיום מודים שזו אופציה אפשרית. מנגד היא גם הוכיחה בהרבה מובנים את המחיר של חוסר אינטרקציה והעדר נוכחות פיזית שמשפיע על התפוקה וההספק.
אישית אני יכול להעיד שההשפעה החיובית או השלילית של עבודה מרחוק מאוד תלויה בסוג הארגון, אופי הפרוייקט, סגנון הניהול ויכולות הניהול של המנהלים, ובמידה רבה בעובד הספציפי, בניסיון שלו, המוטיבציה, נאמנות ואופי.
שמעתי טענה אחת מקוממת נגד חברות שהחזירו את העובדים למשרדים והיא שהמנהלים רוצים "לשלוט" בעובדים. תרשו לי לתקן: המנהלים מתעניינים בביצועים של העובדים שלהם ובתרגום הביצועים ליצירת רווחים. לא מעניין אותם לשלוט במישהו, אם המדדים היו מצביעים על תוצאות טובות יותר בעבודה מרחוק אז היו משאירים את העבודה מהבית.
לפני כמה תפקידים, אחת המערכות של החברה שבה עבדתיההיתה מערכת מאוד כבדה וקשה להתקנה - התקנת סרבר היתה סיוט, וגם התקנה של קליינט היתה לא הרבה יותר קלה. ואם סרברים התקינו מספר מועט של אנשים בכל מחלקה - אז קליינט כמעט כל אחד היה צריך להתקין
בעיה עם עבודה מרחוק שאני נתקלתי בה היא שזה לא תמיד עובד כשלא כולם עובדים מרחוק.

ככל שהעבודה דורשת יותר אינטראקציות, העבודה מרחוק הופכת להיות בעייתית יותר כשכל שאר האנשים עובדים במשרד. הרבה מהשיחות מפוספסות, הרבה מהתקשורת מתבצעת ב"שיחות מסדרון" שהאדם המרוחק לא יכול להשתתף בהן, הרבה תקשורת לא מילולית מתפספסת (הדוגמה שאני תמיד נותן היא שאנשים לא יכולים לראות אותי שובר את המקלדת כשאני תקוע במשהו).

נשאלת השאלה - מה הבעיה שכולם יעבדו מרחוק? התשובה לזה גם די מורכבת, אבל בצורה הכי פשטנית - לא כולם יכולים. כשיש שלושה אנשים שגרים כשותפים בדירה בתל אביב וכל אחד צועק לתוך האוזניה בישיבה אחרת, זה בלאגן. כשמישהו באמצע הישיבה צריך פתאום לטפל בילד שנכנס לו לחדר בצעדים הפגנתיים באמצע הראיון בטלויזיה - זה בעיה. לא לכולם יש סביבת עבודה בבית, לא לכולם יש יכולת להפריד בין "עבודה" ל"לא עבודה" בבית, ולא כולם רוצים את זה. ואז חוזרים לבעיה שכשחצי מהצוות במשרד - החצי השני לא מתפקד בצורה מלאה.

זה הרבה יותר מורכב ממה שאנשים חושבים, וגם חברות שעובדות באופן מרוחק באופן כללי מגבילות את עצמן מבחינת מי ירצה לעבוד אצלן ואיך הם יצליחו לתפקד.
עוד פרט ששכחת לציין שמקשה על עבודה של כולם מהבית זה סנכרון לוחות זמנים.

אני זוכרת שבתור עובדת חדשה בתקופה שבה המשרדים היו סגורים - היו תמיד שעתיים שלוש ביום ששני ה״באדיז״ שהקצו לי לעבוד מולם פשוט לא היו ליד המחשב. אחד בשעות האלו בילה עם הילדים, והשני שעבד כבר תקופה מאוד ארוכה עם הראשון כבר התרגל לזה שאין עם מי לדבר בשעות האלו - החליט לנצל אותן לאימון בחדר כושר ואז הוא השלים את שעות העבודה כשהקולגה הראשון חזר לעבוד.

זה כמובן דרש ממני מידי פעם למשוך את שעות העבודה שלי לשעות מאוחרות יותר בתקופה שבה הייתי זקוקה ליותר תמיכה מהם בחודש הראשון שלי בתפקיד.
 

vinney

Well-known member
זה יותר מסובך מזה. בישראל לפחות כולם באותו אזור הזמן. בזמן חופשות החורף פה בארה"ב כמעט אף אחד לא עובד מהמשרד, כולם חוזרים למשפחות. אז אני יושב לי במשרד (בתור מי שלא טס לארץ בשיא העונה של חופשות הקריסמס, מה גם שאין טיסות במילא), וצריך לתקשר עם ההוא שעכשיו בהודו, ההיא שעכשיו בסין, זה שנסע לאפ-סטייט ניו יורק, והזאתי שעם ההורים במקסיקו, אבל הם בעצם בחופשה בשוודיה (באמת!).

חלום.
 
למעלה