מחפשת עבודה17
Active member
אני מתראיינת כרגע לא מעט, ושמתי לב לעובדה שרוב המקומות דורשים חזרה כמעט מוחלטת למשרדים. אלו שעדיין רוצים ליצור רושם של היברידיות מאפשרים יום עבודה בשבוע מהבית, ובאופן קיצוני אולי יומיים.
התראיינתי בחברה שהמשרדים שלה נמצאים באיזור התעשיה של ראש העין - מיקום שהוא פקק אחד גדול בשעות הלחץ, כשתחנת הרכבת שם רחוקה מאוד מאיזור התעשיה וגם דורשת מעבר בפקקים (אני מדברת מניסיון אישי של מי שהית צריכה די מזמן להגיע לשם לקורס). ולמרות שכנראה שאין עובדים שלא יאלצו לסבול מהפקקים האלו - החברה מתעקשת לחזור לשבוע עבודה מלא מהמשרדים.
המקרה הספציפי הזה הזכיר לי חוויית ראיונות אחרת שהיתה לי בערך שנתיים או שלוש לפני הקורונה, כשכולנו עבדנו מהמשרד במשרה מלאה. התראיינתי לחברה שנמצאת באיזור התעשיה של נתניה, שהוא מקום שהוא כן נגיש מאוד ברכבת מאיזור תל אביב. בדיוק בתקופה שהתראיינתי שם בנו את תחנת הרכבת שלדעתי קרויה ״ספיר״ שנמצאת באמצע איזור התעשיה והפכה אותו לנגיש באופן מאוד טוב.
ועדיין, היה מדובר על חברה שבכל זאת נדרשה נסיעה כזו או אחרת כדי להגיע למשרדים שלה. אבל החברה הספציפית היתה אז בבעלות פרטית - והבעלים התעקש לדרוש יום עבודה אחיד מכל העובדים. אם בחברה ״סטנדרטית״ עובדים תשע שעות אבל שעת ההתחלה נעה סביב שמונה עד תשע וחצי, ובהתאם שעת העזיבה נעה סביב חמש עד שש וחצי - הבעלים דרש שאצלו בחברה כולם יעבדו פונקט מתשע עד שש. בלי גמישות, אלא אם יש סיבה ספציפית.
חוץ מהנושא הזה החברה נשמעה לי מעולה - התפקיד היה מעניין ומשמעותי, וגם המוצר שהחברה ייצרה הוא מוצר משמעותי בתעשייה הרפואית וממש מציל חיים. גם האנשים עצמם נראו מקסימים, והמשרדים היו במרחק הליכה מאיקאה. אבל עדיין משהו בסעיף הזה נשמע לי מטריד ובגלל שהתלבטתי יותר מידי עד כמה זה מפריע לי ודחיתי את הראיון האחרון בחברה בגלל זה, פיספסתי את התפקיד.
זו רק דוגמא ספציפית לנושא של איזון עבודה בית, אבל ברור שיש פה דינמיקה שבה בשוק של עובדים המעסיקים יאלצו להיות גמישים יותר בכל מה שקשור ל״וואלה באלה״, ולעומת זאת בשוק של עובדים, מעסיקים ובמיוחד אלו השמרניים יותר ינסו לחזור כמה שיותר למשרד. ובתור מי שהתחילה את המשרה הקודמת שלה בתקופת הקורונה ובעבודה מלאה מהבית, אני רואה גם יתרונות לחזרה למשרד - יש לי תחושה שהקליטה שלי גם מבחינה מקצועית וגם ברמה האישית היתה טובה ומהירה משמעותית בעבודה פנים מול פנים.
אבל לכולנו ברור שגם לעבודה מהבית יש יתרונות משלה עבור העובדים, שלעיתים קרובות גם מתרגמים ליתרונות עבור החברה (למשל היכולת לעבוד ברצף בשעות שפעם היו נתפסות על ידי נסיעות, או יכולת לגייס מאיזור גיאוגרפי נרחב יותר).
החשד שלי הוא שהתקופה הזו שבה העבודה מהבית מצטמצמת בצורה כזו משמעותית, תמנע את החזרה שלה להיות מה שהיא היתה בתקופת הקורונה או מיד אחריה מבחינת מספר הימים שבהם אפשר לעבוד מהבית. עבור רובנו - כנראה שלהגיע למשרד יום או יומיים בשבוע גג כבר לא תהיה אפשרות, גם כשהשוק יחזור להיות שוק של עובדים.
מה דעתכם על זה? האם העבודה מהבית בכל זאת תשאר, או שגם אם היא תחזור - זה יהיה בצורה מינורית יותר?
התראיינתי בחברה שהמשרדים שלה נמצאים באיזור התעשיה של ראש העין - מיקום שהוא פקק אחד גדול בשעות הלחץ, כשתחנת הרכבת שם רחוקה מאוד מאיזור התעשיה וגם דורשת מעבר בפקקים (אני מדברת מניסיון אישי של מי שהית צריכה די מזמן להגיע לשם לקורס). ולמרות שכנראה שאין עובדים שלא יאלצו לסבול מהפקקים האלו - החברה מתעקשת לחזור לשבוע עבודה מלא מהמשרדים.
המקרה הספציפי הזה הזכיר לי חוויית ראיונות אחרת שהיתה לי בערך שנתיים או שלוש לפני הקורונה, כשכולנו עבדנו מהמשרד במשרה מלאה. התראיינתי לחברה שנמצאת באיזור התעשיה של נתניה, שהוא מקום שהוא כן נגיש מאוד ברכבת מאיזור תל אביב. בדיוק בתקופה שהתראיינתי שם בנו את תחנת הרכבת שלדעתי קרויה ״ספיר״ שנמצאת באמצע איזור התעשיה והפכה אותו לנגיש באופן מאוד טוב.
ועדיין, היה מדובר על חברה שבכל זאת נדרשה נסיעה כזו או אחרת כדי להגיע למשרדים שלה. אבל החברה הספציפית היתה אז בבעלות פרטית - והבעלים התעקש לדרוש יום עבודה אחיד מכל העובדים. אם בחברה ״סטנדרטית״ עובדים תשע שעות אבל שעת ההתחלה נעה סביב שמונה עד תשע וחצי, ובהתאם שעת העזיבה נעה סביב חמש עד שש וחצי - הבעלים דרש שאצלו בחברה כולם יעבדו פונקט מתשע עד שש. בלי גמישות, אלא אם יש סיבה ספציפית.
חוץ מהנושא הזה החברה נשמעה לי מעולה - התפקיד היה מעניין ומשמעותי, וגם המוצר שהחברה ייצרה הוא מוצר משמעותי בתעשייה הרפואית וממש מציל חיים. גם האנשים עצמם נראו מקסימים, והמשרדים היו במרחק הליכה מאיקאה. אבל עדיין משהו בסעיף הזה נשמע לי מטריד ובגלל שהתלבטתי יותר מידי עד כמה זה מפריע לי ודחיתי את הראיון האחרון בחברה בגלל זה, פיספסתי את התפקיד.
זו רק דוגמא ספציפית לנושא של איזון עבודה בית, אבל ברור שיש פה דינמיקה שבה בשוק של עובדים המעסיקים יאלצו להיות גמישים יותר בכל מה שקשור ל״וואלה באלה״, ולעומת זאת בשוק של עובדים, מעסיקים ובמיוחד אלו השמרניים יותר ינסו לחזור כמה שיותר למשרד. ובתור מי שהתחילה את המשרה הקודמת שלה בתקופת הקורונה ובעבודה מלאה מהבית, אני רואה גם יתרונות לחזרה למשרד - יש לי תחושה שהקליטה שלי גם מבחינה מקצועית וגם ברמה האישית היתה טובה ומהירה משמעותית בעבודה פנים מול פנים.
אבל לכולנו ברור שגם לעבודה מהבית יש יתרונות משלה עבור העובדים, שלעיתים קרובות גם מתרגמים ליתרונות עבור החברה (למשל היכולת לעבוד ברצף בשעות שפעם היו נתפסות על ידי נסיעות, או יכולת לגייס מאיזור גיאוגרפי נרחב יותר).
החשד שלי הוא שהתקופה הזו שבה העבודה מהבית מצטמצמת בצורה כזו משמעותית, תמנע את החזרה שלה להיות מה שהיא היתה בתקופת הקורונה או מיד אחריה מבחינת מספר הימים שבהם אפשר לעבוד מהבית. עבור רובנו - כנראה שלהגיע למשרד יום או יומיים בשבוע גג כבר לא תהיה אפשרות, גם כשהשוק יחזור להיות שוק של עובדים.
מה דעתכם על זה? האם העבודה מהבית בכל זאת תשאר, או שגם אם היא תחזור - זה יהיה בצורה מינורית יותר?
