סוף העולם. מחר.
'סוף העולם קרב- גורמים בכירים מעריכים שמחר', כך נראו רוב הכותרת בעיתון היום. לא ממש ציפינו שסוף העולם יגיע כל כך מהר. שום מחלה לא כילתה את המין האנושי, גם לא שום אסטרואיד לא התקרב במהירות לעבר כדור הארץ, אפילו לא רעידת אדמה קטנה לרפואה. פשוט המומחים חישבו שסוף העולם קרב ואם המומחים אומרים אז מי יכול להרהר על דעתם? כל המומחים הסכימו שסוף העולם קרב. אנשים קפצו מהגג אחד אחרי השני, הביטוי "אם כולם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ?" קיבל משמעות חדשה לגמרי, סוף העולם מגיע ובמקום לחכות עד סוף היום ולמות עם כולם אנשים העדיפו לסיים את הדברים מוקדם, להגיע לעולם הבא לפני שיתחילו הפקקים. אני לא מבינה, לא הייתה מכונית אחת בכביש, מדהים, דווקא כשהעולם נגמר פתאום לאנשים אכפת מאיכות הסביבה. גני השעשועים והלונה פארק היו מלאים עד אפס מקום, כך גם הבריכות חוף הים ושאר מקומות בילוי. כל הכרטיסים נמכרו לכל ההקרנות בקולנוע, אפילו בסינמטק. ברחובות הסתובבו אנשים בוכים, הלכו ובכו. חשבתי לעצמי למה אני לא בוכה, למה אותי לא מעציב שסוף העולם הגיע ואני אמות. לבד. כל החנויות היום פתוחות, בעלי החנות לא טרחו לנעול אותן. בכל מקרה מישהו היה פורץ, אז למה להתאמץ? משוגעים עם שלטים "סוף העולם כבר כאן" ו"אמרתי לכם!", הסתובבו ברחובות. אלו שלא היו עם שלטים הטיפו לחזור בתשובה והזהירו מפני הפלישה הנאצית. הרבה זוגות היו ברחובות, צעירים ומבוגרים, כולם יצאו לרחוב כדי לשאוף אויר ביחד. לקראת הערב החלו להתארגן בעיר מסיבות, בני האדם יימצאו סיבה לחגיגה בכל דבר גם אם זה אומר סוף העולם. המסיבה המרכזית הייתה כמובן, בכיכר. הם הבטיחו ספירה לאחור, כמו בסוף שנה לועזית חדשה בטיימס סקוור בניו יורק. לא הלכתי לאף מסיבה, אני לא טיפוס של מסיבות. החלטתי לשכור סרט וידאו, הלכתי לחנות וידאו. בדרך מישהו עצר אותי ושאל אותי למה אני מסתובבת לבד ולמה הרחובות ריקים, הוא נראה מסומם. אמרתי לו שסוף העולם יגיע היום בלילה, הוא הנהן והמשיך ללכת. כאילו העובדה שהרגע אמרתי לו שסוף העולם הגיע לא הפריע לו. כשהגעתי לחנות וידאו גיליתי, לא בהפתעה מרובה, שכל הסרטים הטובים נלקחו, כולל הפורנו, סרטי הילדים והסרטים הזרים. הסרט היחיד הטוב שנשאר היה "גבעת חלפון אינה עונה", בלי להסס לקחתי אותו ויצאתי מהחנות. לא היה מוכר בדלפק. בסמטה הסמוכה שמעתי צעקות נוראיות של בחורה, חשבתי להיות גיבורה גדולה ולעזור לה, להציל אותה. אבל היא בכל מקרה תמות בקרוב. כולנו נמות בקרוב. בכיתי. בשעה אחת עשרה בלילה לערך, לא טרחתי להסתכל על השעון, הכנתי פופקורן לצלילי הזוג השכן שקיימו יחסי מין קולניים במיוחד, עם עוד אדם או עוד כמה אנשים. התיישבתי לראות את הסרט. הפופקורן לא היה משהו אבל אכלתי בכל מקרה. בסצנת גילוי הנפט שמעתי את הספירה לאחור.
'סוף העולם קרב- גורמים בכירים מעריכים שמחר', כך נראו רוב הכותרת בעיתון היום. לא ממש ציפינו שסוף העולם יגיע כל כך מהר. שום מחלה לא כילתה את המין האנושי, גם לא שום אסטרואיד לא התקרב במהירות לעבר כדור הארץ, אפילו לא רעידת אדמה קטנה לרפואה. פשוט המומחים חישבו שסוף העולם קרב ואם המומחים אומרים אז מי יכול להרהר על דעתם? כל המומחים הסכימו שסוף העולם קרב. אנשים קפצו מהגג אחד אחרי השני, הביטוי "אם כולם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ?" קיבל משמעות חדשה לגמרי, סוף העולם מגיע ובמקום לחכות עד סוף היום ולמות עם כולם אנשים העדיפו לסיים את הדברים מוקדם, להגיע לעולם הבא לפני שיתחילו הפקקים. אני לא מבינה, לא הייתה מכונית אחת בכביש, מדהים, דווקא כשהעולם נגמר פתאום לאנשים אכפת מאיכות הסביבה. גני השעשועים והלונה פארק היו מלאים עד אפס מקום, כך גם הבריכות חוף הים ושאר מקומות בילוי. כל הכרטיסים נמכרו לכל ההקרנות בקולנוע, אפילו בסינמטק. ברחובות הסתובבו אנשים בוכים, הלכו ובכו. חשבתי לעצמי למה אני לא בוכה, למה אותי לא מעציב שסוף העולם הגיע ואני אמות. לבד. כל החנויות היום פתוחות, בעלי החנות לא טרחו לנעול אותן. בכל מקרה מישהו היה פורץ, אז למה להתאמץ? משוגעים עם שלטים "סוף העולם כבר כאן" ו"אמרתי לכם!", הסתובבו ברחובות. אלו שלא היו עם שלטים הטיפו לחזור בתשובה והזהירו מפני הפלישה הנאצית. הרבה זוגות היו ברחובות, צעירים ומבוגרים, כולם יצאו לרחוב כדי לשאוף אויר ביחד. לקראת הערב החלו להתארגן בעיר מסיבות, בני האדם יימצאו סיבה לחגיגה בכל דבר גם אם זה אומר סוף העולם. המסיבה המרכזית הייתה כמובן, בכיכר. הם הבטיחו ספירה לאחור, כמו בסוף שנה לועזית חדשה בטיימס סקוור בניו יורק. לא הלכתי לאף מסיבה, אני לא טיפוס של מסיבות. החלטתי לשכור סרט וידאו, הלכתי לחנות וידאו. בדרך מישהו עצר אותי ושאל אותי למה אני מסתובבת לבד ולמה הרחובות ריקים, הוא נראה מסומם. אמרתי לו שסוף העולם יגיע היום בלילה, הוא הנהן והמשיך ללכת. כאילו העובדה שהרגע אמרתי לו שסוף העולם הגיע לא הפריע לו. כשהגעתי לחנות וידאו גיליתי, לא בהפתעה מרובה, שכל הסרטים הטובים נלקחו, כולל הפורנו, סרטי הילדים והסרטים הזרים. הסרט היחיד הטוב שנשאר היה "גבעת חלפון אינה עונה", בלי להסס לקחתי אותו ויצאתי מהחנות. לא היה מוכר בדלפק. בסמטה הסמוכה שמעתי צעקות נוראיות של בחורה, חשבתי להיות גיבורה גדולה ולעזור לה, להציל אותה. אבל היא בכל מקרה תמות בקרוב. כולנו נמות בקרוב. בכיתי. בשעה אחת עשרה בלילה לערך, לא טרחתי להסתכל על השעון, הכנתי פופקורן לצלילי הזוג השכן שקיימו יחסי מין קולניים במיוחד, עם עוד אדם או עוד כמה אנשים. התיישבתי לראות את הסרט. הפופקורן לא היה משהו אבל אכלתי בכל מקרה. בסצנת גילוי הנפט שמעתי את הספירה לאחור.
