סוף סוף סופשבוע
השבוע עצמו היה לא פשוט- יום הזכרון ויום העצמאות ביחד, והרבה תחושה של חוסר אוויר בעקבות הביקור.
אחרי שהם נסעו- ממש היה לי אוויר לנשימה פתאום.
התחלתי ללמוד לתיאוריה פה ובנתיים הולך טוב, מתכננים לגשת במהלך חודש מאי
ואז לקחת כמה שיעורי נהיגה כי אני לא נהגתי מעל שנה וגם ככה אני בקושי נהגתי עד אז...
 
עובדת מאוד מאוד קשה, הרבה שעות ודי קשה לי כי מרגישה שלא סומכים עליי ומאוד מגבילים אותי שם וזו תחושה מאוד קשה
הבטחתי להישאר שם לשבוע הקרוב אבל לא נראה לי שאשאר אחרי זה. לא חסר בייביסיטרים ורוצה להתרכז בשיעורים פרטיים וחיפוש עבודה בגן.
 
בנתיים בהיבט הזה של חיפוש הגן, ניצלתי את האנרגיות החדשות שהגיעו אליי ושלחתי קורות חיים למלא מקומות, מצאתי עוד גנים ובתי ספר שלא ידעתי עליהם ודיברתי עם הרבה אנשים רלוונטים ונראה לאן זה יתקדם- מרגש!
 
ובגזרת הטיפולים- הטיפול האחרון נכשל, התעקשתי לדבר עם הרופא בטלפון כי פגישה לא הצליחו לסדר לי , וסיכמנו שמעלים את רמת ההורמונים כך שיש סיכוי שאם זה ייקלט- יהיו תאומים.
כמו שהבחור אמר- עדיף שניים מאשר אפס. עצוב, מצחיק... לא ברור
 
זהו, סה"כ מאמצע השבוע תפס כיוון חיובי והלוואי וימשיך ככה