סוף השבוע הגיע

סוף השבוע הגיע ../images/Emo179.gif

אז מה יש לכם לומר על השבוע החולף? אמא עלתה לכם על העצבים? אבא לא מבין? הבנות/בנים משגעים. ובכלל... איך עבר עליכם השבוע ואיך אתם מסתדרים בחופש הגדול?
 

natalieov

New member
אמא מאוד עלתה על העצבים!!!

אני משתגעת!!! בא לי לברוח!!! אני רוצה להיות איתה בסדר ולא לריב ולרצות אותה כי היא באמת עושה הרבה בשבילי... אבל אני כבר לא יכולה!!! אני עוזרת לה כל שבוע... מנקה, מבשלת... אני עושה המון יחסית לחברות שלי שלא עושות כלום... אבל כל מה שאני עושה אף זה לא מספיק בשבילה!!! אף פעם!!! ואז בסוף אנחנו תמיד רבות ויש לי הרגשה מגעילה... אוף!!! אם חשבתי שרק הציונים זה בעיה... כאילו שרק בזה אני צריכה לרצות אותה... אז טעיתי... לא יודעת מה לעשות כבר... כל סוף שבוע אותם וויכוחים ומריבות...
 

יפיופי

New member
כך היה השבוע שהיה

ההתרגשות והסידורים האחרונים לקראת בת המצווה של הנסיכה. טרם קיבלתי משכורת כנראה שמקום עבודתי עומד ליפול אני מריחה את זה כבר כמה חודשים. אתמול חגגתי יום הולדת חזרתי הביתה מוקדם מהרגיל והפתעה הנסיכה שלי קישטה את הבית אולי ב100 בלונים בצבעים מרהיבים וכתבה לי ברכה מרגשת עד דמעות. בערב הכינו לי מסיבה משפחתית,אבל מה שקרה בדרך לשם היה מתוק ומיוחד , אחרי מה שכתבתי כאן השבוע, התפתחה בני לבין הנסיכה שיחה מרגשת אמיתית ושנונה. גילתי ילדה נבונה ברמות, רגישה מצד אחד אך דעתנית ומגובשת,למדתי עליה המון , ילדה בוגרת שלא מוותרת גם על הילדותיות. אני ממש מאושרת שזכינו לשיחה הזו אני מאמינה שזה יקח את שנינו למקומות אחרים. ולסיום היא יוצאת למרתון לימודי כדי להתחיל את השנה בגדול לדבריה.(אחרי שלא גילתה עיניין) בקיצור אני הולכת לישון את שנת היופי שלי מ א ו ש ר ת
 
../images/Emo24.gif

מאושרת יחד איתך. נקודות האור בחיינו, הם דברים שצריך לזכור ולשמור. שמחה שהדברים מסתדרים. יעל
 
לא מספיק...../images/Emo10.gif

הורים, הורים. תמיד עם דרישות, תמיד עם רצונות. שום דבר לא מספק אותם, שום דבר לא מרצה אותם. אני חשה בתסכול שלך. קוראת את הרצון לצרוח ולברוח בין השורות. קוראת את חוסר הסיפוק מכך שאמא שלך מאוד חשובה לה ואת פועלת למענה, אבל מהצד השני אין תגובה. האם יש אפשרות, שתביני (אולי), שלא משנה מה תעשי, אמא שלך לא תהיה מרוצה (אולי היא לא מרוצה מעצמה?), ואז יהיה לך יותר קל עם חוסר הסיפוק שלה? למה את צריכה לריב איתה? תנסי לתת לדברים לחלוף מעליך. הם שלה, הם לא שלך. מקווה שהשבוע יהיה יותר בסדר
יעל
 
אז מה היה לנו

בסופ"ש הזה? סבתא שלי שיגעה לי את השכל [היא חולת מאניה דיפרסיה, ובמסגרת זו היא החליטה להישאר במאניה כבר יותר משבוע. והיא גרה איתנו. בלעכס.] ו... ביליתי רוב הזמן אצל החברה. איך שהבית דוחף אותי לצאת ממנו. נהדר.
 
בגלל ש

כי היא משוגעת על כל הראש, ואי אפשר להשאיר אותה לבד יותר. כבר כמעט אישפזו אותה בכפיה והיא יום אחד לא סגרה את הגז והשמינו משטרה ואמבלונסים ועובדת סוציאלית שרשמה את זה כ"נסיון התאבדות". מטומטמת.
 
זה האופי של המאניה.

השאלה היא, למה היא אצלכם ולא במסגרת אחרת, שתומכת בחולי מאניה? אני מניחה שזה לא קל לאף אחד מכם לחיות עם סבתא כזאת בבית.
 
אין לי מושג

אני דוחפת את אמא שלי כל הזמן לאשפז אותה.. את בכלל לא מבינה באיזה מצב היא.. היא במצב שכבר עברתי כל כך הרבה איתה שכבר לא איכפת לי ממנה. שכבר אטמתי את עצמי. אמא שלי לא רוצה לאשפז אותה היא אומרת שיעשו לה שם דברים נוראיים ואני אגיד לך את האמת ממש לא מעניין אותי מה יעשו לה שם. כבר נמאס לי מהמצב הזה. זה סוחט אותי נפשית. גם לבית אבות היא לא רוצה להכניס אותה. לוידעת למה. נראה לי גם היא תהיה משוגעת בסוף. נו טוב. הכל נשאר במשפחה.
 
זה באמת מצב חיים קשה. ../images/Emo3.gif

האמת, אין לי יותר מדי מה להגיד לך. לאמא שלך יש את השיקולים שלה, ואני מאמינה שגם לה זה לא קל. בית אבות זה באמת לא מקום לחולי מאניה, ולגבי מוסד- אולי אמא שלך צודקת. בכל אופן זאת ההחלטה שלה. אני מאמינה שזה משפיע בכלל על החיים בבית. צר לי שאני לא ממש יכולה לעזור לך. רק להגיד לך שאנחנו כאן כדי שתוכלי לשפוך את כל מה שבא לך לשפוך, ושאנחנו כאן בשבילך. מאחלת לך שהשבוע הזה יהיה יותר נורמאלי.
יעל
 
תודה רבה

הוא כבר התחיל דיי מעפן, ואני דיי מרגישה רע כשאני מתבכיינת אז... המממ נראה...
 
למעלה