סוף טוב הכל טוב
טוב, אז הסיפור מתחיל לפני כחודש בערך ,כשהמפקחת באה אז לתצפת שיעור שלי וכביכול לאשר לי את הסטאז. אחרי השיעור נעלמו עיקבותייה ואני לא ידעתי איפה אני עומדת. נסיתי הלוך ושוב להשיג אותה בטלפונים במשרד שלה וכל פעם ענתה לי המזכירה האלקטרונית וכמובן שהערמתי על ההודעה האלקטרונית אין ספור הודעות עם מספר הטלפון שלי. המפקחת לא שבה עלי וסוף השנה מתקרב בלי שאדע לאן נושבת הרוח ומה קורה איתי. השבוע החלטתי שברוב חוצפתי אני מתקשרת אליה הביתה. היא כמובן אמרה שהיא לא יכולה לדבר איתי ושאתקשר למשרד ביום חמישי בשמונה בבוקר. כמובן שהתקשרתי ושוב עונה מייד המזכירה האלקטרונית. כבר הייתי כל כך מיואשת ויותר מכל עצבנית. הרגשתי שמזלזלים בי. מדוע אני צריכה לרדוף אחריה כל כך הרבה זמן? לקראת הצהריים התקשרתי למנהל בית הספר בו אני עובדת ובקשתי שהוא יצור איתה קשר כי איינני מצליחה. גם הוא נכשל במלאכתו זו ולקראת השעה שתיים אני השגתי אותה דרך משרד החינוך בחיפה , שמסתבר נתן לי בכלל מספר טלפון אחר. כשדברתי איתה היא אמרה שאני צריכה לעשות את הסטאז שנה הבאה כי אין אישור לתלמידי שנה ג' לעשות סטאז. כבר לא היה לי כוח להתווכח בנושא ורק שאלתי אותה אם כך איפה את מציבה אותי שנה הבאה. היא לא הבינה על מה אני מדברת ואמרה לי: מה את לא נשארת בבית ספר שלך? אמרתי לה שהמנהל לא אמר לי כלום והיא בקשה שאשוחח איתו ואחזיר לה תשובה. התקשרתי למנהל ביום חמישי בערב והוא לא הבין על מה אני מדברת. הוא טען שלפי מה שהבין מהמפקחת הסטאז שלי אושר ולכן לא הציע לי להישאר וכבר יש מספיק מורות. בקיצור, יד ימין לא יודעת מיד שמאל. סוכם שהוא יתקשר למפקחת היום וידבר איתה ישירות. בנתיים, אני מבולבלת ומתוסכלת. אחרי יום שלם של נסיונות, לפני שעה הוא הצליח לתפוס אותה והסוף הוא שאני נשארת כי לפי טענתו וטענת המפקחת הם מרוצים ממני והוא מעדיף אותי על פני מורה חדשה אחרת שכבר רצה לפטרה. האמת כל כך לא נעים לי ממנה כי כביכול תפסתי את מקומה אך היא באיזה שהוא מקום הביאה זאת על עצמה כי היא לא הייתה רצינית במהלך השנה וגם צעקה על המפקחת ותקפה אותה. אז אני נשארת עוד שנה בבית ספר לעשות את הסטאז. יש בי משהו ששמח כי אני מכירה את הילדים, את המורים ואת הספרים איתם עבדתי אך מצד שני האוכלוסיה מאוד קשה והבית ספר לא קל. ממש טלנובלה ואנא סילחו לי על האורך.....
טוב, אז הסיפור מתחיל לפני כחודש בערך ,כשהמפקחת באה אז לתצפת שיעור שלי וכביכול לאשר לי את הסטאז. אחרי השיעור נעלמו עיקבותייה ואני לא ידעתי איפה אני עומדת. נסיתי הלוך ושוב להשיג אותה בטלפונים במשרד שלה וכל פעם ענתה לי המזכירה האלקטרונית וכמובן שהערמתי על ההודעה האלקטרונית אין ספור הודעות עם מספר הטלפון שלי. המפקחת לא שבה עלי וסוף השנה מתקרב בלי שאדע לאן נושבת הרוח ומה קורה איתי. השבוע החלטתי שברוב חוצפתי אני מתקשרת אליה הביתה. היא כמובן אמרה שהיא לא יכולה לדבר איתי ושאתקשר למשרד ביום חמישי בשמונה בבוקר. כמובן שהתקשרתי ושוב עונה מייד המזכירה האלקטרונית. כבר הייתי כל כך מיואשת ויותר מכל עצבנית. הרגשתי שמזלזלים בי. מדוע אני צריכה לרדוף אחריה כל כך הרבה זמן? לקראת הצהריים התקשרתי למנהל בית הספר בו אני עובדת ובקשתי שהוא יצור איתה קשר כי איינני מצליחה. גם הוא נכשל במלאכתו זו ולקראת השעה שתיים אני השגתי אותה דרך משרד החינוך בחיפה , שמסתבר נתן לי בכלל מספר טלפון אחר. כשדברתי איתה היא אמרה שאני צריכה לעשות את הסטאז שנה הבאה כי אין אישור לתלמידי שנה ג' לעשות סטאז. כבר לא היה לי כוח להתווכח בנושא ורק שאלתי אותה אם כך איפה את מציבה אותי שנה הבאה. היא לא הבינה על מה אני מדברת ואמרה לי: מה את לא נשארת בבית ספר שלך? אמרתי לה שהמנהל לא אמר לי כלום והיא בקשה שאשוחח איתו ואחזיר לה תשובה. התקשרתי למנהל ביום חמישי בערב והוא לא הבין על מה אני מדברת. הוא טען שלפי מה שהבין מהמפקחת הסטאז שלי אושר ולכן לא הציע לי להישאר וכבר יש מספיק מורות. בקיצור, יד ימין לא יודעת מיד שמאל. סוכם שהוא יתקשר למפקחת היום וידבר איתה ישירות. בנתיים, אני מבולבלת ומתוסכלת. אחרי יום שלם של נסיונות, לפני שעה הוא הצליח לתפוס אותה והסוף הוא שאני נשארת כי לפי טענתו וטענת המפקחת הם מרוצים ממני והוא מעדיף אותי על פני מורה חדשה אחרת שכבר רצה לפטרה. האמת כל כך לא נעים לי ממנה כי כביכול תפסתי את מקומה אך היא באיזה שהוא מקום הביאה זאת על עצמה כי היא לא הייתה רצינית במהלך השנה וגם צעקה על המפקחת ותקפה אותה. אז אני נשארת עוד שנה בבית ספר לעשות את הסטאז. יש בי משהו ששמח כי אני מכירה את הילדים, את המורים ואת הספרים איתם עבדתי אך מצד שני האוכלוסיה מאוד קשה והבית ספר לא קל. ממש טלנובלה ואנא סילחו לי על האורך.....
