סוף מעשה במחשבה תחילה...כך תמיד אמרו לי

סוף מעשה במחשבה תחילה...כך תמיד אמרו לי

האם תמיד אתן חושבות ומתכננות את צעדיכן? או שאולי אתן פועלות בספונטניות?
האם אתן סופרות עד 10 לפני שאתן מגיבות?
או שאתן "שולפות" מהר? ואם אתן גם וגם... מה שירת את מטרתכן טוב יותר? על מה אתן ממליצות?
שיהיה המשך חג נעים
 

CF15

New member
אני מוזרה בעניינים האלה..

לא מתכננת את צעדיי..אבל גם לא ספונטנית משהו באמצע שמגיע לתוצאה מעוותת למדי.. רבות הפעמים שבהם התחרטתי על דברים שעשיתי אני לא חושבת לטווח רחוק, מקסימום טווח של 5 דקות מעכשיו ומיותר לציין.. התוצאה אינה מלבבת.. :|לן
 
היי ../images/Emo24.gifברוכה הבאה../images/Emo23.gif../images/Emo20.gif../images/Emo23.gif

למה את מגיעה לדברייך לתוצאה מעוותת? האם בגלל שאת לא ספונטנית או שאת לא "סופרת עד 10"...?
 
לא תמיד חושבת לפני התדובה.....

האם תמיד אתן חושבות ומתכננות את צעדיכן?לא או שאולי אתן פועלות בספונטניות?גם לא באופן קבוע האם אתן סופרות עד 10 לפני שאתן מגיבות?לא תמיד או שאתן "שולפות" מהר?תלוי בסיטואציה לפעמים אני שקולה ומתכננת, לפעמים אני פועלת מייד מתוך אינסטינקט. תלוי בסיטואציה בה אני נמצאת. מה שרת אותי טוב יותר? אני חושבת שאם אני בוחרת את התגובה זה אחרי מחשבה ויכולת לתכנן את התגובה ואת ההשפעה שלה עלי ועל הסובבים. אם "שלפתי" תגובה היא עלולה ליצור עוד תגובה שלא צפיתי. אין לי המלצה לכאן או לכאן.
 
../images/Emo24.gif

כתבת... "אם "שלפתי" תגובה היא עלולה ליצור עוד תגובה שלא צפיתי" זה מעניין, אם תגובתך שקולה ומחושבת האם את יכולה לצפות לכל תגובה או להתכונן אליה? חושבת על המשפט שכתבת, ונראה לי שכשמתכננים את התגובה אז מתחברים ב100% לדברים שנאמרים ואם התגובה היא ספונטנית, אז כאילו רק הלב מחובר לתגובה ולא השכל... ואז לפעמים קשה יותר לתמוך בתגובה. אז רגע, אם זה כך? האם הלב טועה?????
 
הלב לפעמים מוליך אותנו שולל

בואי ניתן דוגמא - נגיד ששכנה שלי הרגיזה אותי - אם אני ישר עולה וכועסת היא יכולה לפתח את זה לריב גדול יותר, אם אני חושבת, נרגעת מתכננת ועולה לדבר איתה בנימוס העניין יכול להיגמר יפה בחיוך. עוד דוגמא - נגיד שהבת שלי הרגיזה אותי ואני כועסת על המעשה ואומרת לה משהו שפגע בה-הרי העניין המקורי כבר עבר חלף ועכשיו יצרתי סיטואציה של העלבות ממני. לעומת זאת אם חשבתי על הדברים, הבעתי את עמדתי העניין נסגר ברמה של המעשה שעשתה. מבינה את כוונתי? במצבי לחץ לא עלינו - אני פועלת מיידית כמו רובוט - ממש מנתקת את הרגשות שלי. ולגבי הלב - הרי מאות ואלפי אנשים בכל גיל, בכל מעמד ובכל מקום כבר כתבו עליו מילים רבות. בלעדיו - היינו רובוטים - הלא כן?
 
למעלה