הלב לפעמים מוליך אותנו שולל
בואי ניתן דוגמא - נגיד ששכנה שלי הרגיזה אותי - אם אני ישר עולה וכועסת היא יכולה לפתח את זה לריב גדול יותר, אם אני חושבת, נרגעת מתכננת ועולה לדבר איתה בנימוס העניין יכול להיגמר יפה בחיוך. עוד דוגמא - נגיד שהבת שלי הרגיזה אותי ואני כועסת על המעשה ואומרת לה משהו שפגע בה-הרי העניין המקורי כבר עבר חלף ועכשיו יצרתי סיטואציה של העלבות ממני. לעומת זאת אם חשבתי על הדברים, הבעתי את עמדתי העניין נסגר ברמה של המעשה שעשתה. מבינה את כוונתי? במצבי לחץ לא עלינו - אני פועלת מיידית כמו רובוט - ממש מנתקת את הרגשות שלי. ולגבי הלב - הרי מאות ואלפי אנשים בכל גיל, בכל מעמד ובכל מקום כבר כתבו עליו מילים רבות. בלעדיו - היינו רובוטים - הלא כן?