סוף מעשה במחשבה תחילה
למה הכוונה? הרי כשאתה חושב יותר מידי סופו של דבר שלא תעשה כלום כאשר אתה חושב אם לעשות א' ב' ג' ד' או ו'... הרבה פעמים החשיבה לא מביאה למסקנה והחלטה חד משמעית ואתה יכול למצוא את עצמך מתחבט ומתחבט...עד אין סוף.. אולי בכלל עדיף לנהוג תמיד לפי הרגש....עם ההגיון לא מגיעים לשום דבר..
למה הכוונה? הרי כשאתה חושב יותר מידי סופו של דבר שלא תעשה כלום כאשר אתה חושב אם לעשות א' ב' ג' ד' או ו'... הרבה פעמים החשיבה לא מביאה למסקנה והחלטה חד משמעית ואתה יכול למצוא את עצמך מתחבט ומתחבט...עד אין סוף.. אולי בכלל עדיף לנהוג תמיד לפי הרגש....עם ההגיון לא מגיעים לשום דבר..
ככה אנשים עובדים כשהם באמת בוחרים בדברים שמתאימים להם - הכל זורם, הכל חופשי ומפנק! כשההרגשה נוקשה ומרגישה כמו עצם תקועה בגרון - עזוב את זה. אוסקר2009, אני ציינתי פעם את העניין עם ההיגיון...חלק מהפורום פה לא הסכים איתי, אבל זה לא משנה.. אני גם מאמין שהיגיון לא הולך יחד עם הרגש... מישהו קורא לזה "אמונות מגבילות"...וגם זה נכון! אם בתת-מודע שוכנת אמונה מגבילה - שמגבילה את הפוטנציאל וחודרת לרגש - אתה בטוח לא תעשה עם עצמך כלום! אם אתה פחות מפעיל את ההיגיון ומתחבר לרגש - אתה יכול לחולל פלאים בהרגשה, וגם לקבל הזדמנויות שיקדמו אותך לעבר המטרות שלך - ואז אתה תרגיש הכי בנוח בעשייה שלך. אתה לא תפחד מזה. כשאתה לא מפחד, הכל זורם איתך בהרמוניה.
