התבגרה? על מה אתה מדבר בדיוק?
עד היום עדיין יש מפגנים של חיל האוויר בכל יום עצמאות; וזוכר היטב איך עד לפני שנים לא מעטות, גם היו טנקים בכיכר רבין בתל-אביב (לשעבר כיכר מלכי ישראל), כשהם שוברים שוב ושוב את כל המרצפות, וזאטוטים קטנים מטפסים עליהם בשימחה, לגאוות אבותיהם שעומדים ליד.
 
מצטער, אבל כל אירועי "הזיקפה הלאומית" הללו די מעוררים בי תחושת גועל ודחייה. אם צריך להילחם בלית ברירה אז עושים זאת... אבל עם שמקדש את הנשק וסוגד לו, ומחנך את זאטוטיו למלחמה תמידית -- איזה עתיד בדיוק יש לו?
 
ואני כבר לא מדבר על כל הילדים שמתרוצצים בפורים עם אקדחים ורובים, שהם בין הצעצועים הכי נמכרים בארץ. איכשהו, פה בארה"ב "המיליטריסטית" וחובבת הנשק, אני רואה הרבה פחות צעצועי נשק בידי ילדים, בחגים המקבילים...