סוף סוף התקדמות מרגשת....

[זהבית אמ]

סוף סוף התקדמות מרגשת....

בשבוע שעבר היינו אצל הרופא המקסים ביותר עלי אדמות והוא ד"ר פנסקי הנפלא וחשבנו לעצמנו שהוא ייתן לנו "הנחה" נוספת בשעות (אנו בהפסקה של 6 שעות עדיין) ומהר מאוד התבדינו משום שאלון עדיין לא התהפך ולא נעמד וכו',
בשובנו לחדר של ד"ר פנסקי ראינו את נועה למשפחת מלכה המקסימה יוצאת עם הגביע המעיד על סיום הטיפול עם הנעליים וזה היה מאוד משמח וביקשתי גם כן גביע לעצמי

, והרופא הנדיר הזה העניק לי מדליה שהוא זכה בה בתחרות שחיה, הוא העניק לי אותה על היותי אם מצטיינת לדבריו.
יצאנו מאוכזבים קצת,, משום שהירידה בשעות מבחינתנו בכל אופן מעידה גם על התקדמות בהתפתחות......
ואז ביום שלמחרת אלונצ'יק החליט להפתיע אותנו בהתהפכויות אינסופיות, ואפילו מתהפך יותר מאחיו התאום, אנחנו מאוד מאושרים, יכול להיות שלהורים אחרים זה נראה דבר של מה בכך, אבל כשיש ילד עם ק"פ בשילוב טונוס מוגבר כל שלב בהתפתחות המוטורית בעיקר הופך להיות "פרוייקט" בפני עצמו.
חשוב לי לשתף, משום שדווקא השלב הזה של ההתפתחות היה הקשה ביותר עד כה וזה בהחלט הוכיח שעבודה סזיפית ורצון עז הם הם המפתח להצלחה בהמשך.......

 

[הריונית בסוד]

גם אני עם תאומים - בני כמה הם ?

וממש כיף לשמוע שהוא מתהפך זה נראה לי ממש בלתי אפשרי , הקטן שלי עדיין בהלם מהנעליים הוא שוכב על הגב מוזיז רק את הראש והידיים וכמובן מנסה פה ושם עם הרגליים וזהו לא נראה שהוא אפלו מתכוון לזוז עם זה ...אבל הוא עדיין קטן (3 חודשים ) .
כיף ששיתפת שימשחך כך !

 

[זהבית אמ]

הם בני 7.5 חודשים

אנחנו עובדים איתם די הרבה בעיקר עם אלון, זה בהחלט לא קל, נראה לי שכשהוא יקבל יותר "שעות חופש" כן תהיה התקדמות של ממש, עם הנעליים הוא ממש לא מתהפך אלא רק מרים אותן ובגלל המשקל של המכשיר הוא מצליח להסיט את גופו לצד, בסך הכל אנחנו די רגועים.

 

[משפחת מלכה]

איזו התרגשות!!!!

רק מי שחיווה קשיים יכול להבין כמה זה לא מובן מאליו. תמיד כשאמרתי שאני כבר רוצה שנועה תתחיל לזחול (וגם אצלה כל אבן דרך לקחה נצח ולא בגלל הק"פ) כולם אמרו לי שעוד אתגעגע לגיל העגלה ואומר תודה שהיא עדיין נותנת לי מנוחה. נחשי מה? לא מתגעגעת אפילו לשנייה. ונכון שעכשיו גיא מפרפר אותי בלי הרף ולא מפסיק ליפול ולהיפצע בגלל השובבות שלו אבל אומרת תודה לבורא עולם שהביא אותו למצב הזה. ותראי שגם אלון יפרפר אתכם ואת תגידי תודה על כל פעם שתצטרכי לרדוף אחריו- וזה יגיע, בזמן הנכון בשבילו ובדרך שלו.
ודיברנו על זה במרפאה- כמה קשה לעבוד בלי סוף ולא לדעת מתי תראי תוצאות לעבודה- אבל אני שמחה לקרוא שאת נושמת קצת לרווחה עכשיו.
אני כ"כ מתרגשת בשבילכם כי כאב לי לראות את הפנים הדואגים שלכם באותו יום ורציתי להדביק אתכם בקצת אופטימיות...
אז תטפחי לעצמך על השכם כי את, ורק את (ובאמת רק את) הבאת אותו למצב הזה, וזה לא קל ובהחלט מגיע לך גביע
מרוב שמחה לא הפסקתי לפטפט ואני מקווה שראיתם את נועה וטיפה טיפה התעודדתם.

 

[זהבית אמ]

בהחלט המראה הזה של נועל'ה עם הגביע ילווה אותי

להרבה מאוד זמן, הקדוש ברוך הוא מכוון כל דבר בעיתו, לא יאומן פשוט, היינו צריכים להיות באותו היום ובאותם הרגעים איתכם כדי שנוכל לראות את המקסימה המיוחדת שלכם כדי להבין שבסופו של דבר הכל יהיה בהחלט בסדר, תודה על מילות העידוד.

 

[משפחת מלכה]