סוף סוף התקן
אחרי 12 הריונות וילדה בריאה אחת, הריון פונדקאית בדרך (שבוע 30) החלטתי שאני לא יכולה יותר, אני צריכה לשים סוף זמני.
הגוף והנפש לא יכולים לשאת את זה יותר, גם הריון כימי קצר שובר אותי.
אני רוצה להשתחרר מהעול הזה של ההפלות שתמיד מעליי, אני רוצה להנות מהילדה הזאת שבדרך, להיות רק איתה בלי דאגות, עם עייפות של הורה טרי ולא עם עייפות הורמונלית של הריון, לא רוצה להמשיך לכאוב את האובדנים אלא לשים מאחור את הכאב ולהסתכל בתקווה אל העתיד.
אני עדיין מוצאת את עצמי חושבת אולי לא ניסיתי הכל, לפעמים, ואני מנסה להסביר לעצמי, ניסית הכל... סטרואידים והורמונים וקלקסן ודיקור וטיפול פסיכולוגי ושמירת הריון ומה לא. וכל העובריות התקינות שאיבדתי...
אני רוצה להיות כאן, כולי בשביל הילדה שלי שבדרך, להתרכז בהנקה ובלתת לה את כל מה שחיכיתי לתת.
לא חשבתי שאני אגיע לרגע הזה, אבל אני כאן, לפחות לעכשיו שמה לזה סוף.
אחרי 12 הריונות וילדה בריאה אחת, הריון פונדקאית בדרך (שבוע 30) החלטתי שאני לא יכולה יותר, אני צריכה לשים סוף זמני.
הגוף והנפש לא יכולים לשאת את זה יותר, גם הריון כימי קצר שובר אותי.
אני רוצה להשתחרר מהעול הזה של ההפלות שתמיד מעליי, אני רוצה להנות מהילדה הזאת שבדרך, להיות רק איתה בלי דאגות, עם עייפות של הורה טרי ולא עם עייפות הורמונלית של הריון, לא רוצה להמשיך לכאוב את האובדנים אלא לשים מאחור את הכאב ולהסתכל בתקווה אל העתיד.
אני עדיין מוצאת את עצמי חושבת אולי לא ניסיתי הכל, לפעמים, ואני מנסה להסביר לעצמי, ניסית הכל... סטרואידים והורמונים וקלקסן ודיקור וטיפול פסיכולוגי ושמירת הריון ומה לא. וכל העובריות התקינות שאיבדתי...
אני רוצה להיות כאן, כולי בשביל הילדה שלי שבדרך, להתרכז בהנקה ובלתת לה את כל מה שחיכיתי לתת.
לא חשבתי שאני אגיע לרגע הזה, אבל אני כאן, לפחות לעכשיו שמה לזה סוף.
