סוף סוף

[הקרנף הבודד]

סוף סוף

קניתי לחם, הסנפתי אותו ולקחתי ביסים קטנים כל הדרך הביתה, אבל עכשיו אני עוד פעם לא מסוגל לאכול
כבר כמה ימים שאני לא אוכל וניזון בעיקר מתה וביסים קטנים מדברים שנקרים בדרכי ואני מרגיש מאוד חלש
ואם מישהו זוכר את הבחורה שבאה אליי פעם וכתבתי על זה פה, אז היא חזרה לדבר איתי בכמה ימים האחרונים (היה לה יומולדת והיא רצתה שאני יעזור לה להביא משהו למסיבה, היא גם הזמינה אותי והלכתי לשם לאיזה חצי שעה (היה לי מאוד רע שם) אבל חוץ מזה היא קפצה אלי הביתה כמה פעמים והתחבקנו. אני מאוד נשרט מזה כי אני מרגיש איתה ממש טוב אבל אני מפחד ממנה ולא יכול לעשות שום צעד (בטח שלא להזמין אותה נגיד, אני חייב שהיא תדבר איתי ותרצה להגיע)
בשיחות איתה אני מנסה כמה שיותר להבהיר לה שאני בן אדם מדוכא ולא יוצלח והיא מנסה להראות לי את הצדדים היותר טובים שלי, והייתי מת שהיא תתפוס אותי יום אחד ותגיד שהיא לא תרד ממני עד שאני ירגיש טוב ושאני מוכרח לקבל את זה, ואני בטוח שזה לא יקרה, אבל אני לא רואה שום דרך אחרת שבה זה יכול לקרות.. בכל מקרה כמו תמיד אחרי שאני רואה אותה אני בטוח שכבר נמאס לה ממני ושהיא לא תדבר איתי שוב, ואני בטוח שאם אני ינסה לדבר איתה זה גם יהרוס כל סיכוי שהיא תנסה לדבר איתי... אוףףףףף השריטות

 

[מנהלת בניסיון]

מכירה

את המצב של חוסר תאבון בגלל מצב נפשי ירוד

טוב לשמוע שהיא ממשיכה לבוא אליך ולדבר איתך.

לפחות פעם בשבוע אני מקשיבה למנטרה שאומרת בערך ככה:
אני מקבלת את עצמי כמו שאני. אני סולחת לעצמי על זה שכעסתי על עצמי ועל זה שחשבתי שאני לא בסדר.
אני סולחת לאחרים על שפגעו בי ולא נוטרת להם. אני שולחת אנרגיות טובות, אושר, שלווה ורוגע לכל מי שזקוק.